מזכ"ל בני עקיבא דני הירשברג מגיב לדבריו של הרב בני לאו ובנו אלדר אמש, שתקפו את בני עקיבא וטענו כי יש במחנות 'שוטרי טליבאן' אשר מפעילים מעין משטרת צניעות.
"קראתי בעיון את דבריו של בנך אלדר, אכן התנסחות מרשימה, אך רחוקה מאוד מלצייר את המציאות", פתח הירשברג את דבריו שפורסמו בדף הפייסבוק שלו. "אין במחנה סיירים ולא בשום מחנה אחר סיירת צניעות ויש הנחיה מפורשת לא להעיר בנושא - ההערה עליה מדבר אלדר מתייחסת לאירוע הרקדה שהיה במוצאי שבת ובו ביקשו חניכים מאחת הרכזות שתורה לבנות לרקוד במקום נפרד. - מחנות בני עקיבא הם המקום האחרון עליו ניתן לומר שיש בו התחרדות".
"מידידי ורעי, שאותו אני מעריך ומוקיר הרב בני לאו אני מאוכזב, ממך הרב בני ציפית לראיה יותר מורכבת, ציפיתי שכשבנך יחזור עם התחושות הכואבות אותן הוא היטיב לתאר, תכיל אותן כפי שאתה יודע, תחבק ואז תסביר לו כפי שאתה מיטיב לעשות, שהמציאות מורכבת... כן שבני עקיבא שבה גדלנו היא תנועה שיש לה אחריות גדולה, שחייבת להיות בה את אותה הכלה שאנו תובעים ובצדק, מהציבור החרד"לי, שמותר וצריך להתחשב בקבוצות שלא מעוניינות להימצא במקום בו בנות רוקדות", ממשיך הירשברג.
"עברנו קיץ מרשים, למעלה מעשרים ושניים אלף חניכים! בחרו להיות חלק מ'תנועה של עם' ונטלו חלק במחנות הקיץ, לרבים מהם יש ביקורת, לאלו המציאות נראית פרוצה ולאלו היא נראית מתחרדת (האמן לי שלצד השני קשה לא פחות) אך המשותף לרובם היא האחריות, ההבנה שככה חיים במשפחה גדולה. את הסוד הזה שמעתי ממך הרב בני עשרות פעמים והנה פתאום אתה מתייצב בדיוק על אותה הטריבונה שבה מתייצבים הקוראים להפרדה, רק בצד השני של המגרש ויחד עם חבורה (שחלקה כלל לא שולחת את ילדיה לבני עקיבא) המחפשת את הנגעים".
"איננו מבקשים חסינות מביקורת, ואם ציטטת את הרב קוק אומר שאהבתי הגדולה לתנועה לא תסמא את עיניי מלראות מומיה... ויש כאלו... אבל איפה לימוד הזכות? איפה יכולת ההכלה? איפה ההיכרות הגדולה שיש לך עם בני עקיבא? האם בני עקיבא עסוקה בנושא הזה? האם הסתובבת במחנות הקיץ? האם אפשר לקרוא למציאות שם התחרדות? עשיתי ימים ולילות במחנות הקיץ - שוטרי טאליבן?"
"אלדר יקירי איפה בדיוק בני עקיבא עוסקת בהפרדה ובהרחקה? האם באמת היית במחנה סיירים בעין זיתים? הרי אתה הרב בני יודע שראשנו ורובנו נתון בסוגיות של שבטי יובל לבעלי צרכים מיוחדים, בקליטת אחינו בני העדה האתיופית, בתכנית עמישב לקליטת חניכים מארצות רווחה. במלחמה על צדק חברתי, אתה יודע כמה אנו עסוקים באיחוי הקרעים בעם ביצירת חברה סובלנית - האם כל זה נעלם כשרכזת ביקשה שלא יהיו ריקודי בנות? איפה השותפות? איפה האחריות? כמה ומי מהבוגרים מוכנים להיות בקיץ חודש ביער? האם הציבור המוחא כפיים כאן מבקש להיות שותף או רק לעמוד מהצד ולבקר? האם בנותיכן תתייצבנה לקומונה?", מסיים הירשברג.
הרב בני לאו שיתף את הפוסט של הירשברג והגיב לדברים. "דני שואל לגבי ההתגייסות להנהגה בתנועה והוא נוגע בנקודה הכי נכונה והכי אמיתית. זו סוגיה כל כך קשה אבל היא לא נוגעת למכתב של אלדר. האחריות שלו אינה דומה לאחריות שלך דני, ולא לאחריות שלי. לפני שהם רואים את כל המשפחה הם צריכים להיאבק על האידיאות ועל התורה שאותה הם מבקשים לחיות. האחריות לשלום כל חלקי המשפחה היא אחריות הורית - שלך דני ושלי. אבל ילדי המשפחה צריכים להתעצב באחריות למימוש עולמם ולכן המכתב שלו שמכאיב מאד ובועט מאד הוא מכתב חשוב. אני יודע שאתה עובד ימים ולילות כבר שנים לשמור את התנועה בשלמותה ואני יודע כמה מכאיב לקבל ביקורת מחדרים ממוזגים, אבל במקרה הזה הביקורת באה מלב אוהב ומתוך השטח עצמו. ונאמנים פצעי אוהב".