"האם חס ושלום, אנו מציפים את הילדים שלנו בשנאה?". תמיהה זו הביע ראש ישיבת אמי"ת אורות שאול וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, הרב יובל שרלו, בפוסט בפייסבוק שפרסם אתמול (ג'), על רקע הפינוי בנתיב האבות. בדבריו, ביקש הרב לחנך את הנוער לחשיבה ביקורתית ביחס לטענות שונות שעולות בקרב הציבור הדתי כלפי מוסדות המדינה בנושאים שונים, וביניהם סוגיית הפינוי.
את הפוסט, שכותרתו "מחשבות לאחר ראיית בני הנוער המופלאים שהיו אתמול בנתיב האבות", פתח הרב באלה הרטורית "במה מוצפים בנותינו ובנינו בימים האחרונים?"
בתשובה לשאלה כתב: "יש לישראל רמטכ"ל שונא דתיים, שלא ימנה את הקצין הטוב ביותר לתפקיד מפקד אוגדה, כי אם קצינים שהם פחות טובים, ובלבד שלא יהיו דתיים בדרגות גבוהות בצבא; יש לישראל בג"ץ רשע, ששונא את ההתיישבות, מעדיף ערבים על פני יהודים, ועושה כל דבר נגד, ובגלל כמה סנטימטרים הוא הורס שכונה מופלאה בנתיב האבות שבאלעזר; יש לישראל מפכ"ל משטרה רודף את ראש הממשלה, שכל מטרתו היא השגת שנה רביעית לכהונתו; יש לישראל שב"כ שעושה פשעים ברמה החמורה ביותר, ומענה ילדים באכזריות נוראה כדי לסחוט מהם הודאה; יש לישראל חברי כנסת שהדבר שמניע אותם הוא שנאת ישראל, רצון שנהיה ככל העמים, פירוק הזהות היהודית ואיבוד המשפחה היהודית, ועוד ועוד".
https://www.facebook.com/RabbiCherlow/photos/a.299104153484393.71541.223200974408045/1805013929560067/?type=3&theater
לדבריו, "הבעיה היא שבחלק מהדברים יש רמות מסוימות של אמת; הבעיה היא שהן גם מזינות את טענות השקר, שכן שקר אין לו רגליים, אולם כשיש בו יסודות מסוימים של אמת – הוא מתפתח; גם לא ניתן להתווכח על חלק מהעובדות, ומנהג שכיח בין הבריות הוא להציג רק את העובדות הנוחות להם ולא את הצד השני. אך בסופו של דבר, האם חס ושלום, אנו מציפים את הילדים שלנו בשנאה?
"או ליתר דיוק – האם בד בבד עם הדברים דלעיל אנו גם פותחים בפניהם שערים להתבונן על מסירות הנפש המופלאה של צה"ל, במאבקו וחיפוש דרכי התמודדות בדרום ובהתכוננותו בצפון; האם אנו פותחים שערים להתבונן על התפקיד החשוב שיש לבג"ץ במדינת ישראל, ועל תרומתו העצומה אפיו להתיישבות, בקביעת (כבר לפני שנים רבות) המעמד החוקי של ההתיישבות; האם אנו מטפחים בהם את המודעות לסכנות עוצמת השלטון הלא-מבוקר, ולדברי התורה 'לבלתי רום לבבו מאחיו', ולחובת המאבק בשחיתות בדרכם של נביאי ישראל; האם אנו זוכרים להציג בפניהם, בד בבד עם התביעה הבלתי מתפשרת לבדוק את התלונות על העינויים ואת הדרך לבער אותם, את המשימה העילאית שעושה השב"כ, גם מול אויבינו, וגם מול אנשים מסוכנים בתוכנו?"
הרב שרלו טען כי "אם לא נעשה כך, אנו עלולים למצוא את ילדינו בועטים וכועסים, נוטשים ומתדרדרים, ולהתפלא כיצד הדבר בא עלינו. רק אם נפתח בפניהם הן את שערי הביקורת והמאבק, והן את שערי האורה – נעשה דבר אמת ומעשה אמת, ומעבר לכך – נמשיך להצמיח בהם את המוטיבציה הגדולה להיות אלה שישנו את המצב".
לסיום כתב הרב כי "אנחנו צריכים למלא את עצמנו ואותם גם בעוצמה – כי לכעס ולשלילה יש דינמיקה משלהם, שבסופו של דבר היא עשויה למצוא את עצמה בבור תחתיות. הילדים המופלאים האלה זכאים גם לאורה גדולה".