תחלואת הקורונה בישראל ממשיכה לרדת, סגר הגל השני מאחורינו, הילדים הצעירים חזרו למוסדות החינוך ואנחנו מתנהלים בשגרת קורונה לא פשוטה. החיים לצד הנגיף, מובילים אותנו לשאלות משפטיות חדשות שטרם נראו כמותן בעבר, וכדאי לתת עליהן את הדעת. השאלה המרכזית היא, האם ניתן לתבוע חולה קורונה שהפר בידוד, הדביק אדם אחר וגרם לו לנזק בלתי הפיך, ואולי אף למוות.
בראש ובראשונה חשוב להבין כי תביעה בסיפור שכזה היא תביעה מכוח עוולה נזיקית שנקראת "עוולת הרשלנות", וכדי לתבוע מכוח עוולת הרשלנות צריך שיתקיימו מספר תנאים. עו"ד ברק קדם ממשרד עורכי הדין ארבוס, קדם, צור- אומר לנו "כי התנאי הראשון הוא שהאדם אותו אנחנו רוצים לתבוע התנהג בצורה שאדם סביר לא היה נוהג בה. למשל, כאשר חולה קורונה או אדם המחויב בבידוד יוצא מהבית בניגוד להנחיות ובניגוד לשכל הישר זהו מעשה שאדם סביר לא היה עושה".
שערוריה: 250 שקלים ותוכלו לקבל פטור ממסכה
"התנאי השני שנצרך לתביעת נזיקין הוא שנגרם נזק", ממשיך עו"ד קדם, כאשר אדם נדבק בקורונה יש כאן נזק. השאלה אותה נצטרך לברר היא מה גובה הנזק שנגרם למודבק. לפעמים הנזק הוא מוות או נכות, לפעמים הפסד ימי עבודה, צורך בטיפול נפשי ועוד. צריך לזכור כי עלולים להיות גם ניזוקים משניים. למשל בני משפחה שנדבקו מהמודבק. ניתן יהיה לגלגל את הנזק של כולם על המזיק הראשון".
"התנאי השלישי הנדרש, הוא קשר סיבתי בין המעשה הבלתי סביר של יציאה מבידוד לבין ההדבקה. במקרה של הדבקה בקורונה זה התנאי הקשה ביותר להוכחה, כי התובע צריך להוכיח שהוא נדבק מהנתבע ולא מחולה אחר אליו הוא נחשף. התנאי הזה קשה אבל לא בלתי עביר. למשל, אם מורה שהיה אמור להיות בבידוד הלך לבית הספר ושהה בחדר מורים ולאחר מכן נמצאו מספר מורים חולים בקורונה, סביר להניח כי יש קשר סיבתי בין המעשה שלו לבין ההדבקות שלהם ונתקיים התנאי".
"תביעות הקורונה עוד תגענה"
עו"ד שי סולטן, מומחה לביטוח ונזיקין, אומר כי הוכחת רשלנות במקרה כזה, היא מעשית: "נניח עובד הגיע למקום עבודתו כשהוא יודע שהוא חולה בקורונה, וכל המחלקה נדבקה בימים שאחרי המקרה. ברור שהמעסיק התרשל כי הדבר הראשון שאתה עושה היום, מעבר לתסמינים שאולי היו, זה למדוד חום בכניסה, הצהרת בריאות, עמידה בתו הסגול ועוד. זו תביעה שקשה להוכיח אותה אבל אני בהחלט חושב כי ככל ותתגבש עילת תביעה ויהיה נזק, כדאי לשקול הגשת תביעה". עו"ד סולטן מבהיר כי מקרים מן הסוג הזה, ניתן לתבוע עד שבע שנים ממועד האירוע.
עו"ד יוליה שנקר, משרד עורכי דין ונוטריון, מסייגת את הדברים ואומרת כי ברמת התאוריה הם מאוד נכונים אך יהיו קשים להוכחה. "איך אפשר להוכיח רשלנות במקרה כמו קורונה? כשאתה מגיש תביעה כזו אתה צריך שתהיה לך חקירה אפידמיולוגית שהיתה בסמוך לאירוע וכן אתה צריך ראיות חזקות להוכחת עוולת הרשלנות וחשוב מכך להוכיח את הקשר הסיבתי. זה לא פשוט".
לסיום אומר עו"ד סולטן, כי לדעתו "תביעות הקורונה" עוד תגענה. "עורכי דין בתחום הנזיקין כבר מחממים מנועים בכל הקשור לתביעות נפגעי קורונה, חלקם אף כותבים מאמרים, מפיקים סרטונים. זה יגיע. צריך לחכות להלכת הקורונה הראשונה שתגיע לבית משפט עליון ומשם עקומת התביעות של נפגעי קורונה תלך ותגדל ובהחלט לא תשטח".