"בסוכות תשבו שבעת ימים" כך צווינו, אך מסתבר שמעבר להלכות בניית הסוכה המוכרות לכולנו, ישנם מנהגים שונים אותן שמרו הקהילות והעדות השונות. לכל קהילה מסתבר ישנו הגוון הייחודי שלה. למה כדאי לרווקות לטאטא את הסוכה שבע פעמים? אצל מי נהגו לתלות את הפרוכת מבית הכנסת? ואיך קישוטי הסוכה קשורים בכלל לחנוכה? אספנו עבורכם חלק נכבד ממנהגי העדות השונות.
1. עששית עבור האושפיזין
ביהדות בבל הלא היא עיראק, נהגו לתלות בכל סוכה "קיראיי"- עששית שבה אם הבית הדליקה את נרות החג בשמן שומשומין או שמן זית. ו"קנדיל"- עששית בכוס שמן ובה פתילה אחת, אותה הדליקו עבור האושפיזין של אותו יום. הרב יוסף חיים מבגדאד כתב על מנהג בעירו לבנות סוכה בבית הכנסת "כך נהגו משנים קדמוניות" הוסיף. בכל יום משבעת ימי החג נהגו לתת כנגד האושפיזין של אותו ערב, ארוחת ערב לעני, או פדיון כסף שווה ערך.
2. חתן בעבור מטאטא
ביהדות טוניסיה נהגו הרווקות במשפחה לטאטא את הסוכה בערב החג שבע פעמים, כסגולה למציאת זיווגן. אגב, הכלות הטוניסאיות נוהגות גם לקבל שבעה זוגות נעליים מהחתן בחינה. אנחנו ממליצים וגם מקנאים.
סגולה לזיווג צילום: shutterstock
3. ענפים בגובה נמוך
בפינת הסוכה העליונה, נהגו לתלות כיסא שמכוסה בטלית וספר זוהר, אותו כינו "הכסא של אליהו הנביא". בגג הסוכה נהגו לתלות את נרות החג, ופירות משבעת המינים, כגון: רימונים, ענף ועליו תמרים, ואף אגודות עלי הדס ועלי גרניום לימוני. את פני הסוכה השתדלו לעשות מענפי דקל. בכניסה נהגו לבנות שער מענפי הדסים בגובה נמוך מאדם בינוני, כך שכל מי שנכנס יצטרך להתכופף מעט וכך להשתחוות. בסעודת הבוקר נהגו לאכול פולים מבושלים, המסמלים אווירת חגיגיות ושמחה.
4. שבעת המינים
את ליל הושענה רבה נהגו לערוך בבתים פרטיים, מאחר ונחשב לילה זה קדוש כיום הכיפורים. בתחילת ליל הושענה רבה, נהגו למלא את השולחן בפירות משבעת המינים, לקרוא פרקים מהתיקון של ליל הושענה רבה ולהבעיר את תערובת הקטורת "בכור" עליה מברכים בני הבית " בורא מיני בשמים" ומבקשים חתימה טובה שכן נהוג שזהו ליל החתימה כיום הכיפורים. בחוזרו הביתה מתפילת הושענה רבה, בעל-הבית נהג לחבוט שלוש פעמים בערבה, בכתף של כל אחד מבני המשפחה. והיה מברכם בשפה הטוניסאית "תזכו לשנים רבות".
צילום: shutterstock
5. סדינים לבנים
ביהדות מרוקו נהגו לקשט את פנים הסוכה בסדינים לבנים נאים, עליהם תלו את מלבושי נשים צדקניות כמו צניף הראש-א- סבאנייא- ואבנט הרקום בחוטי זהב-אל- כוסאקא. היו שנהגו לתלות את פרוכת ההיכל שהביאו מבית הכנסת ולתלותה בקיר האמצעי של הסוכה. בסוכה נהגו להניח כיסא ל"אושפיז הראשון". בתקרת הסוכה תלו פירות שהוכנו מבעוד מועד לשם כך, כגון רימונים ותפוחים.
סדין לבן על הקיר האמצעי צילום: shutterstock
6. ציפורים מקליפות ביצים
ביהדות אשכנז שבארץ ישראל, היו תולים בסוכה את כל שבעת המינים: קמח, יין שמן ודבש בבקבוקים קטנים, ועליהם מחרוזת תאנים מיובשות או ענף תאנים טרי או רימון ואף קישטו באתרוגים.בירושלים תלו אף פנסי נייר צבעוניים ועליהם ציפורים עשויות קליפות ביצים מצוירות ומעוטרות בנוצות וכנפיים.
בדפנות הסוכה תלו כרזות ועליהן כתוב " עולו אושפיזין עילאין".
7. הולכים אחורנית
יהודי אלזס באזור בצפון-מזרח צרפת, מצאנו שנוהגים מנהג מורא וכבוד ייחודי לגבי הסוכה.כותב רוברט וייל בספר הצרפתי "יהודים באלזס" שבסוף החג כשיוצאים מן הסוכה הולכים אחורנית. נמנעים הם מלהפוך לה את הגב, כי היה בכך משום עלבון לסוכה.