חשבתי על הסיפור החדש הזה, של הבן של נתניהו והשיקסע, ופתאום קלטתי משהו שמייחד את ההיסטוריה של עם ישראל. בכל תקופה ובכל תרבות, תמיד יש משהו ביהדות, שעומד בסתירה מוחלטת לערכים הבסיסיים ביותר של התרבות המושלת בכיפה. תמיד יש את הנקודה הקטנה, המהותית והמעצבנת הזו, שהופכת אותנו לחריגים, ומונעת מאיתנו להשתלב בנחת במשפחת העמים.
למשל, בעולם העתיק, היה את הקטע הזה של עבודת אלילים. כולם עבדו אלילים. כל העמים והתרבויות הכי מתקדמות ונאורות. המצרים, הבבלים, היוונים, הרומאים. ולאף אחד לא הפריע במיוחד איזה אלילים עובד השכן שלו. אם עם אחד כבש עם אחר, העם הנכבש או ויתר על אליליו (הלא-יוצלחים שלא הגנו עליו) לטובת אלה של הכובש, או מיזג את הפנתיאונים ואיחד אותם. תמיד יש מקום לעוד אל או שניים. רק ליהודים היה את הקטע המעצבן הזה, שלא רק שהם עבדו רק אל אחד, הם נלחמו בעקשנות נגד כל צורה וביטוי של עבודה זרה, וגילו אפס סובלנות כלפיה וכלפי עובדיה. חשוכים שכאלה, בטוחים שכל האמת נמצאת אצלם. לא פשוט היה להיות יהודי בתקופה הזו, להיות כל כך זר וחריג בנוף, ואכן רבים נכשלו ונפלו - עד שלמרבה הפלא, העולם קיבל על עצמו את המונותיאיזם, שהפך כיום לנחלת רוב האנושות. אז היום כולם לועגים לעובדי האלילים הקדומים. אבל מה היה אז?
אותו דבר היה גם בתקופות אחרות. כולם נוצרים ואנחנו לא. כולם אתיאיסטים ואנחנו לא. כולם קומוניסטים ואנחנו לא. כולם מהפכנים ואנחנו לא. כולם פוסט-מודרניים ואנחנו לא. כולם פמיניסטיים ואנחנו לא. "אנחנו" כמובן במובן הרחב של המלה - תמיד היו יהודים שנמשכו לכל האופנות המתקדמות והנאורות הללו, ואפילו עמדו בחזית הלוחמים למענן. אבל היהודים המסורתיים, השמרניים, תמיד חייבים לעשות "להכעיס". תמיד יש להם איזו הלכה, סעיף או פסוק, שצריך להיות שונה מכולם. שאי אפשר פשוט לזרום עם מה שמקובל ואהוד ויפה.
וזה מה שקורה גם היום. מה יותר חזק כיום בעולם מאשר זכויות אדם? מאשר שוויון ודמוקרטיה? אלה אולי הערכים המוחלטים שעוד נותרו בתקופה של רלטיביזם ואובדן ערכים. האדם הוא האליל החדש, שכולם מצווים לכרוע לו ברך. וגם בנושא זה, היהדות חייבת לעשות בעיות. ופתאום אנחנו צריכים להסביר לכולם למה אנחנו מפלים בין יהודים לגויים, ולמה אנחנו מתנגדים להתבוללות, ולמה אנחנו לא מוכנים שערבים, בדואים וסודנים יציפו את ארצנו ויתחתנו עם בנותינו, ומה כל כך רע בזה שמישהו יתחתן עם גויה, הרי כולם בני אדם, ומה זו הגזענות הזו וכן הלאה. שימו לב כמה ניסיונות יש לנו סביב הנקודה הזו בדיוק.
ומדובר בנושא כזה, שגם הדתיים היותר ליברליים לא יכולים פשוט להחליק ולהבליע. זו לא שאלה של כיתות נפרדות או גיוס בנות, אלא חלק מהותי ביותר ביהדות, שאין יהודי מאמין שיכול להתעלם ממנו. אנו מברכים כל בוקר "שלא עשני גוי", ומבדילים כל מוצאי שבת "המבדיל... בין ישראל לעמים". חלקים מרכזיים ביותר בהלכה עוסקים במפורט באיסורים השונים שנועדו לאכוף הבדלה זו. אי אפשר להתעלם מזה, וגם אי אפשר להמציא לזה תירוצים מפולפלים, שיסבירו למה בעצם ההיבדלות מהגויים זה שיא ההומאניות והליברליות. כי זה לא. זה עניין יהודי נטו, ואין לו שום הסבר אנושי מעבר לזה שכך גזר ה'. שזה ייעודנו בעולם. בדיוק כמו האיסור על עבודה זרה.
נכון, יש יהודים שזה לא מוצא חן בעיניהם. שנמאס להם להיות שונים ונבדלים מכולם. תמיד היו כאלה. אז חלקם פשוט עוזבים את היהדות, חלקם מחפשים קולות ו"פסיקות נועזות", וחלקם עושים שמיניות באוויר כדי להצדיק את היהדות בעיני הוועדה לזכויות האדם. אבל ברוך ה', יש גם את אלה שיהדותם קודמת לכל, והם אינם נבהלים מאופנות תרבותיות למיניהן, ולא מנסים להצטדק בעיני מישהו מלבד ה'. והם מבינים שכל זה הוא חלק מהניסיון בו מנסה אותנו ה', לראות האם נישאר נאמנים לו ולתורתו. ובסופו של דבר, כשהמתבוללים למיניהם ייעלמו כמו עובדי האלילים והמתייוונים של פעם, היהודים הללו הם שימשיכו את הייעוד של עם ישראל.
לאתר של משה רט www.mysterium.co.il