משנת תורה ועבודה בימינו

שאלנו :
1. מה חסר בביטוי "תורה" המחייב הוספה של עבודה ? אנו מבקשים להתייחס הן מבחינה אידיאולוגית והן מבחינת דמות האדם הפרטי.
2. מה מקופל במילה "עבודה" ?
3. האם חל שינוי במונח "עבודה" לאורך ימיה של המדינה ?
4. מהן הסכנות האורבות לתנועת תורה ועבודה, וכיצד להתמודד עימן ?

הרב עונה
להלן תשובותי לשאלותיכם, לפי סדר השאלות:

א. מה חסר בביטוי "תורה" המחייב הוספה של עבודה? בביטוי תורה לא חסר כלום. התורה במובנה המלא מכילה את הכל. אבל המילה "תורה" משמשת במובנים שונים. למשל, בתנ"ך, שכולו תורה, יש גם נביאים וכתובים. ר' סעדיה גאון טבע את הביטוי ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" - ומקובל להסביר שכוונתו לתורות שתים: שבכתב ושבע"פ. לכן, אין מדובר כאן במהות, כביכול יש לנו מה להוסיף על תורת ה', אלא בסמנטיקה, ענייני לשון: כדי להדגיש מהו ההדגש המיוחד של תנועתנו בתורה, אנו מצרפים את "ועבודה". כשם שהיו וישנן הרבה ישיבות, אגודות ומוסדות של יראי ה' ונאמני תורה, שצירפו ל"תורה" צרופים אחרים: "תורה ואמונה", "תורה ודעת", "תורה ויראה", "תורה ומדע", "תורה עם דרך ארץ" וכיוצא בהם.

ב. משמעות המילה "עבודה" ? המילה "עבודה" היא מילה רב משמעית, שתחילתה עוד בגן-עדן, שם נצטווה אדם הראשון לעבדה ולשמרה, וסופה בסלנג העברי החדש במובן של רמיה ואחיזת עיניים, ("עבדתי עליך"). ה"עבודה" בסיסמה המקורית של תנועת "תורה ועבודה", אינה מכניסה לגן-עדן ואינה מעודדת הצטרפות לעדת השקרנים. מקורה ב"הפועל מזרחי" וכוונתה לרעיונות הסוציאליזם וחיי שיתוף, של עבודת כפיים, עבודת האדמה ועבודה בארץ ישראל בייחוד, אומצו בראשית המאה הקודמת כחלק מהתפיסה האידיאולוגית-דתית של זרם "הפועל מזרחי" בציונות הדתית.

ג. האם חל שינוי במושג "עבודה"? כן. גם בחברה הישראלית תנועת העבודה רחוקה ממה שהיתה פעם, הקומוניזם פשט את הרגל, גם הסוציאליזם הקלאסי כבר לא ממש באופנה בעולם כולו, ובישראל בפרט. גם "בני עקיבא" כיום איננה רואה את עצמה רק כתנועת הבת של "הפועל מזרחי" בלבד, אלא כתנועת נוער של הציונות הדתית כולה. ערכי העבודה הסוציאליסטיים הם רק חלק מהמכלול של מה שאנו טוענים היום ב"ועבודה".
כיום הכוונה היא לשותפות בבניין הארץ ובחברה המודרנית, על פי עקרונות של תנועות "תורה ו…" אחדות: כגון: "תנועת תורה עם דרך ארץ", של רש"ר הירש מגרמניה, עקרון "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל" של תנועת המזרחי וכיוצא באלה.
לידיעת חובבי ההיסטוריה: פעם היה פולמוס נוקב בין "המזרחי", שהיתה תנועה בורגנית, לבין "הפועל מזרחי", שהיתה תנועה פועלית. והיום כנראה מעטים יודעים מה בין פועל לבורגני. (שכיר בחברת היי-טק שמרויח וחי כעשירון העליון, עובד יום עבודה של כורה פחם אנגלי במאה הי"ט ועשוי להיות מפוטר בהתראה של שבוע - הוא פועל או בורגני?)

ד. אינני מזהה סכנות ייחודיות האורבות לתנועת "תורה ועבודה". יש סכנות שבהן היא כלולה עם כל עם ישראל: שכחת ה', בטול תורה, זלזול ופגיעה בזולת, גאוה או ענוות יתר, וכל שאר הפרטים שמוזכרים בוידוי הקצר הנאמר בכל יום ובוידוי הארוך הנאמר ביום הכיפורים. יש להתמודד איתן באומץ ובסבלנות, בעבודה חינוכית, בהגברת לימוד תורה, בתפילה להשי"ת שיעזרנו מול כל מה שמאיים על האומה והאדם, מבחוץ ומבפנים. צריך להיכנס להתמודדות בבטחון בה' ובשמחה, בידיעה ש"לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בין חורין להפטר ממנה".