המועמדים המועדפים על שרת המשפטים לבית המשפט העליון

שרת המשפטים, איילת שקד, סימנה את הפייבוריטים שלה במירוץ לכס בית המשפט העליון. על פי 'הארץ' ארבעת המועדפים הם שלושת הסרוגים פרופ' גדעון ספיר, פרופ' דוד האן, השופט מנחם פינקלשטיין ומועמד נוסף, פרופ' חיים זנדברג.

לפני כשבועיים פורסמה רשימת 28 המועמדים, שיתמודדו על ארבעת תפקידי שופטי העליון, שיתפנו במהלך 2017. 13 מועמדים מתוך הרשימה משתייכים לציונות הדתית, מה שסימל במידה כזו או אחרת את מאבקה של שרת המשפטים על אופיו העתידי של בית המשפט העליון. שקד מעוניינת לקחת את מערכת המשפט לכיוון יותר שמרני ופחות ליברלי, כשמידת הצלחתה תלויה בעיקר ביכולתה למנות את המועמדים המועדפים עליה לאחד או יותר מהמשרות שיתפנו.

(צילום: יחצ)

עיתון 'הארץ' סימן והרחיב את היריעה על ארבעה מועמדים מתוך הרשימה שלפחות אחד מהם תרצה אילת שקד לראות על כס השיפוט בבית המשפט העליון.

המועמד הבולט אותו רוצה שרת המשפטים לקדם הוא פרופ' גדעון ספיר, מרצה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. ספיר למד בישיבת הר עציון, בצה"ל שירת כקצין בחיל רגלים. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן, והתמחה אצל דליה דורנר. סיים תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן והוא מוסמך לרבנות.

פרופ' ספיר מתגורר בגוש עציון עם משפחתו והסיבה ששקד כל כך תומכת בו, היא העובדה שהוא נחשב לאחד מגדולי המתנגדים באקדמיה לאקטיביזם של העליון. ב-2010 פרסם ספיר את ספרו "המהפכה החוקתית", שבו תקף את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. כך הוא כתב בספרו: "מ-1992 ועד היום בית המשפט העליון איבד גובה ונכנס לסחרור, ולא בגלל ששופטיו מגינים על המיעוטים, אלא בגלל שבג"ץ הפך להיות שחקן מהשורה במשחק הפוליטי-האידיאולוגי בישראל".

ציטוט מעניין נוסף של פרופ' ספיר נאמר לפני כשש שנים באירוע השקת ספרו "המהפכה החוקתית- עבר, הווה, עתיד", שנערך באוניברסיטת בר-אילן. במהלך האירוע אמר ספיר כי "אם בית המשפט העליון הוא המבצר של החלשים ומגן על המיעוטים, אז איפה הוא כשזה מגיע לחרדים? ואם בית המשפט העליון הוא מבצר של החלשים ומקום של הגנה על המיעוטים, אז איפה מתיישבי גוש קטיף?".

מועמד נוסף שהועלה על ידי השרה שקד הוא סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, מנחם פינקלשטיין. פינקלשטיין (65) הוא בעל קריירה משפטית ארוכה בצבא ושימש הפרקליט הצבאי הראשי בתחילת שנות ה-2000. הוא השתחרר בדרגת אלוף ובשנת 2005 מונה לשופט בביהמ"ש המחוזי בחיפה ובהמשך עבר לביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד. פינקלשטיין עוסק בעיקר במשפט פלילי. ספרו, "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט" זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית ב-2012.

(צילום: פלאש 90)

אחת מהכרעות הדין המפורסמות שלו ניתנה ביוני האחרון, כשהרשיע את שמעון קופר ברצח אשתו הראשונה ואשתו השלישית. פינקלשטיין נחשב לשופט מוערך ומקובל גם על ידי נציגי השופטים בוועדה. לפי ההערכות, סיכויי פינקלשטיין להתמנות לעליון נמוכים לאור גילו המתקדם יחסית שיאפשר לו קדנציה קצרה בלבד, אם ימונה. גם פינקלשטיין עצמו יודע שגילו המבוגר, ככל הנראה יעמוד לו לרועץ. "אלמלא הגיל שלו הוא היה המועמד המבטיח ביותר מכל הרשימה", אומר משפטן הבקיא בעבודת הוועדה.

הבא בתור ברשימתה של שקד הוא פרופ' חיים זנדברג מהמכללה למינהל. "הוא מומחה במקרקעין שיידע להכשיר עבור שקד את כל העמונות", אומר אדם המעורב בעבודת הוועדה למינוי שופטים. עיקר עיסוקו הוא בדיני קניין ומקרקעין. שופטים המתמחים בתחום האחרון, סבורה שקד, חסרים כעת בעליון. על פי הערכות, מה שמושך את שקד בזנדברג אינו רק התמחותו, כי אם גם גישתו באשר לסוגיות המקרקעין בגדה המערבית. מזה כעשור משמש זנדברג שופט בבתי הדין הצבאיים באזור יהודה ושומרון.

פרופ' דוד האן, הוא זה שסוגר את רשימת ארבעת המועמדים העדיפים על השרה שקד. האן הוא בנו של מזכיר המפד"ל ומזכיר הכנסת לשעבר הוא נולד בתל אביב, בילדותו היה חניך בתנועת בני עקיבא ולמד בישיבת נתיב מאיר בירושלים. בצה"ל שירת כקצין ב- 8200 והשתחרר לאחר שמונה שנים. ב-1993 סיים לימודי תואר ראשון במשפטים בהצטיינות יתרה באוניברסיטת בר-אילן. הוא התמחה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך, ובמשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'. בתום ההתמחות סיים תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת ניו יורק. בשובו לישראל השתלב בסגל אוניברסיטת בר-אילן, ב-2002 מונה למנהל תוכנית הלימודים לתואר שני לרואי חשבון ועורכי דין באוניברסיטה.

האן משמש ככנס הנכסים הרשמי ונחשב חוקר חלוץ בישראל בתחום חדלות פירעון. הוא חיבר את הספר "דיני חדלות פירעון" ומחברם של מאמרים רבים בישראל ובחו"ל בתחומי התמחותו. מתגורר באורנית, נשוי ואב ל-5 ילדים. לדברי קולגה לשעבר של האן, "הוא אדם חרוץ, ישר ומשפטן מעולה". האן נחשב למומחה לדיני תאגידים ומונה במהלך תפקידו למפרק של רשות השידור. ואולם סיכוייו בשלב זה אינם מוערכים כגבוהים מאוד, בין היתר בשל היעדר ניסיונו השיפוטי. גורמים המעורים בעבודת הוועדה סבורים כי ייתכן שהוא יידרש לעבור תקופת ניסיון במחוזי.