בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בשבוע שעבר לאפשר לבתי עסק להציג תעודת כשרות שאינן מגיעות מהרבנות הראשית, שלח הרב הראשי דוד לאו מכתב לוינשטיין בדרישה לקבל אישרו למימון יועץ משפטי חיצוני
"לאחרונה, מתנהל דין ודברים בין משרדך ובין הרבנות הראשית לישראל בנוגע לעמדה שתציג המדינה בעתירה הנדונה. במסגרת זו, אף הגענו עמיתי כב' הראשון לציון ואנכי ללשכתך על מנת להציג בפניך את עמדת הרבנות הראשית בסוגיה, ולהביע בפניך את חששנו הכנה להטעיית ציבור שומרי הכשרות בישראל, ככל שעמדה זו לא תתקבל", כתב הרב לאו.
"כפי שציינו בפניך, לשיטתנו. המחוקק ביקש להגן על ציבור שומרי הכשרות בישראל באמצעות הקביעה כי לא יתאפשר כל מצג כשרותי בכתב לגבי בית אוכל, בלא שניתנה לו תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל או גורם אחר שהוסמך לכך על פי סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות", הוסיף הרב לאו.
"ממכתבה של הגברת נטע אורן עולה כי החלטת שלא לקבל את עמדתה של הרבנות הראשית לישראל בנוגע לעתירה הנדונה ולאפשר, תוך סייגים, את הצגתם של בתי אוכל כמושגחים או כמפוקחים חרף העובדה שלא ניתנה לגביהם תעודת הכשר כמשמעותה בחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983", מציין הרב לאו במכתב.
"מיותר לציין. כי אנו מיצרים מאוד על עמדתך זו וסבורים כי היא עשויה להוביל להטעיה חמורה של ציבור שומרי הכשרות בישראל", מדגיש הרב לאו ומוסיף כי "בנסיבות אלו, נוכח רגישות התיק הנדון והשלכותיו החמורות בעיננו, ונוכח חילוקי הדעות סביב פרשנותו של חוק איסור הונאה בכשרות וכנגזרת מכך של מדיניות האכיפה בעניין זה, אנו מבקשים אישורך לקבל ייצוג חיצוני בפני בית המשפט בעתירה הנדונה, באמצעות עורך דין פרטי שהרבנות הראשית לישראל תשכור את שירותיו".
ל'כיפה' הגיע מכתב התשובה מהיועמ"ש, בו הוא מסרב לבקשת הרב לאו ליועץ משפטי חיצוני. וינשטיין מציין כי ברור לו שמדובר בנושא רגיש, אך יחד עם זאת הוא מבהיר כי "כידוע יש מדינת ישראל אחת, וממשלה אחת, ויועץ משפטי לממשלה אחד, ופרקליטות מדינה אחת שמייצגים את כל גופי המדינה", הוא כותב.
"כשמובאת עמדה לפני בית המשפט זה עליה להיות עמדה המייצגת מדיניות ממשלתית אחת, ולא חלילה של לטיפונדיות ואחוזות פיאודליות כאלו ואחרות. מדינה אחת, מדיניות אחת", מוסיף וינשטיין בתגובתו.
"תפקידם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה הפועלות בכפיפות לו בהקשר המשפטי הוא האינטגרציה, כך שבית המשפט לא ישמע מנגינות מתוים שונים, משל היו אלה 'שטיבלך' של נוסחים שונים. תזמורת אחת היא ומנצח לה אחד, במישור הכולל - הממשלה, שבמקרה של חילוקי דעות על ראש הממשלה להביא את הדברים לדיון ולהכריעה בה, ובמישור המשפטי - היועץ המשפטי לממשלה".
היועמ"ש מוסיף ומפרט דו"ח של הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בג"ץ בנושא, וקובע כי "לפיכך, איני מוצא שמתקיים אותו אירוע חריג שמאפשר להיעתר לבקשתכם לקבלת ייצוג חיצוני".
"יחד עם זאת", מסכם היועמ"ש, "ככל שבית המשפט יבקש לדעת מהי עמדת הרבנות הראשית, באת כוח המדינה תביא עמדה זו בפני בית המשפט, כפי שהובאה על ידכם בישיבות ובמסמכים מטעמכם".