סעודת הודיה, פיוטים ובלי תחנון: כך חוגגים בעפרה את יום ט' באייר

רבה של עפרה, הרב אחיה בן פזי, מספר איך הם חוגגים את יום ט' באייר, יום הקמתו של היישוב: "אנחנו מתכוונים להוציא ידי חובה גם יישובים אחרים שאולי מהססים, כי השמחה של עפרה אינה שמחה פרטית אלא שמחה של כל ישראל"

אביה טובי אביה טובי, חדשות כיפה 30/04/23 17:20 ט באייר התשפג

סעודת הודיה, פיוטים ובלי תחנון: כך חוגגים בעפרה את יום ט' באייר
צילום: ליאור מזרחי/פלאש 90

היישוב עפרה חוגג מדי שנה בט' באייר את יום הקמתו המכונה "יום עפרה". מהיאחזות קטנה במחנה צבאי ירדני נטוש על מורדות רמות חצור, הפך היישוב לאחד היישובים הגדולים ביהודה ושומרון המונה כ-3,000 תושבים. בשיחה עם חדשות כיפה, מספר רב היישוב, הרב אחיה בן פזי, על החגיגות בקהילה ומסביר מדוע תושבי היישוב לא אומרים תחנון ביום ט' באייר.

"השמחה של עפרה אינה שמחה פרטית אלא שמחה של כל עם ישראל"

"יום עפרה הוא יום של חידוש ההתיישבות מצפון לירושלים", מסביר הרב אחיה, "עפרה זה היישוב הראשון, האור הראשון שנדלק בין ירושלים לעפולה מאז ימי בית שני. אנשי עפרה קיבלו על עצמם לציין אותו כיום מועד כמו שנהגו בקהילות אחרות ברחבי העולם. כמו שפורים של פרנקפורט בגרמניה ובפורים טריפולי חגגו היהודים על ההצלה, כך קיבלו על עצמם יהודי עפרה את היום הזה, ט' באייר, כיום של שמחה ומועד".

היישוב עפרה. צילום: Yehoshua Menashe מנשהפוטו

הרב בן פזי מסביר מדוע ביום זה הם לא אומרים תחנון ומציג את הביסוס הלכתי לכך. "יש ליום הזה גם ביסוס בהלכה בשו"ת החתם סופר וגם הרב עובדיה יוסף הכיר את אפשרות לעשות את היום הזה כיום שמחה. ביום הזה, אנחנו לא אומרים תחנון, מסתפרים ומתגלחים למרות שאנחנו בעיצומם של ימי ספירת העומר. אותם ימים היו בהתחלה ימי שמחה ומועד ובגלות הם הפכו לימי אבל. בימינו, שעם ישראל חזר לארצו, ימים אלו נהפכים בהדרגה לימי שמחה, יום העצמאות ויום ירושלים, וגם אנחנו זוכים שט' באייר הוא יום עפרה. ביום הזה אנחנו אומרים מזמורי הודיה, שרים פיוטים וסועדים סעודה של שמחה. כך נוהגים בעפרה במשך עשרות שנים. ואנחנו מתכוונים להוציא ידי חובה גם יישובים אחרים שאולי מהססים. השמחה של עפרה אינה שמחה פרטית אלא שמחה של כל ישראל".

היישוב עפרה. צילום: Yehoshua Menashe מנשהפוטו

"זה יום של התיישבות בהארת פנים"

רבה של עפרה מספר איך הם יחגגו השנה את יום ט' באייר. "בכל שנה אנחנו משתדלים לציין את היום הזה באופן שמחבר גם את הוותיקים שזוכרים את הקמת עפרה, שהיו שם בעצמם, וגם את הצעירים יותר. השנה אנחנו עושים הפנינג שמיועד לילדים ולמשפחות, ולאחר מכן אנחנו נתכנס למעמד של קריאת שם של רחוב לכבודו של הרב חנן פורת, שהיה שותף פעיל בהקמה של עפרה. אנחנו גאים ושמחים לקרוא לרחוב על שמו. זה לא רק יום של התיישבות, זה יום של התיישבות בהארת פנים של הנכונות של הממשלה בהסכמה רחבה ומתפללים ומייחלים שהשמחה הזאת רק תפרח ותצמח ותתרחב".

צילום: Yossi Zamir/Flash90

כאמור הרב אחיה נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה, במקומו של הרב אבי גיסר שכיהן בתפקיד במשך 31 שנה, מספר על קבלת הפנים החמה שזכה מצדם של תושבי עפרה. "הגענו לקהילה מאירת פנים בצורה יוצאת דופן. קיבלו אותנו מאוד בשמחה ואהבה, עזרו לנו להיקלט. אנחנו מאוד שמחים בהתאקלמות ביישוב. אנחנו רואים גם ברכה בחיבור הזה שנוצר בין מקומות שונים ירוחם ועפרה, יש להם הרבה חוטים סמויים שקושרים אותם, ככל שיתרבו החוטים שקושרים לאורך ולרוחב את המדינה ואת הקהילות עם האופי השונה ועם הדגשים השונים מבחינת הערכים כך עם ישראל כולו ירוויח ויתברך ותפרה ותרבה האהבה".