חובת הגיוס לצה"ל היא נגזרת ממצוות עשה ד בהגהות הרמב"ן לספר המצוות "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, והוא אמרו להם והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה, והתנחלתם את הארץ... וזו היא שהחכמים קורין אותה מלחמת מצווה".
כל פעולות הצבא נגזרות מכוחה של אותה מצווה - החל מהפעילות בגבולות ומעבר להם להגנת ישראל, וכלה בהוראות לאיסוף בדלים בטירונות. כל פקודה מקבלת תוקף של מצווה מכיוון שלעצם ההקשבה והשמירה על שרשרת הפיקוד חשיבות עליונה בקיום הצבא, שחייב להיות בנוי באופן הירארכי, כדי שבשדה הקרב יפעל כל חייל ללא היסוס.
אין ספק שהמחמאות שקיבלו החיילים הדתיים בכלל ולוחמי וחיילי ההסדר בפרט במשך כל השנים הן נגזרת ישירה של רוח המפקד שהוטמע בבתי המדרשות, בעלוני פרשת השבוע, בשיחות בסניפי בני עקיבא ובישיבות התיכוניות בדבר חשיבותה של מצווה זו. חונכנו כי קיום מצוות עשה ד על-פי הרמב"ן הוא אחד המבדילים העיקריים בין הציבור הדתי לאומי לציבור החרדי וקיום מצווה זו הפך לסמל המשמעותי ביותר של הציבור הדתי-לאומי.
הרב אליעזר מלמד, וכמוהו רבנים רבים נוספים, מחנכים ברוח הדברים שכתבתי במשך שנים רבות. בניגוד למה שלפתע נדמה הרב לא מטיף נגד צה"ל או השירות בצה"ל. אפילו לא נגד החובה לשמוע בקול המפקדים. הדבר היחיד שאומר הרב הוא פשוט מאד - כמו שמצוות כיבוד הורים כוללת שמיעה בקול ההורים, תמיד, אפילו אם הם מבזים אותך, משפילים אותך וקורעים את בגדיך - אך אסור לשמוע בקול ההורים אם הם מבקשים לעבור על מצווה - כך גם השירות בצה"ל. מצווה לשמוע בקול כל פקודה - אלא אם כן היא מצווה לעבור על דברי תורה.
מלחמתו של אהוד ברק ברב אליעזר מלמד ללא ספק אינה המלחמה על הנפת שלט כזה או אחר, אלא, כהגדרתו, על כך שלחייל צה"ל תהיה רק סמכות אחת - המפקד. האמירה הזו שוללת מצה"ל את כל תוקפו ההלכתי, כי המחויבות של החייל הדתי לפקודות לא באה מתוך המחויבות למפקד, וגם לא מתוך המחויבות לרב כזה או אחר - אלא מתוך המחויבות לריבונו של עולם ולקיום מצוות התורה.
שר הביטחון מנסה לחנך מחדש את תלמידי הישיבות, ולשכנעם שההליכה לצבא צריכה לבוא מתוך מחויבות לחוק ולא מתוך מחויבות לרב. מה שהוא כנראה אינו מבין שבזה הוא שומט את הבסיס האידיאולוגי שהבדיל בינינו לבין כלל האוכלוסיה. אם זו תהיה הדרך אזי קרוב היום בו המוטיבציה לשרת תרד פלאים, ותלמידי הישיבות - ציבור אידיאולוגי שאין כמותו - ימצאו אפיקים אידיאולוגיים אחרים לתרום את מרצם וזמנם.
עכשיו, בתוך המולת המאורעות עלינו לקרוא בקול ברור: אין כמונו נאמנים למדינה ואין כמונו נאמנים לצבא! אבל הנאמנות הזו נמשכת רק מתוך האמונה בבורא עולם ומקיום מצוותיו. צודק אהוד ברק בדרישתו לבל יהיו שני מקורות סמכות לחייל. יש לנו מקור סמכות אחד, ורק מכוחו נמשיך להתגייס ולהילחם.