שחנ"ש במוצ"ש: איך חייל מסוגל ללכת לקרב?!

בימים של חיילים שנהרגים בעזה, אני מנסה להבין את הפלא הזה. איך חייל יהודי נכנס לקרב?

אני מודה, אני פריק של פסיכולוגיה. אני מאמין לגמרי בטיפול, ביכולת לעבור תהליך שבו האישיות שלנו עוברת שינוי, הכוחות מתחזקים, החולשות מיטשטשות. בעיני, אי אפשר לחיות בלי זה.

אבל מה- הפסיכולוגיה יכולה להרים אותך למעלה, לעזור לך להשתחרר מרגשות אשם, להגביר לך את הביטחון...ואז פתאום אתה מגיע לפסגה- ואתה פתאום קולט שהפסגה זה כולה קומה שניה או שלישית. אתה מסתכל על עצמך ואומר- וו'אלה, אין לי שום דבר שמעכב אותי. אני מרגיש טוב. התגברתי על כל המחסומים והטראומות. מצוין...אבל...מה עושים עכשיו?! אין לה הכוונה, מטרה, אידיאולוגיה.

אז אם חייל היה ניגש לפסיכולוגיה, שניה לפני הקרב, ושואל אותה אם יש לה כמה מילות עידוד,היא בטח הייתה אומרת לו שהוא צריך להיות מודע לרגשות שלו כמו פחד ודאגה. היא הייתה אומרת שאדם צריך לחיות בלי לחצים ורגשות שליליים, אז אולי בעצם עדיף שהוא יחזור הביתה.

(צילום: שרית גלטשטיין)

בתוך עולם הפסיכולוגיה, קם אדם שהצליח לטפס עוד כמה מדרגות בבניין. ויקטור פרנקל, מייסד ה"לוגותרפיה", שהגיע למסקנה שמה שהאדם מחפש הוא...משמעות. הפסיכולוגיה של האדם מחייבת אותו למצוא מטרה שבשבילה הוא קיים. התורה המהפכנית שלו אכן מצליחה להרים את האדם מתהומות של דכאון וייאוש- ולתת לו תקווה. אני זוכר שלמדתי שהדבר הכי מוצלח שאדם יכול לעשות כשהוא יוצא לפנסיה, זה לאו דווקא ללמוד ולהעשיר אתת עצמו, אלא להתנדב, לייעץ, לקחת תפקיד. להיות משמעותי.

אם החייל שלנו היה פונה לגברת לוגותרפיה, היא הייתה משבחת אותו שהוא מאוד משמעותי כחייל, אבל מזכירה לו שצריכים "חיים של משמעות"- וזה לא כל-כך עוזר לך אם אתה מת.

אבל אז מגיע הקליבר האמיתי. זה שמרים אותך עד לגג, ואפילו יותר גבוה. הוא אפילו לא מגיע מהעולם הנפשי, אלא מעולם אחר לגמרי. העולם הרוחני.

העולם הרוחני אומר לך- מעבר לרגשות ולפחדים ולשמחה ולכעס ולהנאה- יש משהו יותר גדול. משהו שהוא כל כך ענק, שאתה יכול להתחבר אליו ולהפוך להיות חלק ממנו. כמו רחם של אמא שעוטפת את התינוק והוא כבר לא בטוח אם הוא זה הוא או שהוא זה אמא שלו. משהו שהוא מעל הטבע, מעל הזמן. בעולם הרוחני אדם יכול להיות נצחי. בעולם הרוחני, פעולה של אדם מלפני 3000 שנה, יכולה להיות כל כך חזקה שבזכותה צאצאים שלו חיים לכל הדורות. אהבה אמיתית, זכה, טהורה- היא חזקה יותר מכל רגש חולף. הקרבה היא מעשה שמטשטש את הגבולות בין יחיד לרבים, בין אדם לעם.

ואם אתה שם, על הגג, כבר כל הבניין מסתדר. כי אתה מלא ברוח, באמונה, באהבה אמיתית, ב"high" של חיבור למשהו גדול- ואז אתה מרגיש מלא משמעות בכל רגע ואז גם כל העולם הנפשי שלך מסתדר- ואתה מלא בשמחה והתרגשות בפעולות שלך, ומסתלקים הפחדים והדאגות. הכל נהיה אחד.

אז ברגעים כאלה, אני מזיז את הספה של הפסיכולוג ומפנה מקום למה שמעבר ומעל. ואני אסיים בשיר שממלא אותי ברוח הזו, תודות למיכה שטרית שכתב ולאחים שבת על ההלחנה והביצוע:

יהיה מה שיהיה
אני עוד אשנה
אני אגשים את חלומי
נושאי בשורה רעה
מכות או עוד גזירה
לא ישנו את מהותי.

אני את והאל שלצידי
עוד ננצח
לא בגלל הכח
רק בגלל הרוח
הנושבת בגבי.

רק בגלל הרוח
בתוכי, במוחי, בנשמתי
רק בגלל הרוח
בתוכי, בדמי, בנשמתי.