עלוני פרשת השבוע המבהיקים תמיד ידעו את מקומם ביחס לבליל התקשורת הכללית והמגזרית. ערכם עולה, ודאי, על טוקבקים או בלוגים למיניהם, אבל מנגד ברור שחשיבותם פחותה ביחס לעיתונים יומיים רבי-תפוצה. עם זאת, נדמה שבעידן התקשרות הוירטואלית כל המעמדות מתערערים ומקומו של שום גוף תקשורת לא בטוח לחלוטין.
עלוני השבת נהנים מיתרונות שונים, כמו העובדה הם מודפסים ומאפשרים קריאה נוחה בשבתות וגם עצם היותם חינמיים. הפופולאריות הרבה שלהם בקרב המגזר הסרוג מאפשר להם לשמש במה לפרסום גם עבור גופים גדולים וחשובים, שנתקלים בבעיות התמודדות עם השינויים התדירים באופי התקשורת והחברה בת זמננו. "ידיעות אחרונות" כמשל - העיתון שמתהדר בתואר "העיתון של המדינה" נקלע לקשיים שכל מי שעובר בתחנה המרכזית בבאר-שבע או במקומות אחרים מכיר מקרוב - רוכל בגיל העמידה שעומד וצועק מעל ערימת עיתונים יומיים של "ידיעות" במחירים שמביך לכתוב עליהם, משל היה זה "ישראל היום" החינמי, מעיד כאלף עדים על מצבו הפיננסי של אחד העיתונים הנפוצים במדינה. קשייו הכלכליים של העיתון גדולים עד כדי כך, שאנשיו בחרו לפרסם אותו דווקא - שימו לב - בעלוני השבת. וכך מצאה לה השבוע פרסומת ל"ידיעות" את דרכה לעמוד הראשי של העלון "מעט מן האור", ועולם כמנהגו נוהג. שלמה בן צבי, לתשומת ליבך.
בקצב הזה, השלב הבא יהיה פרסומת לחברות ביטוח ב"שבתון", פרסומת ליועצי השקעות ב"מצב הרוח" ופרסומת לרובי ריבלין ב"יש"ע שלנו". אה, בעצם זה באמת היה.
מלכוד 22
מפקד הבוחרים של מפלגת "הליכוד", שמתקיים ממש ברגעים אלה, סיפק הרבה תעסוקה לפרסומאים בעלוני השבת השונים. אל משבצות הפרסום שהתפנו אחרי תום המפקד במפלגת "הבית היהודי" נקראו זלמן שובל, אופיר אקוניס, גלעד ארדן וחבריהם מתמודדי המפקד, על מנת למלא את החלל שנוצר. מתוך למעלה מ-100 מתמודדים, יש רק אחד שזכה לפרסום מחמיא ומוצלח בעלון שבועי קבוע שכל-כולו שלו. קוראים לו ח"כ סילבן שלום, מ"מ ראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, ולעלון שלו קוראים "צפונה ונגבה".
נזכיר: "צפונה ונגבה" הוא מהעלונים יחידי הסגולה שאין בהם ולו פרסומת אחת לרפואה. היאך? העלון מתקיים כולו מכספי הגרעינים התורניים השונים, שמתוקצבים על ידי משרדו של השר שלום בקביעות. השר שלום מופיע בכל גיליון של "צפונה ונגבה", ללא יוצא מן הכלל, תמיד בהקשרים חיוביים ותמיד עם תמונה מחמיאה, כיאה לבעל המאה. עורכת העלון היא סיוון סולימני, ביתו של יהושע מור-יוסף, שידוע כמקורבו של השר שלום. מור-יוסף הוא חבר קרוב של השר שלום ואשתו ג'ודי-ניר-מוזס-וכו', והוא שימש דוברו התקשורתי שנים מספר.
השבת, בפעם המי-יודע-כמה, התקיים ראיון מיוחד עם השר שלום בעניינים שונים, תחת הכותרת המחייבת "שלום, לך ארץ נהדרת". העיקר שתהיה לנו מערכת בחירות הוגנת.
שיר השירים אשר לשלמה
פינתו של הרב שלמה אבינר, פנים רבות לה. מדי שבוע ב"באהבה ובאמונה" כותב רבה של בית אל מאמר בנושא שונה. מלבד רצף מאמרים חסר-תקדים אודות תנ"ך בגובה העיניים, קראנו בעמוד שלו על פולארד, ארץ ישראל, לשון הרע, הלכות נסיעה בטרמפים, רצח רבין, פוליטיקה, דת ומדינה ועוד. באמת, המאמר השבועי של הרב תמיד נכון להפתיע.
השבוע בחר הרב אבינר לכתוב על מעלותיו של החבר הטוב. המאמר דן בסוגי החברים השונים, דמותה של החברות הראויה ועוד. "חבר זה חבר. אם אתה חבר אז אתה אתו בעת צרה וצוקה ומוכן תמיד לעזור", כתב הרב. לצד מקורות קלאסיים מפרקי אבות, ספרי התנ"ך והרמב"ם, בחר הרב להשתמש בכתבי אריסטו (כולל הפניה מדויקת ל'אתיקה לניקומוקוס', פרק ח, שם) ולצאת נגד גישתו של הפילוסוף סארטר. כנראה שגם החכמות האלה לא ממש חיצוניות ברגע שהן מתפרסמות תחת עטו של הרב אבינר. יחי הגיוון!
צל"ש השבוע - שועלים מהלכים בו
דיסוננס מסוים מורגש אצל רבים מבני המגזר. התפילה התמידית לבניית בית המקדש, הכיסופים ליראות בהר המוריה והגעגוע לתמידים כסדרם ולמוספים כהלכתם נשארים על מכונם למרות האופציה לעלות להר הבית, לקיים בכך כמה מצוות עשה ולא-תעשה ובכך להחיש בוודאות את בניין בית הבחירה שנשארת עדיין נחלתם של מעטים. התמודדות עם סתירה פנימית זו מצאו רבים-רבים בדמות חומתו החיצונית הזניחה של השוק המקומי, שכל מעלתו בהיותו קרוב גיאוגרפית לבית הבחירה עצמו כשהוא 'נתקדש' בהיותו מהשטיבלאכים הגדולים בעולם ומקום משכנן של מאות שנות דמעות. הקתרזיס החלופי הזה, ששמו הכותל המערבי, נהיה לאופציה מקובלת לפולחן בקרב אנשי המגזר החרדי והדתי-לאומי, בעוד הר ה' נותר בבזיונו. כבר כתבה המשוררת - "ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה". הקפנדריא ההיסטורית של לוחמי הצנחנים השאירה את שער השמים למתפללים, דרשנים ושחקני-כדורגל מוסלמים (תעלו פעם, תראו שנערים מוסלמים אשכרה משחקים אותה מסי כמה מטרים מאבן השתייה!), מה שמקבע את האפשרות המשפילה של עלייה להר, בליווי איש וואקף ערבי ועם איסור מוחלט אפילו להניע שפתיים ברחש.
טוב עשה איתמר מור, עורך "צהר לשבת", כשבחר להקדיש את הגיליון האחרון של עלונו לעניין המקדש. ודאי שמדובר באותן מצוות שחלקים נרחבים במגזר בוחרים - במודע - לדוש בעקבם, וכל מאמר, קטע, טור או מניפסט שיעורר אנשים לעניין המקדש הוא ראוי ומבורך. כל הכבוד.
שטו"ת סלולארי - המילים האחרונות של הראשון לציון
דעה רווחת בקרב המוני בית ישראל (וגם אצל העוילם-גוילם, להבדיל) היא שהדברים שאנשים בוחרים להגיד רגעים לפני מותם עניינם לתמצת את מפעל חייהם, להעמיד איזה עקרון עילאי שלאורו הלכו או להבהיר איזה ערך נעלה שברצונם לחזק, רגעים לפני המפגש עם מלאך המוות. "טוב למות בעד ארצנו" הוא ממשפטי המוות המוכרים והמצוטטים, אם כי לא רק טרומפלדור השתמש בטכניקה זו של הרצאת דברים 'פרה-מורטום'.
לפי השו"ת הסלולארי של "עולם קטן" בשבת האחרונה, גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה שייך לאסכולת המדברים-לפני-מותם. ואלו לא סתם מילים - מדובר בעסקה משתלמת ביותר שהציע הרב לצאן מרעיתו. שיפטו בעצמכם: "כרגע קיבלתי הודעה בזו הלשון: 'הרב מרדכי אליהו אמר שעתיים לפני מותו שכל מי שבמלחמה הקרובה יקרא ח"י פרקי תהילים או יפיץ את דיברתו יקבל את מחצית מזכויותיו. נא להעביר לעשרים אנשים, לא לשבור' ". ההודעה הזו, שנשלחה לרב שמואל אליהו, זכתה לתגובה קולעת: "לא היה ולא נברא", תוך בקשה של הרב להמשיך ולומר תהילים אך מבלי להפיץ הודעות שקריות.
חבל, מערכת המעלעל דווקא בנתה על הסיפור של ה'מחצית מזכויותיו' הזה. אם האופציה הזו כבר לא רלוונטית כנראה שנצטרך פשוט להתחיל לתרום למוסדות רחל אמנו. גם הם מציעים דיל נחמד על זכויות בשמים.
מתכונים מעולים לגפילטע - mealel@kipa.co.il