רוני קובן הצליח לעשות את הבלתי אפשרי ואכזב אותי נורא

מדי פעם בפעם אני מתמודדת עם שאלה הרת גורל שוודאי מטרידה גם רבים אחרים, האם לוותר על שעת שינה עבור פרק בתוכנית הראיונות של רוני קובן. לרוב אני מגלה שבחרתי נכון, והפרק החדש בתוכנית "פגישה" של תאגיד השידור הציבורי היה שווה את היעדר השינה. אמש (ג') גיליתי שטעיתי, וכמה חבל שבזבזתי את שעות הלילה על ראיון נוסף.  

נדמה שכולם אוהבים את רוני קובן, ובצדק. מראיין בחסד, עיתונאי מעולה, ואיש רגיש שיצר תוכניות דוקו נהדרות. תוכנית הראיונות שלו בתאגיד זכתה חמש פעמים בפרס האקדמיה לטלוויזיה. כשאני אהיה גדולה אני אהיה כמוהו. עד כאן שלב המחמאות, ועכשיו אפשר להסביר למה התאכזבתי ממנו כל כך. בראיון אתמול קובן ראיין את הזמר והשחקן רן דנקר, והוא לא היה יכול לפרגן לנו, הצופים, שעה אחת נטולת פוליטיקה ותככים ומריבות והפחדות. קובן פשוט לא היה מסוגל להעניק לנו אסקפיזם איכותי העוסק בסיפור חייו המעניין של המרואיין. 

רן דנקר צילום: אור דנון

"זה שיר שיכול להיות מסוכן לקריירה של כוכב בישראל של שנת 2023", כך אומר המראיין בהתחלה בעודו מתייחס לשיר החדש של הזמר, וממשיך, "אי אפשר לברוח ממה שקורה עכשיו במדינה, כשבכירים בממשלה, כאלה שממונים על תוכנית החינוך מצהירים שמבחינתם משפחה זה רק דבר אחד". "אני מפחד", עונה דנקר בתשובה, ואני מאמינה לו. "עולה בי התנגדות ועצב והרבה מאוד כעס ורצון לצעוק יותר חזק את 'השמלה החדשה שלי' כדימוי". לרן דנקר מותר לצעוק איזה דימוי שבא לו, ולמעשה, אם כואב לו, הוא אפילו צריך. כמו ההמונים שיצאו לכיכרות. 

אבל זה לא נגמר כאן. קובן לא מסתפק בשאלה הזו ומבקש לדעת מה עובר על החוויה של הזמר "בזמנים כאלו", ואנחנו מקבלים עוד מנה של חומרים אקטואליים. גם בסוף, כשדנקר מדבר על הקבלה של הצד הנשי שבו, הוא אומר, "זה קיים אצל כולם, גם אצל אבי מעוז", וקובן פונה למצלמה ואומר: "שמעת אבי? תמיד טוב להזכיר". 

ההטיה הפוליטית של קובן מרגיזה לא בגלל התוכן אלא מעצם היותה

הטיעון שלי קצת מסוכן כמובן. אני מתלוננת על יותר מדי פוליטיקה והטיה בתוכנית שאמורה להביא את סיפורו האישי של המרואיין, ולא את חוות דעתו של המראיין על הפוליטיקה העכשווית. אפשר לטעון נגדי שהמסרים של קובן ודנקר לא מצאו חן בעיני, שהצבעתי אחרת מהם ולכן לא אהבתי את תוכן הדברים, אבל זה לא נכון.

אני מוצאת את ההתייחסות הפוליטית של רוני קובן שגויה לא מפני שאני מסכימה או לא מסכימה עם תוכנה, אלא מפני שעצם הנוכחות הפוליטית שבאה לידי ביטוי בעצימות גבוהה מקוממת בעיני. רחם עלינו רוני, כולם יודעים מה הצד השני חושב ומרגיש. אפשר להתייחס באופן נקודתי לחוויה אישית של מרואיין, ודאי, בשביל זה אנחנו כאן, אבל אני לא התיישבתי מול המסך בשעת לילה מאוחרת כדי לקבל עוד מנה של ברבור פוליטי מהטוויטר. רציתי סיפור, רציתי אנושיות, רציתי לספק סקרנות, ובמקום זה הולכת אותי שולל, וזרקת לי עוד מהדורת חדשות ביום חלש ומשמים. חבל שלא הלכתי לישון.