למה חלק מהחרדים לא מתגייסים?

אחת מהשאלות שמעסיקות רבים במדינה היא שאלת גיוס החרדים לצה"ל, אבל מהן הסיבות שבגללן החברה החרדית בחלקה לא מתגייסת? הרב חן קורקוס מסביר

חדשות כיפה הרב חן קורקוס 24/05/23 20:30 ד בסיון התשפג

למה חלק מהחרדים לא מתגייסים?
חרדים, גם אם כולם נראים לנו דומה, יש הבדלים פנימים, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

כהקדמה אגיד שבתוך החברה החרדית יש חלקים שונים, ודעות שונות. בגדול ישנם שלושה אישיות פוליטיות, ש"ס, דגל התורה ואגודת ישראל, שהם בחלוקה גסה, חרדים ספרדים, חרדים אשכנזים ליטאים, חרדים אשכנזים חסידים. בתוך החרדים החסידים, ישנם חסידויות שונות, מהן ציוניות ומהן אנטי ציוניות, ומהן באמצע.

הסאטמרים, נטורי קרתא, תולדות אהרון ואברהם יצחק, ועוד, הם לא ציוניות ולא מכירים בכלל בממסד הציוני, מבחינתם כל מפעל הציוני זה מעשה שטן, שעתיד להיחרב. ובכן, מובן למה הם לא מתגייסים, אגב הם גם לא נהנים מכספי המדינה. כעת לחברה החרדית הקלאסית, (כמובן יש מנעד רחב וזה לא המקום) הם מכירים במדינה רק הבעיה שהמדינה לא מתנהלת על פי דרך החיים שלהם, ולכן זה גם זר להם, ולכן הם חברה סגורה. אם אבוא לנתח את העניין יותר לעומק, ישנם כמה וכמה בחינות שצריך לבחון אותם, בחינה לאומית, בחינה ציבורית, בחינה חברתית ותרבותית וחינוכית ודתית.  

מבחינה לאומית

כיבוש הארץ, מלחמה, שייכות לאישות הציונית, הם לא משוש תבל שלהם, זה לא בדיוק כוס הקפה שלהם בבוקר, יש ריבון, מבחינתם זה עדיין גלות, זה לא ראשית צמיחת גאולתנו, כל עוד לא הולכים על פי תורה או שבא משיח ומקים מלכות ישראל המחזירה עטרה ליושנה, השיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה, מלכות דוד וצבא יהושע בן נון, כל עוד אין לה תוקף הלכתי, כל עוד אפשר ללמוד תורה לפי החוק זה מה שאני אעשה, או אהיה אדיש לזה, אתחמק כמה שאוכל משרות צבאי, כמו בחו"ל, בגלות. מצד שני אעשה את כל מה שביכולתי להיות בצד הפוליטי המשפיע ואדאג לצרכי התורה של מי שבחר בי, וזה לגיטימי בהסתמך על הדעה הזאת.

מבחינה ציבורית

העובדה שלא כולם מתגייסים כאן במדינה, או שלא כולם מתגייסים לקרבי, וחלקם לשרות אזרחי לאומי וכלה בחלק מהסלבים שמקצרים שרות או שהם ג'ובניקים, או שלא מתגייס כלל וזה בעצם נותן מנעד רחב לאפשריות רחבות בציבור הישראלי, וזה נותן גם לגיטימיות ללימוד תורה כחלק מקיום וצורך העם לשמור על נכסיו הרוחניים, זה לא פחות חשוב משרות בגלי צהל למשל, שזה גם חשוב.

התרומה של החרדים, החרדים תורמים בדרכים שלהם, הם הקימו את זק"א ואת איחוד הצלה, יד שרה, עזרה בבתי חולים, פעילות חסד של חב"ד, בתי תמחוי ועזרה לעניים ולזולת, הרב וובר זצ"ל הקים וקידם למשל, את תרומת כליה, ועוד ועוד. העצה שלי, לא לקרא לזה שרות לאומי אלא שרות להתנדבות חרדית, ויתרמו בכל התנדבות ראויה, כי אז זה ישמור על הבייס שלהם בצורה הטובה ביותר.

חיילי צה"ל. אילוסטרציה

חיילי צה"ל. אילוסטרציה צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90

מבחינה תרבותית

החרדים כחברה הם מאוד שמרניים, הם לא רוצים להיות מושפעים מהחברה החילונית, והצבא שזה כור ההיתוך של החברה בישראל, עלולה להשפיע עליהם לרעה, לגרוע מהתום והיראת שמים שלהם, מבחינת אווירה חברתית, דעות כפרניות, ניסיון חינוך מחדש, המשך של החילוניות של בן גוריון, והמגמה של היטמעות בתוך החברה הכללית ומשם זה מדרון חלקלק, מה שכן הם מרגישים כעוף זר בתוך חברה שהם לא רגילים אליה, השפה לא אותה שפה והדעות הליברליות לא אותם כדעות השמרניות.

 מבחינה חברתית

כל ילד ונער, משאת חייו הוא להיות גדול בתורה וכמה שיותר, השאיפה להיות כרבותיו וכגדולי הדור, ולשמור על טיפת "פח שמן הטהור" שצריך שמירה מפני עולם המעשה או החולין, ובכלל זה גם חשיפה לצבא. נוסף על כך יש לחלקם פחד ממלחמה, מלהחזיק נשק, שזה לאו דווקא עניין שחרדים אבל יש לציין שזה קיים.עניין חברתי נוסף זה במשפחה, בשידוכים, ברזומה, זה פחות הולך העניין של חשיפה לצבא ושוב לא אצל כולם אבל ברוב מי שלא מתגייס, זה יפגע בשידוכים שלו ושל משפחתו והוא עלול לעבור נידוי משפחתי וחברתי, ראו חיילים בודדים.

בחינה דתית

יש חששות מבחינתם לכשרות, או כשרות מסוימת, בעיות צניעות, זמני תפילות, ותנאים של אדם שומר מצוות ברמה הטכנית של הדבר. כאן יש כיוון של יכולת פתרון או חלקו על ידי חשיפת הציבור החרדי לנהלי כשרות ונהלי חוקים וזכויות על ידי הרבנות הצבאית.

חרדים שכן מתגייסים

אז ראינו עד כאן את המניעים, אבל יש כאלה שגם מצאו נתיבים כדי לשמור על חרדיותם, יש כאלה התגייסו לרבנות הצבאית, יש כאלה שעשו שרות לאומי או אזרחי, יש כאלה הלכו לקבע עם עניין של מקצוע, יש כאלה שהתגייסו לגדודים עם מסלול המותאם לחרדים ועוד. מתוך ראיה של הכרת הטוב לחיילים, נשיאה בעול, צרכי פרנסה, סולידריות חברתית, לתרום ועוד.

לא לכל דבר יש פתרון, אבל לפני שמעליזים על הציבור החרדי כדאי מאוד להכיר אותו ואת מניעיו. זה נקרא הכלה פתיחות וסובלנות, למרות שיש בעיות, של נשיאה בעול עם חברו, עזרת ישראל מיד צר, לא הכל צריך ליפול על ציבור מסוים, יש עניין כלכלי, ביטחוני, יש פילוג חברתי ויש עוד היבטים.  אבל זה יכול להיפתר על ידי דיאלוג, יצירתיות ופשרות משני הצדדים ויכולת הכלה והבנה ועם הרבה סבלנות וסובלנות.

הרב חן קורקוס מרבני דרך אמונה (הכותב הינו עשה צבא ומשרת במילואים)