יום הזיכרון בנט בטקס בהר הרצל: "אם לא נהיה ביחד - לא נהיה בכלל"

בהר הרצל מתקיים כעת טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בהשתתפות נשיא המדינה הרצוג, ראש הממשלה בנט ויו"ר הכנסת מיקי לוי | בנט: " אם לא נהיה ביחד - לא נהיה בכלל. אין לנו קיום כשבטים מסוכסכים, אלא רק כאומה מגוונת ומאוחדת"

חדשות כיפה 04/05/22 10:54 ג באייר התשפב

בנט בטקס בהר הרצל: "אם לא נהיה ביחד - לא נהיה בכלל"
בנט בהר הרצל, צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הגיע לשיאו עם הישמע הצפירה ברחבי הארץ בשעה 11. מיד לאחריה יחל טקס יום הזיכרון  הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהשתתפות נשיא המדינה הרצוג, ראש הממשלה בנט ויו"ר הכנסת מיקי לוי. במקביל יתקיימו טקסים צבאיים בכל רחבי הארץ.

בנאומו סיפר בנט: "נתן אלבז נולד במרוקו, עלה לבדו לארץ, והתגייס לגבעתי בשנת 1952. בעודו פורק רימוני יד באוהל שבבסיס, הוא שמע לפתע קול נקישה, והבין שהניצרה של אחד הרימונים השתחררה ושיש לו שלוש שניות בלבד למנוע אסון. הוא יצא מיד מהאוהל כשהרימון בידו, וצעק לחבריו שיסתתרו.

בשנייה שנותרה, הוא הבין שאין לו היכן להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו, הוא עטף את הרימון בגופו והתרחק מהם בריצה. הרימון התפוצץ. נתן אלבז נהרג תוך שהוא הציל את חיי חבריו. על מעשה הקרבתו של טוראי נתן אלבז הוענק לו עיטור המופת.

רועי קליין נולד ברעננה, לא רחוק ממקום מגוריי. הוא התגייס לצה"ל וצמח ביחידת אגוז. הוא יצא ללמוד תורה, ולמד גם באוניברסיטה, וחזר לצה"ל. במלחמת לבנון השנייה, הוא שירת כסמג"ד בגדוד 51 של גולני. במהלך הקרב הקשה בבינת ג'בייל, נזרק רימון לעבר הכוח עליו פיקד. בחלקיק שנייה הוא זינק על הרימון, נשכב עליו, וקרא "שמע ישראל". רועי קליין נהרג תוך שהוא הציל את חיי חבריו. על מעשה הקרבתו של רב-סרן רועי קליין הוענק לו עיטור העוז.

52 שנים מפרידות בין מעשה הגבורה של נתן אלבז לזה של רועי קליין אך חוט של מסירות נפש וגבורה יהודית מחבר ביניהם. נתן אלבז ממרוקו, רועי קליין מרעננה. שונים ברקע, זהים באהבתם - אהבתם לארץ ישראל, אהבתם לעם ישראל, אהבתם למדינת ישראל.

נתן אלבז ורועי קליין, לצד כל החללים שלנו, הותירו לנו צוואה. במותם, הם ציוו לנו את החיים ביחד. אחיי ואחיותיי, אם לא נהיה ביחד - לא נהיה בכלל. אין לנו קיום כשבטים מסוכסכים, אלא רק כאומה מגוונת ומאוחדת".

בנט הוסיף: "אחינו ואחיותינו קבורים באדמת ארצנו, ומעמיקים את שורשי החיבור שלנו כאן, כדי שאנחנו נמשיך להצמיח כאן עץ חיים. עץ עם ענפים רבים ומגוונים, ועלים שונים ויפהפיים. אך כל הענפים וכל העלים מחוברים לגזע אחד, לעץ אחד. ביחד. כמה העם שלנו משתוקק לאחדות. כמה הערבות ההדדית טבועה בנפש שלנו. רואים זאת ברגעי משבר, רואים זאת גם ביום זה.

חבריי, איננו שוכחים את השבויים והנעדרים, את אלה שלא שבו מהקרב. את הדר גולדין, ואת אורון שאול. את אברה מנגיסטו ואת הישאם א-סייד, שאר הנעדרים שלנו. אנחנו היינו שם כששלחנו את הבנים פנימה ואנחנו כאן כדי להמשיך במחויבות להשיב אותם הביתה. זוהי המשמרת שלנו, זוהי המחויבות שלנו.
 
איננו שוכחים גם את אלו הפצועים בגופם ובנפשם, את אלה שיצאו מהמלחמה אבל היא לא יצאה מהם. אנחנו נמשיך ונלווה אותם את נכי ופצועי צה"ל ומערכות הביטחון בגוף ובנפש במלחמה היומיומית שלהם לחיים של כבוד וביטחון. "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ. לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית אדוני אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ". יהי זכר הנופלים ברוך ונצור בליבנו לעד".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר