120,000 ילדים בבית שהם רבע מאוכלוסיית הילדים בגילאים אלה במדינת ישראל, 16,000 מטפלות ועובדי המעונות שובתים, 120,000 אימהות בבית נאלצות להשבית עבודתן כהזדהות עם המטפלות וגם בלית ברירה ושר אוצר אחד שמתעלם ולא מגיב.
בשנת 1927 הוקם המעון הראשון במדינת ישראל על ידי "הסתדרות הנשים העבריות" שהיה התאגדות של ארגוני הנשים במטרה לשפר מעמדן של נשים בארץ המתפתחת ובעתיד במדינה הצעירה. הוקמו בתי ספר להכשרות מקצועיות, חוות הכשרה לנשים וכחלק מאותה מגמה, נוסדו מעונות היום במטרה לתת מענה לטיפול בתינוקות.
מאז ועד היום, תינוקות רבים התחנכו במעונות היום ובגרו, מעונות היום השתדרגו, אך נראה ששכרן של המטפלות, כאילו קפא.
מי מאיתנו כאמא שחזרה מחופשת לידה חוותה תחושות מעורבות באשר לטיפול בתינוק הנולד מול הדילמה של החזרה לעבודה וחיפשה אחר הפיתרון הטוב ביום עבור הרך הנולד על מנת שתוכל לחזור בלב קל יותר. לעזרתנו הוקמו בפריסה ארצית מעונות היום שהוקמו על ידי ארגוני הנשים השונים: אמונה, נעמת, ויצו, נשות חירות, נאות מרגלית ועוד. כ- 25% מילדי ישראל מטופלים במעונות אלה.
כולנו מוכנים לעשות את הכל לטובת ילדינו, רוכשים צעצועי התפתחות משוכללים, מקפידים על ריהוט ילדים בתו תקן בטיחותי, משקיעים בטיטולים יקרים ועוד, אבל מה יהיה על עתידם הרגשי של ילדינו? ידוע לכולנו עד כמה השנים הראשונות בחייו של הילד משמעותיות להמשך חייו ועד כמה חוויות ילדות והעצמה בגיל הרך, יוכלו להוות קרקע פורייה להמשך צמיחה והתפתחות בעתיד. לצורך זה, מעבר לתא המשפחתי, בשעות הרבות שבהן שוהה הפעוט במעונות, דרושות מטפלות מיומנות, מקצועיות ומסורות.
-
עוד באותו נושא"מעון ליברמן" | המטפלות הפגינו מול משרד האוצר בירושלים
05/10/21 13:07
מתוך הבנה והכרה בחשיבות המעטפת המטפלת בתינוקות בגיל הרך, נהוג במדינות ה OECD להציב מטפלת אחת לכל 3 עד 4 ילדים. במדינת ישראל, ישנה מטפל אחת לשישה ילדים! בנוסף לתנאי העסקה בתנאים קשים, שכרן של המטפלות הוא מהנמוכים במשק.
בדוח עוד מ- 2014 שהפרסם על ידי ה מ.מ.מ. (מרכז המחקר ומידע של הכנסת) קבע הדוח כי 'בין הקשיים הנוספים שמעלים הארגונים המפעילים מעונות יום בכל הקשור למעמדן ולתנאי העסקתן של המטפלות: שכר נמוך יחסית לדרישות התפקיד והיעדר אופק קידום, אשר מקשים בקליטת מטפלות איכותיות, מחסור במטפלות ותחלופה גבוהה'. מאז, הרבה לא השתנה.
ארגוני הנשים המפעילים את מעונות היום נמצאים בין הפטיש לסדן. מחד, רצונן של היו"ר להיטיב עם אמהות עובדות ולהוות מענה ופתרון לטיפול בילדיהן על מנת שיוכלו להתקדם ומאידך, דאגתם של הארגונים לרווחתן של המטפלות המשתכרות שכר משפיל ומבזה ואינו מהווה תגמול הולם והגון לעבודתן. כתוצאה מכך, ארגוני הנשים מתקשים לתת מענה בהעדר מספיק מטפלות וגם כשיש דרישה ושמתאפשרת פתיחת מעון, הם מתקשים לתת את המענה בהעדר כוח אדם לאייש מעונות אלה.
ב 25 לאוגוסט אשתקד, התקיימה הפגנה של המטפלות במטרה להשוות את שכרן לאלה של הגננות המועסקות דרך השלטון המקומי.
ביום ראשון האחרון, להזמנתה של ליאורה מינקה יו"ר תנועת אמונה, הצטרפתי לצעדת המטפלות שהתקיימה בכיכר רבין. שמעתי מכלי ראשון עד כמה היו"ר של הארגונים רצו להמנע מהשביתה וקראו וזעקו למשרד הכלכלה לתת תגובה ומענה.
מאז ועד היום, כל פניות הארגונים לשרת הכלכלה לא זכו למענה. יו"ר ארגוני הנשים פנו לאוצר שוב, ביקשו פגישות, אולם עד כה, טרם נקבעה כל פגישה נוספת. משרד האוצר נכון לשעות אלה, לא מדבר על שום תוספת למטפלות. מה שטרם הפנימו במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר, כשלא מטפלים בבעיה, היא לא נעלמת, היא פשוט מתפוצצת בפרצוף.
120,000 תינוקות ופעוטות נשארו בבית ואת מחיר ההתעלמות של האוצר והכלכלה, אנחנו משלמים.
אושרית סטבון, יו"ר מועצת ארגוני הנשים בישראל.