חברה מעורבת

שאלה: כל כך הרבה שאלות עוסקות בענייני חברה מעורבת. רציתי לברר היאך ניתן ללמוד את המקורות בסוגיה זו?
תשובה: לפניכם לקט מקורות בנושא השתלשלות הלכה: "מפסוק לפסק".
המקורות מדורגים: מהתנ"ך ועד לפוסקי דורנו.
מומלץ לעבור על המקורות מתחילה ועד סוף. השאלות נועדו לחידוד ולהבהרת המקורות.
לקט המקרות עוסק במספר שאלות עקרוניות:
-1 האם יש איסור הלכתי מוגדר לשהיה מעורבת של גברים ונשים?
-2 מהם מקורות האיסור?
-3 כיצד בא האיסור לידי ביטוי במהלך ההיסטוריה?
-4 האם למציאות הסובבת השפעה על פסיקת ההלכה? מה את לומדת מעקרון זה?
-5 כיצד נתייחס לתנועת בני עקיבא על פי האמור במקורות אלה?

"והערב נא ה' אלוהינו את דברי תורתך בפינו"
"ושננתם לבנך" - שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך

ת נ " ך

מקור מס' 1:
זכריה פרק יב' פס' יב':
וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד:
מצודת דוד, שם
ונשיהם לבד - הוא דרך צניעות שלא יהיו מעורבבים עם הגברים:
משפחות בית נתן - כן יהיה שם משפחה יקרה בזה הזמן וכן כולם שחושב והולך וזכרם הנביא בנבואה:

- איך מתקשר פס' זה לנושא?
- מדוע כל משפחה סופדת לבדה ע"פ פי' המצודת דוד?

מ ש נ ה
מקור מס' 2:
מסכת מידות פרק ב משנה ה:
עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה של ארבעים ארבעים אמה ולא היו מקורות וכך הם עתידים להיות שנאמר )יחזקאל מ"ו( ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצוע החצר חצר במקצוע החצר בארבעת מקצעות החצר חצרות קטורות ואין קטורות אלא שאינן מקורות ומה היו משמשות דרומית מזרחית היא היתה לשכת הנזירים ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן ומגלחין את שערן ומשלחים תחת הדוד מזרחית צפונית היא היתה לשכת העצים ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח צפונית מערבית היא היתה לשכת מצורעים מערבית דרומית אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת אבא שאול אומר שם היו נותנין יין ושמן היא היתה נקראת לשכת בית שמניה וחלקה היתה בראשונה והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהו מעורבין וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים שעליהן הלוים אומרים בשיר לא היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה:
מקור מס' 3:
סוכה פרק ה:
החליל חמשה וששה זהו החליל של בית השואבה שאינה דוחה לא את השבת ולא את יום טוב אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו:
מוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תקון גדול ומנועות של זהב היו שם וארבעה ספלים של זהב בראשיהן וארבע סולמות לכל אחד ואחד וארבעה ילדים מפרחי כהונה ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג שהן מטילין לכל ספל וספל:
- מה המשמעות של ההפרדה בין גברים לנשים על פי האמור במשניות?
- מדוע מוגדר הענין כתיקון גדול?


ת ל מ ו ד

מקור מס' 4:
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נב עמוד א-ב:
במוצאי יום טוב כו'. מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב )דברי הימים א כח( הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל! - אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, )זכריה יב( וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה.
מקור מס' 5:
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא צא' עמוד ב':
אמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא, כבר שית עשרה וכבר שב עשרה ולא הוו חטאן
(תרגום: אמר רבי יוחנן-זכורני שהיו מטיילין נער ונערה בשוק כבר בני שש עשרה ואפילו בני שבע עשרה ולא היו חוטאים)
פירוש המהרש"א:

רצה לומר שזכר שכן היה בדורות הראשונים וקרוב לזמן בית המקדש, ונתקלקלו הדורות מימי החורבן מדור לדור

-מהו התיקון הגדול על פי דברי ר' אליעזר בתלמוד?
- מה היתה השלתלשלות הענינים שהובילה ל"תיקון הגדול"?
- מהו הקל וחומר אותו מביא התלמוד ומה משמעותו?
- מה ההבדל בין דורות ראשונים לדורות אחרונים על פי דברי התלמוד במסכת בבא בתרא
ופרוש המהרש""א?


פסיקת הלכה
ראשונים

מקור מס' 6:
רמב"ם הלכות יום טוב פרק ו הלכה כ:
כשאדם אוכל ושותה ושמח ברגל לא ימשך ביין ובשחוק ובקלות ראש ויאמר שכל מי שיוסיף בזה ירבה במצות שמחה, שהשכרות והשחוק הרבה וקלות הראש אינה שמחה אלא הוללות וסכלות ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל שנאמר )דברים כ"ח( תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב )מרב כל( הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את השם לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות.
חייבין בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה, וכן יזהירו בדבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה, ולא ימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה.


מקור מס' 7:
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח הלכה יב:
אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה שנאמר )ויקרא כ"ג( ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, וכיצד היו עושין ערב יום טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו, ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון, וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד מתחילין מאחר שיקריבו תמיד של בין הערבים לשמוח שאר היום עם כל הלילה.

- כיצד מנעו בבית המקדש מצב של קלות ראש בירושלים?
- כיצד מנעו מצב זה בבית המקדש? מה המשמעות של הלכות אלה?