לפני כחצי שנה שלחתי מכתב לדמות מרכזית מאוד בהנהגה, עם העתקים לדמויות שונות, כולל לרב היקר לי מאוד הרב יאיר פרנק הי"ו, רבה של עמונה.
בזמנו היו אלה מכתבים בהם ניסיתי להשפיע על המציאות דרך שאלות שמציקות לי מאוד.
לקראת האולטימטום על חוק ההסדרה, והעובדה ששוב הציונות הדתית נחשפת שהנושא היחיד שהיא עושה עליו משבר ממשלתי הוא הנושא הזה - אני מפרסם את המכתב, שכל מטרתו הוא להבטיח שמה שעושים הוא אכן נכון.
בס"ד כב באלול תשע"ו
....
את נדודי השינה שלי אני בא לפתור, ועל כן אני כותב את המכתב הזה. עמונה היא צומת של ממש. בראש ובראשונה, של תושבי עמונה היקרים, שעלולים לשלם מחיר יקר על שליחותם הציבורית שם; מעבר לכך - המדיניות עלולה לאיים על חלקים גדולים של ההתיישבות; מעבר לכך, היא מהווה צומת של ממש בנושא מפעל ההתיישבות, ההכרה הכלל-ישראלית בו, וברמה גדולה של חשיבות גם היכולת להגן עליה מבחינה בינלאומית. בשל כך, הנושא ממש מדיר שינה מעיניי, ואני משתף אותך בשאלות שיש לי על המדיניות שאני מבין שאת מובילה. אדגיש שאלו שאלות שאף אני שואל את עצמי, ולא בטוח מה התשובה הנכונה, אם כי מניסוחן, ובעיקר של השאלה האחרונה, את יכולה להבין לאן דעתי נוטה.
מטבעי, איני בקשר עם פוליטיקאים. אני חושב שרבנים לא צריכים לעסוק בפוליטיקה במובן הכוחני והאישי שלה. אני חושב שלא דברתי עם מישהו מסיעת ה"בית היהודי" שנים רבות רבות, גם לא בנושאים שאני סובר שכדאי להתייעץ עם רבנים, ולא רק עם רבנים. בד בבד, שאלות עקרוניות הנוגעות למדיניות הן בוודאי שאלות הנוגעות גם לעולם הרבני, ובשל כך אני מבקש לפרוש בפנייך את השאלות שיש לי על המדיניות שאני מבין שאת מובילה .... את כמובן לא חייבת לענות לי, וכאמור- אני כותב את הדברים כדי שאדע שאני ממלא את החובה שאני חש שצריך למלא, ומכאן ואילך עשי כרצונך.
האם יש סיכוי לחוק ההסדרה לעבור ?
את התשובה הזו יכולים לענות רק פוליטיקאים, המכירים את המציאות מבפנים, וסופרים קולות. כמתבונן לא-מקצועי מבחוץ אני מעריך שאין לו סיכוי לעבור. אם אני צודק, ואין לו סיכוי לעבור מבחינה פוליטית - האם נכון לאיים, ואז שתי האפשרויות רעות: או להימצא מחוץ לממשלה בלי החוק, או להימצא בתוך הממשלה בלי החוק, וכאמור שתי האפשרויות רעות מאוד.
האם יש סיכוי שחוק ההסדרה לא יבוטל על ידי בג"ץ ?
תפקידו המהותי של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הוא להגן על זכויות הפרט מפני עריצות הרוב. האם חוק ההסדרה אינו הדוגמה המובהקת ביותר שבג"ץ יפעל לאורה, ויפעיל את הסמכות שהוא מייחס לעצמו כדי לבטל את החוק (וכאן יהיה קשה לטעון שהוא חרג מסמכות, כי יש היגיון בטיעון שזו מהות קיומו (וכמובן שאפשר להתווכח גם על זה)) ?
האם קבלתם את המנדט לעשות כך מהבוחרים שלכם ?
עמדתי התורנית העקבית במשך למעלה מארבעים שנים היא שהמנדט של חברי הכנסת אינו שלהם, גם לא של כל גורם אחר כולל עולם הרבנות שאני חלק ממנו, אלא של הבוחרים בלבד. הם שליחי ציבור. בבחירות האחרונות, הייתה אלטרנטיבה להצביע ל"יחד", ועל כן עולה השאלה (כדי להסיר ספק אדגיש שאיני יודע את התשובה עליה)האם בוחרי ה"בית היהודי" הסמיכו את הסיעה לפרוש ולהפיל את הממשלה על רקע עמונה ?
האם אין קולות אחרים בסיעת הבית היהודי ?
כלל זה נקוט בידי: במקום בו אין קולות אחרים יש שתי אפשרויות - או שאכן ישנה רק אפשרות אחת, ואכן אין ולא צריכה להיות התלבטות כלשהי, או שהדעות האלה שותקות בשל חוסר אומץ לב ציבורי, או מושתקות בלחץ בלתי נסבל. בכיוון הפוך - האם מבטיחים הבטחות שווא לתושבים, כאשר יודעים שאי אפשר יהיה לממש אותן, מתוך הנחה (שגויה) שצריך להעמיד פנים שעושים הכל, אבל יודעים שזה לא ילך
האם חוק ההסדרה אינו מכתים את ההתיישבות כולה בתודעה כלל ישראלית שהיא מבוססת על גזל ?
אמונתי העמוקה היא שיהודה ושומרון יהיו חלק מאתנו רק כשעם ישראל ירצה שהם יהיו חלק מאתנו. הדבר מחייב שלא לעשות דברים שבסופו של דבר ירחיקו את האומה מיהודה ושומרון. כדי להסיר ספק - איני חושב שדי בזה, אולם לדעתי זה תנאי הכרחי. האם קיבוע בתודעה של עם ישראל שכדי להמשיך במפעל ההתיישבות יש צורך להכשיר את מה שנתפש כגזל (על אף התירוצים המשכנעים יותר והמשנעים פחות) - לא יביא לבומרנג טוטלי של התנגדות להתיישבות ? אני מעריך שתמיכה בחוק ההסדרה (גם אם לא יעבור) משמעה הבאשת ההתיישבות בעיני רבים רבים מתומכיה. אני מקווה מאוד שאני טועה.
האם מעמדה הבינלאומי של ישראל אינו חלק מהמאבק על ארץ ישראל ?
איני משלה את עצמי לרגע שיש סיכוי כלשהו שהעולם יקבל את מפעל ההתנחלויות, ופחות מוטרד מכך. אולם בעיצומה של המערכה - האם חקיקת חוק שתתפרש בעולם כהיתר בדיעבד לגזול קרקע של פלשתינאים לא תצית אש שלא ניתן יהיה לכבותה, והיא תסכן את מפעל ההתיישבות כולו ?
האם חוק ההסדרה מוסרי ?
אנו טוענים שמבחינה מוסרית, וודאי שאין להרוס בתים על רקע העובדה שפתאום מישהו נזכר שהקרקע שייכת לו. האמנם ? ואם אנו טוענים שבדיוק אותו עיקרון מוסרי קיים בכל מקום בארץ - למה אפוא לא יהיה נכון רק להחיל את החוק הקיים בכל מקום בארץ על עמונה ודומיה ? האם אנו טוענים טיעונים לא מדויקים מבחינה מוסרית ?
האם לא חוזרים על אותה טעות של אשליה כלפי תושבי עמונה ?
הלקח העיקרי שלי מגוש קטיף אינו נוגע למדיניות כללית, אלא לאנשים הפרטיים. האידיאולוגיה שלנו הפקירה את תושבי הגוש להתכוננות לעתידם, וחלק מסוים של הטרגדיות האנושיות היה ניתן למניעה אם לא היינו טוענים כלפי עצמנו לדאגה לאפשרות שזה לא יצליח היא חלק מהמשימה שלנו. האם לא חוזרים עכשיו על אותה טעות, ואין אומץ פומבי להיערך גם לאפשרויות אחרות ?
האם לא יהיה חכם יותר להתמודד עם הבעיה בדרכים אחרות ?
זהו בוודאי תחום שאני לא מבין בו דבר. כמתבונן מחוץ, ובשל הערכתי ש"הבית היהודי" מטפס על עץ שלא יוכל לרדת ממנו בלי ביזיון גדול (זה לא נוראה שלסיעה פוליטית יהיה ביזיון גדול, אבל זה גם ביזיונה של ההתיישבות ושל מה ש"הבית היהודי" מייצג) - האם אין אפשרות אחרת להילחם על ההתיישבות, כגון שיהיה ברור לכל מי שמגיש תביעה כזו שעל כל בית שמפונה בונים ח"י אחרים, או משהו בתחום הפוליטי, ולא בתחום החקיקתי והמשפטי ?
סיעת הבית היהודי יכולה כמובן לעשות את שברצונה לעשות, גם בלי להתייחס למילה אחת ממה שכתבתי. זה נכתב אלייך בלבד, ..... כל שאני מבקש הוא שהשאלות האלה תישאלנה, ואם למרות זאת תחליטי להמשיך במדיניות הקיימת - זו כמובן זכותך המלאה.
כל טוב ושנה טובה