בס"ד

"...ועצת ה' היא תקום."

(פעולה שניתן להעביר בחבריא א' ובחבריא ב' ברמות שונות)

מבוא:
בפעולה הקודמת ראינו כי קשיים ומצבים חריגים בחיינו מניעים אותנו להתפלל.
דוגמא לכך היא סיפור חטיפתו של נחשון וקסמן הי"ד.
באמצעות פעולה זו אנו רוצים להדגיש שלוש נקודות עיקריות:

1. אין לנו כבני אדם את היכולת להבין את מהלכיו של הקב"ה. אנו מאמינים כי הקב"ה 'רואה' את המציאות בהיקף גדול יותר לעומת הראיה המצומצמת שלנו. שיקוליו הם ביחס של אב ובן. לא תמיד הבן מסוגל להבין ולחוש כי אביו רוצה בטובתו. לעיתים נדמה לבן כי אביו פועל לרעתו למרות שביסודו של דבר מה שמנחה את האב זו רק טובת בנו.

2. מהות התפילה היא קרבת אלוקים. הקב"ה רוצה שהאדם יהיה קרוב אליו. עיקר תכלית התפילה היא לא להשמיע את בקשותנו לפני הבורא או לבטל הצרה בה אנו שרויים. התכלית היא ההתחזקות בידיעה כי אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמיים.

3. כפועל יוצא של הנאמר לעיל, מחובתנו לדעת כי כל סיבת הצרה או החסר שהקב"ה מזמן לנו, זה אמצעי שנוכל להתפלל. בשעה שהאדם עומד מול הבורא בבקשה על צרכיו, מתמלא ליבו רגש קירבה אל אביו שבשמיים.

בפעולה זו נתמקד בסעיף הראשון. הסעיף השני והשלישי יובהרו בעזרת דף המקורות "בבקשה" ובפעולה שאחריו "סליחה, משהו שומע אותי?!" שנמצאים בעמודים הבאים.
בידך האפשרות לבחור לכמה פעולות לחלק וכיצד להציג את הנושא לחניכים.

מהלך:

שלב א' :
המדריך יספר את סיפור החטיפה. השתדלנו להביא בעמודים הבאים את עיקרי הדברים.
הסיפור ארוך ומרגש. רצוי לספר את חלקו בע"פ וקטעים חזקים להקריא.
כדאי לספר עד מה שארע ביום חמישי+ איזכור התפילה ההמונית שנערכה בכותל.

מלחמה נגד השעון
סיפור חטיפתו של נחשון וקסמן הי"ד.

יום ראשון - 9 באוקטובר.
חמסין בחוץ. בשעה 15:30 מסיים רב"ט נחשון וקסמן השתלמות בנהיגה בג'יפ, בבסיס צה"ל בצפון הארץ ונכנס למכונית חברו, משה קפר. בדרך מחליט נחשון להפתיע את ידידתו, מרים עזיזה, מורה חיילת, המשרתת ברמלה.

בשעה 17:30 נפרד נחשון מחברו ויורד בצומת עטרות. מנקודה זו מתחילות ההשערות. נחשון ככל הנראה עולה על טרמפ לרמלה. לא ברור אם נחשון הגיע לרמלה ומשם החליט לעלות לירושלים לבית הוריו, או שכלל לא הגיע לרמלה. הוא היה לבוש במדי א', כומתה ותג יחידה של גולני, ונשא את נשקו האישי רובה אמ - 16.

בירושלים ציפו ההורים, יהודה ואסתר, לבנם. אט, אט הלכה הדאגה וגדלה. "נחשון הוא לא מסוג הבנים שייעלם מבלי להודיע", אמרו. הם התקשרו לבסיס לברר האם נחשון יצא הביתה.
בשעה 2 לפנות בוקר לא יכלו לשאת לבדם את החרדה. הם התקשרו לקצין העיר ודיווחו על היעדרותו של נחשון.

יום שני - 10 באוקטובר בשעה 9:00.
מצלצל הטלפון בבית ההורים. המשטרה הצבאית החוקרת היתה על הקו.
בשעה 10:00 מגיש האב, יהודה, תלונה במשטרת נווה יעקב. "התקשרנו למשטרה אבל הם פשוט לא עשו כלום, התקשרנו שוב ושוב וראינו שהם לא זזים". סיפר משה שהם, ידיד המשפחה.
ידיד המשפחה ואחיו של נחשון מחליטים ליזום חיפושים באופן עצמאי. בשעות אחר הצהריים מגיעות משלחות של מתנדבים מבתי ספר וישיבות, לצומת עטרות. לדבריהם, רק שוטרים בודדים הצטרפו לחיפושים, ועד שעות הערב לא הגיע אף גורם צבאי לאזור החיפושים.

יום שלישי - 11 באוקטובר בשעה 16:00.
ברדיו מתפרסמת הידיעה הראשונה על חטיפת חייל, שחוזרת אחר כך במיבזקים ובמהדורות החדשות. הידיעה על החטיפה מצמררת את הציבור. אנשים מתקשרים בדאגה אינסטינקטיבית לבני משפחותיהם. מרגע זה ואילך הופך גורלה של משפחת וקסמן, משפחה ירושלמית אנונימית, לגורם המכריע של מצב הרוח האישי של אזרחי ישראל.

בשעה 19:00 בערך, מטלפן אלמוני לבית המשפחה, ומבקש לדבר עם אביו של נחשון, יהודה. האיש שסרב להזדהות, אמר לאב כי בנו נחטף בידי החמאס, שהוא בחיים ונתק את הטלפון. מי יכול לדמיין את הרגע שעובר על ההורים? בכל זאת יש נקודת אור, "נרגענו לפחות מהידיעה שהוא בחיים", אמר האב.

השעה 20:00. במהדורת החדשות בטלביזיה משודרת בפעם הראשונה קלטת וידאו, שהביא צלם סוכנות רויטר, בה מצולמת תעודת הזהות של נחשון ונשקו האישי. בקלטת מועברת גם דרישת החוטפים: "אנו דורשים את שיחרורם המיידי של מנהיג החמאס, השייח אחמד יאסין, שייח צאלח שתאדה, שייח עבד אל כרים עובייר ומוסטפה רידאני. עוד אנו דורשים את שיחרורם של כל עצורי אז א - דין אל קסאם וכן 50 אנשי חמאס, השפוטים לתקופות מאסר ארוכות."

עם ישראל מקשיב ביחד לאולטימטום: "המועד האחרון למילוי הדרישות הוא יום שישי, 14 באוקטובר, בשעה 21:00. אם הן לא ימולאו - תהיה ישראל אחראית להריגת החייל".
הוריו של נחשון מבקשים להעביר מסר לראש הממשלה, יצחק רבין, וליו"ר אש"ף, יאסר ערפאת.
"בתור תומך בתהליך השלום", אומר האב, אני מקווה שרבין יעשה את כל המאמצים למנוע שפיכות דמים מיותרת. עשר הכל כדי שבנינו לא ייחטפו בארצנו. ערפאת, אם תביא לשיחרורו של נחשון, אני מבטיח לך שזה יתרום רבות לחיזוק מעמדך במדינה שאתה רוצה להקים". אומר האב.

ראש הממשלה יצחק רבין מתקשר לערפאת.

"אתה אחראי לחייו של נחשון", אומר רבין לערפאת בשיחת טלפון, ומזהיר את ראש אש"ף בצורה בוטה: "אי החזרתו בחיים של החייל נחשון וקסמן", אומר רבין, "תביא להשפעה קשה ביותר על עתיד יחסיה של מדינת ישראל עם הרשות הפלשתינית והמשך תהליך השלום עם הפלשתינים".

יום רביעי - 12 באוקטובר.
ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ, שמעון פרס, נפגשים עם המלך חוסיין. בשובם אומר ראש הממשלה כי הוא בטוח שנחשון וקסמן חי ונמצא בעזה. רבין משוחח שוב עם ערפאת בטלפון ואומר לו: "אני יודע בוודאות שהחייל בעזה". ערפאת עונה: "החמאס מנהל נגדי מלחמה אישית ולא רק נגד ישראל". רבין שב ומדגיש את אחריותו של ערפאת לחייו של נחשון וקסמן.
שר החוץ האמריקאי, וורן כריסטופר, מגנה את החמאס ואומר כי ארה"ב עומדת לצד ישראל ותומכת במהלכיו של רבין. כריסטופר מוסיף כי על ערפאת לעשות מאמצים לשיחרור החייל.

רבין מכנס ישיבת ממשלה, שנמשכה 45 דקות, ומדווח לשרים על המתרחש. הוא אומר שיאסר ערפאת מסוגל להביא לשיחרורו של נחשון וקסמן. השרים מגבים את עמדתו של רבין. יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, משבח את ראש הממשלה שמטיל את האחריות על ערפאת.
רבין מודיע בישיבת הממשלה כי החליט להחזיר ארצה את האלוף דני רוטשילר משיחות קהיר.
השר יוסי שריד אומר כי "היה צורך להפסיק את המו"מ כשפרשה כל - כך מסעירה ומכאיבה נמצאת בעיצומה". לדבריו, פירסם החמאס כרוז בו הוא טוען כי החייל החטוף לא נמצא בתחום האוטונומיה ומאיים כי:
"בקרוב מאד נבצע פעולה שתלמד את ראש ממשלת ישראל כיצד יש להתנהג עם העם הפלסטיני".

המנהיג הרוחני של ארגון החמאס, השייח אחמד יאסין, מבקש מהחוטפים: "אל תהרגו את החייל". עוד אמר: "אני מייעץ להם שיכבדו אותו, שישמרו עליו ולא יהרגו אותו, שישמרו על חייו".
ד"ר אחמד טיבי, יועצו של ערפאת, מתקשר לבית משפחת וקסמן ומעביר מסר מערפאת: "אני עושה כמיטב יכולתי להביא לסיום הפרשה ולהחזיר את החייל חי". עוד אמר, כי ערפאת הורה לרשות הפלשתינית לעשות הכל כדי לסיים את הפרשה.
הרמטכ"ל, אהוד וראש אכ"א, האלוף יורם יאיר, מגיעים לבית המשפחה ומשוחחים איתם ביחידות. ביציאתם אמר הרמטכ"ל, כי הם רואים את ערפאת ואת הרשות הפלסטינית כאחראים.