מלחמה בציר הרשע

"זה עתה יצאנו מחג הפורים, המנציח לדורות את המלחמה ברשעה. מצוות מחיית עמלק מלמדת אותנו כי אין אנו עושים הסכמים עם הרשעה, ואין אנו מנהלים מדיניות המופעלת מכוחם של אינטרסים בלבד..."

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 27/03/03 00:00 כג באדר ב'



זה עתה יצאנו מחג הפורים, המנציח לדורות את המלחמה ברשעה. מצוות מחיית עמלק מלמדת אותנו כי אין אנו עושים הסכמים עם הרשעה, ואין אנו מנהלים מדיניות המופעלת מכוחם של אינטרסים בלבד. המצווה למחות את עמלק מתחת השמיים מלמדת לדורות כי המוסר צריך להיות יסוד המדיניות – מי שבא עלינו בשעה שאנו עייפים ויגעים ולא יראי אלוקים, ופעל במשך דורות באכזריות שאין כדוגמתה – לא יינקה.


זהו ציווי לדורות, ובשעה זו מתממש בחלקו. אמנם, אין מלחמה זו נקיה מאינטרסים – של המתקיפים והמותקפים כאחד – אולם ביסודו של דבר היא מהווה מלחמה בציר הרשע, ועל כן אנו רואים בה ייעוד של ממש.


מכוחה של התבוננות זו, אנו מתייחסים גם למציאות ימינו. ייתכן כי מדינת ישראל תותקף אף היא, וייתכן כי אנו עצמנו נשלם ח"ו מחיר במלחמה זו. מידת הביטחון בריבונו של עולם אינה קובעת כי אפשרות זו לא קיימת. ריבונו של עולם לא הבטיח לנו שיהיה רק טוב. הוא הבטיח לנו כי הוא מצוי מאחורי המאורעות כולם, והם מכוונים על ידו, ואף אם נראה לנו כי על העולם השתלטו כוחות אחרים המתבטאים היטב ב CNN - זו טעות אופטית. גם את זה למדנו מחג הפורים אותו חגגנו זה עתה. מכאן נובעת שלוות הנפש שאנו מתמלאים, והאמונה העמוקה כי אין אנו נתונים לחסדי הגורל, כי אם להנהגת הקב"ה.


על כן, אנו נוהגים בדרך הטבע, ומכינים חדר אטום, כמו גם מצמידים את המסכות אלינו, אך בתודעתנו, זה רק הנדבך הראשון. בעומקו של דבר אנו יודעים כי המציאות של חיינו תיקבע לאור היסוד הרוחני והמוסרי שאנו חיים בו. בשעה שמתמודד אדם יהודי עם אפשרות למציאות קשה, הוא בונה את הקומה הראשונה על התכוננות טבעית למלחמה, אך לא נעצר שם. הוא ממשיך לתיקון מוסרי של החברה, לעשיית צדק, לעשיית תשובה, להתקדמות ביראת שמיים ובצניעות ההתנהגות, ובתפילה. כל זה בונה יחד קומה מלאה של התייחסות, כסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה.


אם ח"ו נותקף, לא נאבד את עשתונותינו, לא את אמונתנו, ולא את קור רוחנו, כי אם נמשיך לדבוק בדרך בה אנו הולכים, ונתמלא במידת הביטחון ובאמונה עמוקה. מכוחם של אלה אנו נצפה בהכרעת הרשעה, ובחיזוק הצדק והמוסר העולמיים, כמו גם בחיזוק מהלך התחייה והגאולה של עם ישראל שאנו זוכים לחיות בתוכו. נעזור אחד לשני לעבור תקופה זו, נהיה רגישים לאלה שהמתח והלחץ כמעט ומכריעים אותם, נתנדב למה שצריך לעשות, ונתקן את מה שצריך לתקן.


בעהי"ת, העולם שלאחר המערכה יהיה עולם טוב יותר, ואנו נזכה לראות בו ישועות ונחמות.