מעלעל

זבח פסח

האגדה אומרת שוודי אלן מספר שפעם אחת הוא הלך ברחוב (בבורו-פארק?), ופתאום עף עליו תנ"ך שכמעט פגע לו בלב. למרבה המזל היה לו קליע בכיס החולצה שהסיט את התנ"ך, כך שלבסוף הוא ניצל.

בכיס שלי אין קליע, וגם לא תנ"ך או ספר תהילים, אבל בערב שבת האחרון כשחזרתי מבית הכנסת, גם טיל לאו לא היה מצליח לחדור את ערימת עלוני השבת המקופלים, שמאוד הכבידו על הכיס הפנימי של המעיל שלי. אגב, מעיון קל מתברר שהגורם המרכזי לצמיחה היפה בכמות הפרסומות, הוא לא אחר מאשר חג הפסח מיודענו, החג שמסמל את האביב והפריחה גם לעולם הפרסום הדתי.

מבין העלונים, אחד האחראיים לעובי המדובר היה לא אחר מ"שבתון", שבשבת האחרונה גדל בעוד רביעייה, וכבר הגיע ל-24 עמודי כרומו עבים. ובהקשר הזה, הבהרה - כמו שכתבתי גם בשבוע שעבר, אהדה כלפי עלון כזה או אחר היא עניין של טעם אישי. מצד שני, בשבת האחרונה בדיוק סיפר לי חבר טוב (כן, זה אתה), שהוא מאוד נהנה לקרוא את מאמריו של איתן פינקלשטיין.

אז כרגע נשאיר את זה ככה, ואת שאר הגיגי על "שבתון" (כולל תשובות לטוקבקיסטים "שימי" ו"אחד שמתעניין"), נשאיר לפעם אחרת. מה שכן, עם עובדות קשה להתווכח, ו"שבתון" עומד בד"כ על 16 עמודים, ובשבת שעברה הוא היה 20 - זאת בניגוד ל"שימי" שטען ש"שבתון מופיע כבר מס' שבועות בפורמט של 24 עמודים".

אז אתה צודק ש"מצחיק לקרוא תגובות של "ברני" ו"גוזף" שברור שהגיעו מטעם העלון אליו התייחסו", אבל על ראש הגנב בוער הזנב.

אהה, ואם אתם שם אכן קוראים את המדור, אז דעו לכם שאם ב-מ-ק-ר-ה אני אמצא את עצמי אי שם באַלפִּים השוויצרים עם כל עלון שיהיה, יכול להיות שזה ישנה את הגישה שלי מהקצה אל הקצה...

שימו עין

רני רוזנהיים, סמזכ"ל תנועת בני עקיבא, כבר הוזכר כאן פעם כיקיר המדור, והנה הוא שב ומצדיק את הכינוי.

בעלון "זרעים" של התנועה שחולק בשבת האחרונה, הבחור מפנה את תשומת ליבם של הקוראים ל"פרטים הקטנים" שבעלונים החגיגיים שהוציאה רשת שופרסל לכבוד הגעתה לגיל חמישים. בעלונים הללו שזורים קטעי עיתונות מתקופת פתיחתה של הרשת, שכפי הנראה מתגאה בכך שהיא למעשה רמסה את כל אותם חנוונים קטנים שהיו בת"א ערב פתיחת השופרסל הראשון. כמו שכותב רוזנהיים, אפשר לנהל דיונים ארוכים בשאלה הכלכלית עקרונית שבדבר, אבל מכאן ועד להתגאות בצערם של כל אותם בעלי עסקים קטנים שנסגרו, הדרך עוד ארוכה.

אין מה לומר - דבריו הנכוחים של רוזנהיים כיוונו לדעת גדולים, ותעיד על כך האישה שאיתי ששמעה את הדברים הללו ביום בו ראינו לראשונה את העלונים של "שופרסל".

ועוד עין

ואחרי שעין אחת שלכם תפוסה במבט על רוזנהיים, תשתמשו בעין השניה כדי לעקוב אחרי עדו רכניץ, מ"מכון משפטי ארץ" וארגון "גזית" (נשמע מוכר?), שאת דבריו המחכימים תוכלו למצוא עמוד אחד קודם באותו עלון, כמו גם בעוד שלל מקומות - שווה קריאה.

וסטייק עין

ונקודה אחרונה לגבי עלון בני עקיבא, שמשום מה הוא היחיד שמפרסם את המודעה של רשת פאפאגאיו.

אז אחרי שסיפרתי כאן שעומד סוף סוף להיפתח סניף גלאט של הרשת, ואחרי שהספקתי להתאכזב כששמעתי טענה שאלו אינם פני הדברים, החלטתי לעשות מעשה וליצור קשר עם רפי, אחראי המודעות בעלון של בנ"ע, שאישר שאכן סניף הגלאט נפתח.

רגעים קטנים של אושר.

ככה לא עושים בכלל

גערת המדור (שלובה בברכת "מזל טוב") שלוחה לנ, אחד מאנשי צוות "עולם קטן".

אם גם אתם תהיתם מה פתאום החליט העלון לעסוק בנושא "חתונה" בלי שום קשר ללוח השנה (עונות החתונות זה ל"ג בעומר וט"ו באב, אם לא ידעתם), ועוד בהיקף כזה גדול (בד"כ הנושא של הגיליון תופס הרבה פחות מקום), ואם שאלתם את עצמכם מה פשר ה"תודה לכולם ששמחו ותמכו כל בדרך לחופה!" שהיה ליד הכיפה השבועית, וגם מה פשר הקטע הלא ברור של נחמה אורבך תחת הוכתרת "אחד מהחברה" שהוקדש ל"נ שלנו", את התשובה היא שבסימן טוב ובמזל טוב, ביום חמישי האחרון אותו נ זכה להיכנס תחת החופה ולהתחתן עם בחירת ליבו.

אז המדור יכול להבין (גם אם לא להסכים, אגב) את רצונו של הבחור שלא לפרסם את הדברים (ולכן גם כאן שמו המלא ישאר שמור במערכת), אבל נדמה לי שהכבוד המינימלי שאפשר לתת לקוראים, הוא לספר להם, גם אם באותיות קטנות, שאחד מחברי המערכת מתחתן.

מעלעל זוטא

ושם נעשה לפניך את... - מכון המקדש חוגג בימים אלו 20 שנה להיווסדו. מספר עלונים ציינו את המאורע החשוב, שלכבודו אף יצא שוב בבתי הכנסת הגיליון המשותף עם "מסביב לשולחן". היעדר הפרסומות מותיר את הרושם שלעלון עצמו לא עומדת להיות המשכיות, זאת בניגטוד למכון עצמו שמשיך את פעילותו במלוא המרץ, מתוך ציפיה לכל יום שיבוא.

לטוקבקיסטית תמר - במקום לענות לך על שאלתך לגבי "ארגמן", החלטתי לסייע לך ולשאר אלו שמתקשים לעקוב אחרי המדור באופן קבוע, ולהכין לכם לינק קטן לדף הכל כך נחמד הזה, שבו תמצאו את כל מה שרק חלמתם עליו. בערך.

ל"אני זו אני" - אכן השתעשעתי כשראיתי שב"עולם קטן" יש פרסומות לערבי שירה בציבור, זאת לצד השו"ת בשבוע שעבר שעסק בנושא הזה. לשו,ת עצמו דווקא שמתי לב כבר שבשוע שעבר, אבל כנראה שחוסר האהדה שלי לשירה בציבור סיננה את הפרסומות מזווית הראייה שלי.

פרומו לשבוע הבא - יש עלונים שיוצאים פעם בחודש, אז אני מרשה לעצמי לעסוק בהם לאורך כל חודש, כך שלא שכחתי לעסוק בעלון החשוב של תנועת המפד"ל העונה לשם "כיפה אחת".

בשבוע הבא, בעזרת השם, אם ירצה השם, בלי נדר (ושלל ביטויים שכאלו) נקדיש לו את מספר המילים הראויות לו.

ואתם, אם יש לכם שאלות (כמו ל"תמר"), נתקלתם במשהו שאתם חושבים שלא ראיתי או שלא אראה, או אם יש לכם תובנות משלכם על "כיפה אחת", אתם מוזמנים ללחוץ על "כתוב תגובה" או ממש לשלוח אלי.