''בצלם אלוקים''

מכתב נוסף מתוך התכתובת בין בנימין לאפרת - על הדרכה ויהדות..

חדשות כיפה אלעד בורובסקי 18/01/03 00:00 טו בשבט התשסג


אפרת שלום!
אני כותב לך בעודי יושב כאן על סלע התצפית שליד מושב קשת ברמת הגולן, הנוף כ"כ מדהים עד שחוששני שכל תיאור נוסף שלי לגביו רק ימעט מהמחזה הזה של טבע ביד אדם עדיין לא הטביעה בו את חותמה ממש חזיון בראשית.

במכתבי הקודם אלייך נגעתי קצת בעקבות בעיית החניכה שהצגת, בנושא החשוב שיהדותנו צריכה להתבטא בכל חלקי הנפש. עד כמה ראוי לשים לב לפתח את השכל, אך לא לשכוח את הרגש בעבודת ה', כי כאשר יש פערים בין חלקי הנפש זה מתבטא בצורות עקומות וקודרות של חיי היהדות. אחרי ששלחתי את המכתב הרגשתי שהדברים עדיין חסרים ודרושים יותר הארה, במיוחד בנקודה של הביצוע והצעד הראשון לעבר ההתקדמות, לכן החלטתי להוסיף ולכתוב לך.

אפרת, השלב הראשון שלנו בדרך לאותה יהדות שדברנו עליה, היא להפוך את היהדות לדבר אחד גדול וכללי, אני אסביר ברשותך:

האדם נברא "בצלם אלוקים". מה המשמעויות לדבר? יש הרבה דעות ורעיונות, למשל חלק מאיסור הרצח הוא פגיעה ב"צלם אלוקים" שבאדם. אני רוצה להכיר לך היום, אפרת, הבנה חדשה במושג "צלם אלוקים". האדם בתכונותיו דומה לתכונות הבורא. הבורא יוצר ובורא, מחייה וגם האדם בטבע שלו נברא עם כוח של יצירה. האדם הוא יוצר בטבעו.

החל מגיל צעיר, בעודו קטן, קל לראות את שיא אושרו כאשר הצליח לבנות ארמון בחול או מכונית בלגו, וכמה בכי יש כשהורסים לו את הבנייה היצירה שלו. כשהתבגרנו התחלנו לכתוב דברים, חיבורים, ליצור ולהגות רעיונות וקשרים עם אנשים, כל אלו הן יצירות שלנו.

אך מה שמשותף לכולנו הוא היצירה המרכזית והחשובה מכולן "יצירת נפש". כל אחד מאתנו יוצר נפש, את נפשו שלו זהו תהליך שמתחיל ברגע לידתו של האדם ועד שמסיים את תפקידו, הוא כל הזמן ממשיך ליצור ולפתח את נפשו. ככל שהאדם יותר יפתח את נפשו, הוא יותר ייצור, וממילא הוא יהיה יותר אדם. (נשמע גבוה במקצת, אבל יותר פשוט מזה- לא מצאתי איך לבטא זאת).

הכלי הגדול והאמיתי ביותר ליצירה הזו שלנו הוא עולם היהדות, בגלל שרק הוא מותאם לנפש שלנו במיוחד על ידי בורא העולם. ואם עולם היהדות שלנו יהיה רק כאוסף של חוקים ורעיונות - יפים ככל שיהיו ואנחנו נחיה בתוכם - זה יהיה חסר ולא יניב את התוצאה המיוחלת.

לעומת זאת אם נראה את כל הרעיונות, ההשקפות וכל המצוות והחוקים כמכלול אחד שמהותו "כלי של יצירה לפיתוח הנפש", אז פתאום כל אותו עולם של "חיי אמונה" נהפך להיות עולם של יצירה, הוא מופיע עכשיו כתהליך אחד גדול שבו אנו מתקדמים ויוצרים: כל תפילה וברכה, כל שבת וחג, כל זהירות מהסתכלות אסורה או מדיבור אסור אנו יוצרים! מיילדים חיים חדשים, נפש חדשה!

אפרת, יש לנו משימה אחת, אך היא כוללת הרבה, והשינוי הזה בהסתכלות על כל חיינו הוא הכרחי על מנת לחיות חיים שלמים וגדולים על כל מה שנלווה אל ההצהרה הזו.

קיצרתי מאוד, אך אני מקווה שהדברים אכן יובנו עד תומם, אשמח לשמוע מה תגובתך ולאן מועדות פנייך בעקבות המכתבים ונמשיך לברר ולצעוד לעבר חיים טהורים ושלמים.

בנימין