תמורות ושינויים במושג תורה ועבודה

מהי דרך תורה ועבודה? דרכה של הציונות הדתית
הציונות הדתית ובני-עקיבא כתנועת הנוער המובילה בה, חרטו על דגלם את ערך התורה ואת ערך העבודה בפועל, תוך העברת הדגש לחובת ההשתדלות האנושית כדרך החיים בארץ ישראל, לא בהסתמך על הנס, אלא בעבודה עצמית.
בארץ ישראל - אמרו רבותינו, צו ה' הוא לעבדה ולשמרה, לעבוד בעולם ולתקנו, להשלים מעשה בראשית ולפעול להגשמת רצון ה' בעולם.
עלינו לקנות שדות, לחרוש אדמה, לבנות ערים, לפתח כלכלה וחברה ולהגן על בטחוננו, על מנת שנוכל לקיים את יעודנו כעם שלם, המסוגל להאיר מדרכו לגויים.
ההדגש שניתן לעבודה יחד עם התורה, הינו הדְגש עתיק הנזכר יחד בדברי המשנה במסכת אבות (א' ב') : "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".
שלושה ערכים העומדים יחד כמשלימים ומחזקים זה את זה.
רבים ממפרשי המשנה רצו ללמוד כי ה"עבודה" בלשון המשנה, כוונתה לעבודת ה' בקרבנות ובתפילה והסתמכו על דברי חז"ל במאמרם: "ולעבדו בכל לבבכם - זו תפילה".
עם חזרתנו לארץ ישראל והקמתה של מדינת ישראל בדור הגאולה, מצאו לנכון מקימיה של תנועת בני-עקיבא, להדגיש דוקא את יסוד העבודה הפיסית הנדרשת, העבודה העצמית באדמת ארץ ישראל ובבנין העם, יסודות שאבדו בחלקם לעמנו בשנות הגלות והפכו לחיוניים עם חזרתנו לארץ ישראל.
צמד מילים אלו - "תורה ועבודה", ביטאו את ההדרכה לאורח חיים של קיום תורה ומצוות, יחד עם מימוש פעולות מעשיות, לבנין האומה והארץ.
ההגות בערכי התורה והעבודה הורחבה והועמקה על ידי חברי התנועה שלמדו מקורות רבים ובהם את דברי המשנה "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (אבות ב' ג'), ופרושו של המהר"ל, שלא יכולה להיות שלמות רוחנית ותיקון עולם במלכות ש-די, ללא ההתעסקות בפועל בישובם ובנינם של עם וארץ ישראל ובקוממיותה של מדינת ישראל לגאולת העם והעולם כולו.

שנים רבות הודגש ערך העבודה כערך שוה, המבטא את ההתמסרות לעבודת האדמה והתפרנסות מעבודה עצמית. בהמשך פורש ערך העבודה, כהתמסרות לעבודת האומה בארצה: להקמת ישובים ברחבי ארץ ישראל, לנתינה חברתית, לעשיה חנוכית, להרתמות ותרומה בכל משימה לאומית ומעשה חסד שידרשו.
הדגש המרכזי שניתן לעבודה הפיסית כערך שוה, הלך ופחת במהלך השנים וערך התורה התפרש כערך כולל יותר, המרומם את האדם מעמלה של תורה וחיי קדושה, לשאיבת כוחות לחיי תורה ועבודה, עבודה במובנה הכולל את כל המשימות הלאומיות הנדרשות.

בלמעלה מ- 70 שנותיה, נשאה בני-עקיבא את דגל "תורה ועבודה" כתנועה מגשימה, המחנכת מאות אלפי חברים לחיי תורה ושמירת מצוות, ולנכונות להירתם ולתרום בכל מעשה ציוני ומשימה לאומית נדרשת. בני עקיבא הפכה לחברה המקרינה מרוחה על העם והארץ כולה.
חברי התנועה ובוגריה, העמיקו לימודם בתורה והקימו ישיבות הרבה, השתלבו במשימת ישוב הארץ ובמשימות הבטחון בכל מרחב ארצנו. חברי בני-עקיבא פעלו ופועלים בחינוך, בקליטת העליה ובמשימות חברתיות בכל מקום בו הם נדרשים לכך.
מרוחו של ר' עקיבא, מתוך מסירות נפש ואהבה לכלל ישראל, תנועת בני-עקיבא היתה ותהיה חיל החלוץ לגאולה שלמה.