בכלכלה המודרנית הולכת ומתפשטת לה תופעת הביטוחים. חברות ביטוח רבות פונות אל מבוטחים פוטנציאליים בדיוור ישיר או באמצעות חברות טלמרקטינג ומציעות להם הצעות אטרקטיביות. כמו ביטוח חיים, ביטוח בריאות משלים, ביטוח רכוש, ביטוח עסקי ומה לא. הבסיס המשותף לכל הביטוחים הללו הוא שאם המבוטח ייפגע בדרך כזו או אחרת בסוג פגיעה הכלול בתנאי הפוליסה, הרי שהמבוטח או המוטבים שהוא חפץ ביקרם יהיו זכאים לפיצוי כספי נאה בהתאם לתנאי אותה פוליסה.
ואכן, בראייה כללית, הביטוחים השונים המוצעים על ידי החברות השונות, רצויים מבחינות שונות, ובעיקרן - מן הבחינה הכלכלית והבחינה החברתית. מן הבחינה הכלכלית, חברות הביטוח גורמות לכך שמבוטח שיש בידו כספים, יכניס את כספו לאפיקי השקעה. ולכל הדעות, עדיף כסף "עובד" (=מושקע) מאשר כסף "עומד" (=שאינו מושקע). ומן הבחינה החברתית, הביטוחים תורמים למעשה שתי תרומות חשובות: א) הגנה למבוטח או למוטביו מפני אסונות, פגיעות ומפגעים. ב) פרנסה למבטחים.
ההגנה למבוטח או למוטביו, היא בבחינת, איזהו חכם הרואה את הנולד. והואיל ומצויים מדי יום מקרים רעים רבים הפוקדים את בני האדם, והואיל ובשעת אסון או פגיעה מצויים המבוטח או מוטביו בפני אבדן המפרנס, או בפני אבדן בית, רכב, עסק, או בפני צורך של הוצאות רפואיות גדולות, הרי שהביטוח שרכש המבוטח נותן לו ו/או למוטביו רשת ביטחון ברמה מסוימת. הביטוחים המוצעים בישראל הם בדרך כלל ביטוחים שכל אדם ממוצע יכול לעמוד בהם. המבוטח מפריש מדי חודש סכום קטן סביר, ובזכות הפרשות אלו, יש לו את אותה רשת ביטחון, אם חלילה וחס יתרחש לו אסון שבגינו הוא רכש את פוליסת הביטוח.
וכיצד התייחסה ההלכה אל סוגיית הביטוחים?
ובכן. ההלכה התייחסה לכך מהיבטים שונים. א) מן ההיבט האמוני - אם אין ברכישת ביטוחים פגם של חוסר ביטחון בה'. ב) אם אין בביטוחים מסוימים פגמים הלכתיים ישירים. ג) השלכות הלכתיות.
ואמנם, יש שחששו שמא יש ברכישת ביטוחים חוסר ביטחון בה'. שהרי, לכאורה, יהודי מאמין צריך לבטוח בה' באמונה שלמה שייתן לו פרנסתו, שיגן עליו מפני אסונות ושיספק לו כל צרכיו. ואם כן, אפשר שברכישת ביטוחים שנועדו להגן על בני אדם מפני אסונות אפשריים, ובמיוחד כשהם אינם בדרך הטבע, יש חוסר ביטחון בה'. דייק היטב בדברי הרב וואזנר שליט"א, שו"ת שבט הלוי, ח"ד, א-ב.
בשאלה זו, מעניינת במיוחד תשובתו הברורה והנחרצת של הרב משה פינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה, או"ח, ח"ב, קיא). וכך הוא כותב: "אין בזה שום חסרון בביטחון בהשי"ת". כי הביטוחים הם ענייני מסחר. ובענייני מסחר, לא רק שהאדם רשאי, אלא גם מחויב לעשות מסחר למען פרנסתו. ואסור לו לאדם לומר שגם אם לא יעשה כלום לפרנסתו, ה' יזמין לו פרנסתו. כי מנין לו שיש לו זכות כזו? לבד מהאיסור לסמוך על הנס. ואפילו לאלו שראוין להיעשות להם נס. שהרי "אסור אף להתפלל שיעשה לו השי"ת נס". כמו כן, "אין שום חטא על מה שמשתדלין לבקש אומנות יותר נוחה וקלה לפי שומת האנשים יותר להרוויח. אף שצריך להאמין שהשי"ת יכול ליתן לפרנסה מכל אומנות שהיא". לדעת הרב פינשטיין זצ"ל, הביטוח הוא ככל מיני מסחר שבני אדם עושים לפרנסתם או לפרנסת בניהם. וגם כדי להקל עליו לעת זקנה, וכן כדי לעזור ליורשיו. כי כאמור, אסור להתפלל שה' יעשה לו נס. וגם כשה' עשה לו נס, אסור ליהנות מאותו נס. גם ביטוח בגין שריפה וגניבה, אין בו שום חסרון לענייני הביטחון. וכמו "שנהגו היתר כל העולם, אף יראי השי"ת ראויים להיתר".
כאמור, ההלכה התייחסה לביטוחים גם מההיבט ההלכתי הישיר שלהם. למשל אם אין בהם ריבית. או אם אין בהם דמים של עבודה זרה. או אם אין בהם איסור של בל יראה ובל ימצא לעניין חמץ בפסח וכיו"ב, וכן לגבי ביטוחים המצריכים ניתוח המת. אולם ההלכה התייחסה גם להיבטים הלכתיים עקיפים, כמו למשל אם שוכר ביטח את הדירה ששכר, והיא נשרפה באופן שהוא פטור כלפי המשכיר, והוא זכאי לדמי ביטוח. למי הביטוח? ואם אין בזה דין שאדם עושה סחורה בנכס של חברו. וכן אם מגיע לבכור פי שניים גם מדירה של עיזבון, שנשרפה, שהייתה מבוטחת וקיבלו דמי ביטוח. וכן אם מזיק צריך לשלם דמי נזק לניזק שהיה מבוטח, וכן אם יש חובת השבת אבידה לבעל אבידה שקיבל דמי ביטוח מחברת הביטוח על אבדתו. עיין שו"ת בנין אב, ח"א, ע.
יוצא, אפוא, כי הביטוח בראי ההלכה, מלבד שהוא תורם את תרומתו לכלכלה, הוא הוסיף ומוסיף הרבה חכמה במשפט התורה, וגורם להבהרת יסודות האמונה בביטחון בה'.
ישנן מקורות נוספים המתייחסים לסוגיה זו אולם לעת עתה נסתפק בנאמר לעיל.
הנני תפילה כי בזכות האמונה השלמה בה', לא יינזק אף אדם מישראל בכל נזק שהוא – בין בענייני רכוש ובין בענייני בריאות, ולא יזדקק אף מבוטח להפעיל את פוליסת הביטוח שרכש.
שבת שלום וברוכים תהיו
** הרב רצון ערוסי הינו רב העיר קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל