"מלוא כל הארץ כבודו"- בג"ץ מזלזל ברשות המחוקקת

פסק הדין של בג"ץ המחייב את יו"ר הכנסת לכנס את מליאת הכנסת לצורך הצבעה על החלפתו עד ליום רביעי הקרוב, הוא עוד מפגן של עריצות בג"ץ על הרשות המחוקקת, ומהווה פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות. "פסק הדין נכתב מראש, כאשר השופטים כבר קובעים את עמדתם ללא כל התחשבות בתגובתו של הצד השני בהליך"

עו"ד זאב לב
כח באדר התשפ
,
24 במרץ, 2020 17:47

צילום: פלאש 90

פסק הדין שניתן אתמול (ב') בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, המחייב את יו"ר הכנסת לכנס את מליאת הכנסת לצורך הצבעה על החלפתו עד ליום רביעי, 25.3.2020, הוא עוד מפגן של עריצות בג"ץ על הרשות המחוקקת, פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות ובעיקר מפגן של התנשאות וזלזול באופן פעולת הכנסת. בניגוד לניסיונות להציג את פסק הדין כ"הצלתו" של הרוב בכנסת מפני יושב הראש העריץ, הרי מדובר למעשה על ההיפך הגמור.

כדי להבין את ההטעיה בה נקטו שופטי בג"ץ בפסק הדין, יש להבין דבר ראשון את אופן עבודת הכנסת. חוק יסוד הכנסת קובע שסדרי עבודתה של הכנסת יקבעו בתקנון הכנסת, וכל עוד לא נקבעו הסדרים בתקנון יקבע הנוהג שנהג בכנסת עד לאותו יום. תקנון הכנסת, שנידון בוועדת הכנסת ואושר במליאה ע"י רוב חברי הכנסת, קובע שיו"ר הכנסת יבחר " לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה".

כלומר שחברי הכנסת השקיעו מחשבה בשאלה מהו הזמן הנכון למנות את יו"ר הכנסת, וקבעו גבול שעד אליו יש לבצע את המינוי. הסיבה ללוח הזמנים הזה אינה מקרית, אלא ההבנה שמינוי היו"ר ובהמשך וועדות הכנסת קשור באופן ישיר למו"מ להקמת הממשלה, ועל כן קשרו חברי הכנסת בין הדברים.

כמובן, את תקנון הכנסת, ואפילו את חוק היסוד, ניתן לשנות. כל שצריכים חברי הכנסת לעשות אם מצאו פגם בתקנון הוא לתקן אותו, או לחוקק חוק אחר שיסדיר את סדרי עבודת הכנסת. הליך חקיקה, מטבעו, אינו מיידי. נדרש להניח את החוק במזכירות הכנסת, לדון בו בוועדות ולהצביע עליו מספר פעמים נפרדות. המטרה היא לייצר הליך נינוח, שקול, שיאפשר לחברי הכנסת לדון, להפעיל שיקול דעת ולהעמיק בתוצאות החוקים שהם מבקשים להעביר.

אם כך, ראינו שיולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת, פעל בהתאם לתקנון כאשר נמנע מלכנס את המליאה, יש לו זמן עד להקמת הממשלה, ואין מחלוקת על כך שעד עכשיו הוא לא חרג מלוח הזמנים הזה. במקום לפעול להקמת ממשלה, או לפעול לשינוי התקנון באמצעות חברי הכנסת, בא בית המשפט ופשוט הכריז שהתקנון לא מעניין אותו. לדעת בית המשפט, צריך לכנס את הכנסת כבר עכשיו. מיד.

כלומר במקום לכבד את הכרעת הרוב שתיקן את התקנון, או לאפשר לכנסת לכנס רוב אחר ולשנות את התקנון, בית המשפט פשוט החליט ששיקול דעתו טוב יותר מזה של רוב חברי הכנסת, ושהוא זה שינהל את הכנסת במקומם. אין יותר רשות מחוקקת שבית המשפט מפרש את החוקים שלה, אלא בית משפט ששולט ברשות המחוקקת וקובע את סדרי עבודתה. הדבר דומה לפסיקה של בג"ץ שמעכשיו לא הרוב יקבע את החוק, אלא דווקא המיעוט.

אם עצם ההתערבות המחוצפת הזו לא מספיק, הרי שבמקרה הזה הזלזול המופגן של בית המשפט בכנסת ובעומד בראשה בה לידי ביטוי גם בהתנהלות השופטים במתן פסק הדין. 50 דק' לאחר שניתנה תגובת יו"ר הכנסת כבר היה פסק הדין, על 19 עמודיו, חתום ומוכן. ברור לכל בר דעת שפסק הדין לא נכתב לאחר שהתקבלה תגובת יו"ר הכנסת ונשקלה בכובד ראש. למעשה, פסק הדין נכתב מראש, כאשר השופטים כבר קובעים את עמדתם ללא כל התחשבות בתגובתו של הצד השני בהליך.

כל החלטה של כל גורם אחר – עירייה, רשות שלטונית או ועדת ערר – שהייתה מתקבלת באופן הזה הייתה נפסלת ע"י בית המשפט, אולם בית המשפט עצמו נמצא, כך נראה, מעל לשיקולים של צדק או מוסר טבעי. אין שם צורך לשמוע את עמדת הצדדים לפני שמקבלים החלטה. מלוא כל הארץ כבודו.

הכותב, עו"ד זאב לב, הוא מנהל המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
24.03.2020

1. טועה הכותב שאינו ממליץ ליו"ר הכנסת מר אדלשטיין למסור לנשיאה בית המשפט שהיא חרגה מסמכותה במתן פסק הדין תוך התערבות ברשות המחוקקת מבלי שהחוק הסמיך (שולה)

דווח על תגובה לא ראויה
24.03.2020

2. ל-1: מה לך ולדמוקרטיה ושלטון החוק? בדמוקרטיה, העם הוא הריבון והחוק הוא הקובע. בג"ץ חרג מסמכותו, וקבע משנהו על דעתו בלי גיבוי חוקי (זו דיקטטורה במטיבה וזילזול בשלטון החוק. אין קשר בין הכתבה למ)

אני גם בספק רב אם אתה מבין מה באמת המשמעות של מושגים כמו "משטר תיאוקרטי", יודע מה זה "דת" מה ההבדל בין "אייצתלות" (כן, ב-ת') לרבנים (או אפילו ההבדל בין סונים לשיעים) ומה זו בכלל סנהדרין, ומה זו נבואה... סתם זורק מושגים, וחושב שהמשמעות המובנת בטוקבקים מייצגת את המשמעות האמיתית, המילונית, הלשונית של המושגים (אגב, תיאוקרטיה, סנהדרין ודת הן בכלל לא מילים בעברית. אייתולות זה מושג פנימי-שיעי אז לא אצפה למינוח עברי)

דווח על תגובה לא ראויה
24.03.2020

3. יגאל - מה הקשר בין בג"ץ לבין דמוקרטיה (שלטון העם)? הם אינם (!) נבחרי ציבור, בניגוד לכנסת ולממשלה (הם בעיקר נברחי עצמם ופה הם חרגו באופן בוטה (ובזוי) מסמכותם)

דווח על תגובה לא ראויה
24.03.2020

4. אתה יכול בבקשה להגיב לגופו של עניין ולא לגופו של אדם/קבוצה. יש לך משהו ענייני לומר על הערותיו של הכותב? (תגובה ליגאל, מגיב 1)

דווח על תגובה לא ראויה
24.03.2020

5. אם נרחיק לדמוקרטיה קטנה בשם ארה"ב, נראה שהדמות המשמעותית הומצבת מול בית הנבחרים וכן מעל השופטים בבית המשפט הוא... משה רבינו (ולשאלה למה - כי הוא מקור ההשראה. אז זו דמוקרטיה או תיאוקרטיה)

דווח על תגובה לא ראויה
25.03.2020

6. פסק דין שנכתב לפני המשפט, הוא עבריינות מובהקת ומעילה בתפקיד. (ידידיה שילה)

כל שופט בערכאה מחוזית, היה מפוטר מיד אם התברר שכתב פסק דין לטובת צד אחד לפני ששמע את שני הצדדים, ורק פרסם אותו מיד אחר המשפט. צריך לפטר את השופטת חיות, ואת שאר ארבעת השופטים שהיו שותפים לשערורייה הזו. זו הדיקטטורה בהתגלמותה.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

המחאות האלימות בארה"ב צילום: shutterstock

פשעי שנאה באמריקה - ואצלנו?

קרא עוד