לפני כחודשיים חשפנו לראשונה בכיפה כי הנהלת בתי הדין בישראל מנהלת רשימת נואפים וכי ארגוני נשים עתידים להגיש עתירה לבג"ץ כנגד קיומה של הרשימה. בעקבות החשיפה, מסמך הנחיות חדש לניהול רשימת הנואפים הוגש היום (א‘) לרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף, על מנת שזה יאשר את ההנחיות החדשות. משמעות ההנחיות כי רשימת הנואפים - תסגר.
כפי שדיווחנו, לאחרונה עתרו לבג"ץ ארגוני הנשים 'מרכז צדק לנשים', 'קולך', 'מבוי סתום' 'ומרכז רקמן', נגד בתי הדין הרבניים בעניין בו פותחים בני זוג תיק לגירושין בהסכמה ומתברר במהלך הדיון כי אחד מהצדדים נאף. כשעובדת הניאוף הוכחה בראיות חיצוניות, נרשמת הערה ב"מעשה בית דין" לגיטין כי פלונית אסורה לבעלה ולבועלה או כי אם פלונית תרצה לחזור לבעלה או להינשא עם אלמוני יצריך הדבר בירור בבית הדין. זה שנים רבות נוהגים בתי הדין עפ"י הנחיה מפורטת בעניין שנכתבה ע"י היועמ"ש לממשלה דאז, אהרון ברק.
החובה ההלכתית לנוהג נובעת מהצורך לכתוב ב"מעשה בית דין" - שהוא פסק דין משלים לפסק הגירושין - כי האישה "מותרת לעלמא חוץ מכהן": בית הדין אינו יכול לפסוק שהיא מותרת לכולם בעוד היא אסורה על הבועל או על בעלה, ובמקרה שיש חשד של ממש, יש לבררו בטרם הפסיקה. ארגוני הנשים טענו כי אין הצדקה לרשום הערה על "איסור לבעל ולבועל" או כל הערה אחרת כאשר הגירושין נעשים בהסכמה, מה עוד שלעיתים סידורי הגט נעשים בפני דיין אחד בלבד, ובנוסף - הצד השלישי, מי שחשד שנאף עם האישה, כלל אינו מודע לכך ששמו נרשם בקשר לבני הזוג.
פרקליטות המדינה השיבה לבג"ץ שהצורך ברישום נובע מדין התורה שאינו מבחין לעניין זה בין אם הגירושין נכפו על אחד מבני הזוג ובין אם הם נערכו בהסכמה. בדיון שנערך בבג"ץ בהרכב הנשיא גרוניס והשופטים ניל הנדל ודפנה ברק-ארז, גילו השופטים הבנה לצורך ברישום הגבלה גם כאשר הגט נערך בהסכמה, וביקשו לדעת מדוע לא יקוים דיון לפני הגט ומדוע לא יוזמן לדיון הצד השלישי שזכויותיו עלולות להיפגע עקב הרישום בלי שיידע על כך. "מדובר במקרים נדירים ביותר בכל שנה, ואין הצדקה לעכב את גירושי הצדדים עד לבירור העובדתי המלא" הסביר היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי "די לכתוב כי במידה ופלוני/ת תרצה להינשא לאלמוני/ת יצריך הדבר בירור בבית הדין".
בדיון הציעו השופטים שתחודד המודעות של הצדדים כי הם רשאים לדרוש שהדיון בנושא יתקיים בפני מותב שלושה דיינים כיוון שפעמים רבות הגט מסודר על ידי דיין יחיד ולכן הוא החותם לבדו על "מעשה בית דין", וכן כי תימסר הודעה לאיש/אישה שנטען לגביו/ה שנאף/ה ששמו/ה הוזכר וכי הוא רשאי להתגונן מפני הטענה, ובינתיים יירשם בהחלטה כי העניין "טעון בירור".
לפיכך, עו"ד הרב יעקבי הגיש בסוף השבוע האחרון (ה') לבג"ץ טיוטת הנחיות מחודדות שנשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשל"צ הרב יצחק יוסף, ישקול לחתום עליהן לאור המלצת בית המשפט. משמעותן של ההנחיות החדשות העומדות לפתחו של הרב יוסף הן כי תפתח רשימה חדשה בשם "טעוני בירור" בה יופיעו בני זוג אשר במהלך הליך הגירושין עלתה טענת ניאוף. משמעות הדבר כי רשימת הנואפים תסגר וכי הצד השלישי לא יפגע ואף לא יוזמן לבירור. אם וכאשר הזוג המופיע ברשימת טעוני בירור ירצה להינשא בשנית יהיה על בית הדין לערוך בירור בשאלת הניאוף.
"הגענו למסקנה שלא יהיה זה ראוי לשלוח לצד השלישי הודעה, רק מהסיבה כי שמו הועלה בדיון בין בני זוג", מסביר הרב יעקובי את השינויים בניהל רשימת הנואפים, "עד כה רובן ככולן של ההגבלות היו תיאורטיות - בדרך כלל, הנואפים כלל לא התכוונו להינשא זה לזה, ומבחינת בית הדין האיסור מוטל באופן ישיר רק על האיש או האישה בתיק הספציפי, ונשמרת הזכות למי שלא היה צד לדיון לשוב ולעורר את העניין מחדש אם ירצה בכך".
עוד מציין הרב יעקובי כי "משלוח הודעה כפי שעלה מטענת העותרות עלול לגרום לערעור חיי המשפחה של הצד השלישי אם הייתה זו בגידה חד-פעמית - אף שאיני ממעיט מחומרתה - ואף ייתכן שלא היו דברים מעולם. תארו לעצמכם בן-זוג, איש או אשה, פותח תיבת דואר ומוצא הזמנה לבן-זוגו להגיע לבירור טענה בדבר בגידה בתיק של זוג אחר. מה זה יעשה לחיי המשפחה שלו? הכול יסכימו שאין זה רצוי שיקרה כך ללא הצדקה של ממש. אני גם סבור שאין זה ראוי להכביד על בני הזוג בקיום הבירור קודם הגט, בה בשעה שייתכן שאין כל כוונה של המעורבים להינשא זה לזה".
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il