שמעתי את הנימוקים ההלכתיים למה אין להיכנס להר הבית משום מורא מקדש. אבל לגבי מצוות ישוב הארץ חונכנו לכך שאין לחשוש מפני קדושת בוני ארץ ישראל, והקדושה תבוא אחר כך.
הר הבית שהינו בסיס לבית המקדש, שונה הוא. תנאי לבניין בית המקדש הוא שישראל יתעלו, יזדקקו, יזדככו, יהיו ספוגים ברוחניותה של תורה, ומתוך כל המושגים של כלל ישראל וארץ ישראל יתרוממו, ויקבלו צורה אידיאלית עליונה וקדושה. בלי היסוד הרוחני, לא יוכל עניין הר הבית להתקיים. הר הבית אינו מצוה פרטית, אלא מצוה כלל ישראלית. לא די בכמה יהודים צדיקים שיעלו לשם כדי לשפוך תפילתם לד', צריך שהאומה כולה תתרומם לדרגה זו. כל זמן שהכלל אינו מתוקן, אין לאדם פרטי לעלות לשם. זה משבש את כל המושג של הר הבית, כאילו הוא שייך לעבודת ד' של יחידים. מקום המקדש הוא מקום עבודת ד' של כל האומה. כמובן, מתוך כך גם היהודים הפרטיים עולים, אך אין זה מתחיל מהם. הצדיקים הפרטיים עובדים שם את ד' מכח "גוי צדיק" שומר אמונים. אין זה מפני שאיננו מיחסים חשיבות להר הבית, אלא להיפך, מפני שחשיבותו היא לעילא לעילא. רק כאשר האומה כולה תהיה מוכנה וראויה, אז נעלה להר הבית. נכון שבינתיים המצב מצער מאוד, אך בל נשכח שאת הגאולה לא אנו עושים, אלא ריבונו של עולם עושה, הוא לא יעזוב את עמו ונחלתו, וכל נבואות הנביאים תתגשמנה עד תום בבוא זמנן.
עליה להר הבית
הר הבית שייך לעבודת ד' של כל האומה, ועליה אליו, גם בזמנים קשים אלה, אינה שייכת לעבודת ד' של היחידים.
