אחת מתחברת לפסח בעזרת בקטע מההגדה, "ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". החיבור של השניה לחג האביב מגיע דרך סיפור היציאה ממצרים וההגעה לארץ ישראל. השלישית עוד בטרם החלה לנקות קנתה מטפחת. לרביעית פסח ממחיש לי כמה החיים שלנו בארץ הם נס אחד גדול ולחמישית מתנגן והיא שעמדה בראש, זה עם הלחן של יונתן רזאל. לפניכם נקודת החיבור הרגשית של נשים ידועות לחג הכי אביבי בשנה.
מירי מיכאלי
"והיא שעמדה". בימים הלא פשוטים האלה מתנגן לי השיר הזה בראש בכל פעם שקשה וכואב. פעם בניגון של יונתן רזאל, פעם בנעימת המקור משולחן הסדר המשפחתי. והעיקר, האמונה הברורה שההבטחה תישמר ואנחנו נתגבר, ושהשיר הזה יישאר רק זכר להבטחה שקוימה, שנפסיק להזדהות עם המילים כל יום מחדש. חג פסח כשר ושמח.
הכותבת היא אשת תקשורת
מירי מיכאלי צילום: ללא
ציפי חוטובלי
פסח הוא החג שממחיש לי ביתר שאת כמה החיים שלנו בארץ הם נס אחד גדול. "מֵרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס. אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ. אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבַר בְּיַם-סוּף בִּבְקִיעַת הַיָּם. רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת. וּלְכֹל הַיּוֹתֵר, בְּמַבָּט חָטוּף לַצַּד. דָּגִים בִּשְׁלַל צְבָעִים בְּתוֹךְ חוֹמַת הַמַּיִם, כְּמוֹ בְּמִצְפֶּה יַמִּי מֵאֲחוֹרֵי קִירוֹת זְכוּכִית", כך יהודה עמיחי בשירו המופלא, והמילים הללו מזכירות לי את הניסים שלא רואים אותם. המשפחה, החיים בארץ, הזכות לגדל ילדים חופשיים בארץ ישראל, כל אלו זה נס גדול מאוד. בתקופת השליחות שלנו בלונדון, אנחנו לומדים להעריך ולהתגעגע לכל הניסים הקטנים והגדולים של חיים יהודיים בארץ ישראל.
הכותבת היא שגרירת ישראל בבריטניה.
צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
הרבנית יסכה רגב
הדבר הראשון שעשיתי, שניה לפני שהתחלנו את הניקיונות, זה לקנות מטפחת. יפה, מנצנצת, ממש חיפשתי כתר. שאזכור, מאיזה מקום אני ניגשת לחיים ומתוך מה אני פועלת במציאות מול עצמי, עם הילדים, עם האיש שלי. וכן, גם בתקופת הניקיונות וההכנה ללילה הגדול, ליל הסדר, שהרגע שהכי מרגש אותי כל שנה זה השירה של כולם יחד עם קולולולו ברקע, "בבהילו יצאנו ממצריים הא לחמא עניא בני חורין", כשאבא וסבא שלי עוברים אחד אחד עם קערת הסדר על הראש ומסובבים אותה מעלינו ומברכים ,מברכים ומברכים אותנו בברכות מדויקות לנו. זה רגע בו אני מרגישה את המסורת, את החיבור שלי לדורות הקודמים, עד הרגע בו נבחרנו להיות לה' לעם.
החמימות בתחושה להיות בת חורין צפה. להיות אור אין סוף, נקייה, בלי מחסומים, נבחרת ואהובה. ממש זוכה לצאת ממצריים ואז רואה שממש לכולם יש כתר של אור. שנזכה להיות מחוברות למלכות שבנו להמשיך להביא טוב בכל מקום שבו אנחנו נמצאות, שנהיה בנות חורין אהובות.
הכותבת היא מנכ"לית איגוד רבני קהילות.
צילום: Judit Weisberg
איריס שטרק
בחג הפסח אני מתחברת לסיפור היציאה ממצרים וההגעה לארץ ישראל, לכך שכולנו חלק משרשרת הדורות. כאישה אני רואה באמהות ובהורות זכות גדולה לקחת חלק ביצירת ההמשכיות. החוזק והעוצמה שלנו כעם ומדינה, היא בתקומה, והקמת התא המשפחתי כבסיס לצמיחה לעם וכחלק מהרקמה שלנו כעם וכמדינה עצמאית ודמוקרטית. מה שמשמח ומרגש אותי בחג הפסח, זה שארבעה דורות יושבים סביב שולחן הסדר. החירות, להבדיל מהעבדות, זו היכולת לחגוג עם המשפחה, מאמי רחל והנינים שלה-נכדינו, ולהמשיך באותם שירים, ואותה הגדה ששרו בימי המקדש. זוהי השמחה האישית שלנו וההישג הלאומי של כולנו. ככתוב בהגדה של פסח, "כְּמה שֶּׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם". זו השליחות שלנו כאן בארץ, מאז ועד היום.
הכותבת היא מייסדת ושותפה מנהלת בפירמת "שטרק את שטרק רואי חשבון", ונשיאת לשכת רואי חשבון לשעבר.
איריס שטרק צילום: שלומי יוסף
ענהאל שמואלי
החיבור שלי לפסח מתבטא דווקא בקטע מההגדה, "ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". אנחנו עלינו מצרפת לארץ ארבע פעמים, ובכל פעם חזרנו מסיבה אחרת. כשהייתי ילדה בת 10, אבא שלי עבר לינץ' אכזרי בידי כנופיה של מחבלים מוסלמים בדרך לבית הכנסת, מצבו היה קשה והנזק שנגרם לו נשאר לכל החיים. אני זוכרת את הטראומה, כשהרגשתי לראשונה את האנטישמיות במלוא עוצמתה. לצערי זה ממשיך ללוות אותנו, אבל תודה לאל, בימינו, יש לנו מדינה וצבא ששומר עלינו. לקרוא את הקטע הזה, בביטחון בארץ ישראל, זאת זכות גדולה מאוד.
הכותבת היא בלוגרית ומנטורית לזוגיות.
ענהאל שמואלי צילום: יח"צ ענהאל שמואלי
מיכל וולדיגר
חג הפסח הוא מהזמנים המשמעותיים ביותר במהלך השנה עבורי. בעיניי, אחד הפסוקים החזקים של חג הפסח, זה שאליו אני מרגישה חיבור חזק, הוא "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו". הפסוק אינו מתייחס רק לאירועים היסטוריים, אלא כוונתו גם ברמה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו. נכון, הגאולה היא בסופו של דבר תהליך קולק טיבי, היסטורי ואף בעזרת השם - עתידי, אולם, יחד עם זאת, הקולקטיב הוא למעשה פרטים שמרכיבים יחד קבוצה, והחוזקה של הקולקטיב מתקיימת כשפרטיו חזקים.
כל אחד מאיתנו מתמודד עם אתגרים במהלך חייו, חלקם קלים וחלקם קשים מנשוא. ובאם אנחנו עושים עבודה, עבודה פנימית עם עצמנו ביחס לאותו אתגר, ומצליחים להביט לו בלבן של העיניים, ובמקרה הצורך גם לבקש ולקבל עזרה חיצונית, או אז אנו מסוגלים לצמוח מתוך הקושי ולשבור את המיצרים. עם ישראל נדרש לצעוד במדבר 40 שנה כדי להוציא את "המצרים" מתוכו, להתנקות מהשעבוד ולהפוך לבני חורין. גם אנחנו מסוגלים, וזה אפשרי בפחות זמן. חג כשר ושמח לכולם, חג חירות וגאולה.
הכותבת היא חברת כנסת מטעם מפלגת הציונות הדתית.
מיכל וולדיגר צילום: Olivier FItoussi/Flash90