נתונים מזעזעים מחקר חדש חושף: זינוק אדיר במקרי האלימות בבתי הספר

לפי מחקר שהתבצע בקריה האקדמית אונו, 49% מצוותי החינוך מדווחים שרמת האלימות בבתי הספר עלתה לאחר תקופת הסגרים, 57% נתקלו לאחרונה באלימות בתוך בית הספר ו-40% מהתלמידים חושבים כי המורים לא קשובים למצוקות שלהם

ישי אלמקייס, חדשות כיפה 03/02/22 20:04 ב באדר א'

מחקר חדש חושף: זינוק אדיר במקרי האלימות בבתי הספר
נתונים מזעזעים. שרת החינוך שאשא ביטון, צילום: שלומי מזרחי

פאנל חירום מיוחד נערך היו (ה') בנושא המאבק באלימות בבתי הספר בהשתתפות שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון בקריה האקדמית אונו. במהלך הפאנל נחשף מחקר חדש של הפקולטה לחינוך את רמת האלימות בבתי הספר: 60% מהתלמידים מדווחים כי חלה עלייה בחרמות על תלמידים אחרים בעידן הרשתות החברתיות, 38% מבני נוער מציינים כי הם נתקלו באלימות לאחרונה.

עלייה באלימות הפיזית כלפי מורים ותלמידים בבתי הספר, בחרמות ובהתעללויות ברשתות החברתיות. אלו הממצאים המרכזיים שחשף מחקר חדש של הפקולטה לחינוך בקריה האקדמית אונו, שנערך לקראת פאנל החירום למאבק באלימות בבתי הספר שייערך ביום חמישי הקרוב בהשתתפות שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון. 

במהלך הפאנל נפגשה שרת החינוך עם אביתר לרנר שסיפר לה את סיפורו האישי שכלל התמודדותו עם מחלת הטורט ועל הרצאה שהוא מקיים עבור בני נוער ומורים, שבה הוא מעלה את המודעות למחלת הטורט ולמאבק בחרמות ובהצקות כלפי אנשים הסובלים מטורט ומקשת 'המוזריות' כפי שהגדיר. 

55% מהתלמידים אשר דיווחו על עלייה באלימות, טוענים כי היא עלתה בכל סוגי האלימות במידה שווה: פיזית, מילולית וברשתות החברתיות. 38% מבני נוער מציינים כי הם נתקלו באלימות לאחרונה. 19% מהתלמידים שחוו אלימות פיזית העדיפו לא לדווח, כ-29% במקרים של אלימות מילולית. 40% מהתלמידים חושבים כי המורים לא קשובים למצוקות שלהם.

כ-49% מהצוותים החינוכיים וכ-21% מהתלמידים דיווחו כי חלה עלייה באלימות בבתי הספר מאז החזרה מהסגרים. 14% מצוותי החינוך לא מרגישים כי יקבלו גיבוי מהממונים עליהם במקרים של אלימות בבתי הספר. 25% מצוותי החינוך ו-31% מהתלמידים חושבים כי המשטרה צריכה להתערב בכל מקרי אלימות בבתי הספר. 25% מצוות החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב בכל מקרי אלימות בבתי הספר.  

חברי הפאנל

חברי הפאנל צילום: שלומי מזרחי

74% מצוותי החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב במקרי אלימות קיצוניים. 60% מהתלמידים חושבים שמאז העלייה של הרשתות החברתיות, יש יותר חרמות על תלמידים. כ-43% מהם נחשפו לאלימות ברשתות החברתיות נגד תלמידים אחרים כגון: קללות, איומים פיזיים והטרדות מיניות.  

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הגיבה לעלייה במקרי האלימות ואמרה: "גיבשנו תכנית 'באים בטוב לא מרימים ידיים'. אנחנו לא מוותרים על אף ילד במערכת החינוך ולא מוותרים על התמודדות עם הקשיים שמזמנת לנו התקופה הזו. מעבר לחצי מיליארד השקלים שיש בתכנית- מדובר בכסף שירד לשטח באופן חופשי, זה היסטורי. כל מנהל בית ספר צריך להסתכל רגע פנימה לתוך הבית ולראות איפה נכון וצריך להשקיע את הכסף הזה. בתלמידים? אולי בכלל במורים?. היה לי מאוד חשוב שכל בית ספר יוכל לקבל את המענים הייחודים לו".

ד"ר צח סלור, מומחה במיקוד ילדים ונוער בסיכון מהפקולטה לחינוך בקריה האקדמית אונו: "יש ואקום של כל המערכת שנמצאת בתחושת אי אמון. הפתרון צריך לכלול זו עבודה מערכתית של כולנו. המשטרה מנסה לתקן את האמון בין המתלוננים למשטרה, אנחנו עוד לא במקום של אמון מלא, אבל אנחנו בדרך לשמה".

מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים הארצית אמר: "יש משהו בתהליך שמתפספס. הביה"ס הוא חלק מהקהילה, אם הקהילה לא מעורבת במלואה, זה לא יעבוד. צריך לחבר את ההורים, לשאול את הילדים ולבדוק על הנורמות ולחבר את כולם ביחד. מה השתנה אחרי הקורונה? לא עשינו שינוי מהותי בתוך מערכת החינוך שינינו את התוצאה? לא. האם הוספנו שעות מחנך ? לא. האם הוספנו תקני יועצות? לא פסיכולוג לביהס? לכמה זמן הוא מגיע? ומה עם ההורים? צריך לשאול כמה ההורים מעורבים. ההורים לא יודעים מה קורה בקבוצות הוואטסאפ של הילדים. אם אנחנו לא נחבר את הקהילה ואת ההורים לביה"ס, לא נפתור את הבעיה הזו".

נצ"מ עופר מיסינג, רמ"ח נוער ומשפחה במשטרת ישראל: "אנחנו עוסקים באכיפה גם באלימות בתוך ביה"ס ומחוץ לכותלי ביה"ס ואנחנו זוכרים תמיד את הגישה כלפי קטינים בניגוד לגישה המקובלת, שאנחנו רואים בקטינים תמיד מישהו שהפוטנציאל שלו בשמיים. עסוקים בחיבורים, לראות מעבר למה שקורה בביהס אנחנו רוצים לסייע לנערים".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר