פעולה לשבט נבטים בנושא לימוד זכות.
רקע:
בשאיפתנו לשיא האחדות נעסוק גם בנושא לימוד זכות, לעיתים קרובות בלי לשים לב כשמתרחש משהו מיד אנו מחפשים אשמים, הן במישור הפרטי והן, ובמישור הלאומי. ברגע שנעבוד על עצמנו יותר בלימוד זכות או במילים אחרות להאיר את הנעשה באור חיובי נוסיף עוד אבן לבניין בית המקדש
* מדריך יקר!
בפעולה זו אנו רוצים לעבוד על העיקרון הבא: כשאדם רואה את הטוב- זה באמת נהיה טוב וכשהוא רואה את הרע- אז באמת נהיה רע.
והכל תלוי בנו.
ולכן כשאנו מבקרים (מלשון ביקורת) מישהו או משהו, כשאנו מדגישים את הצדדים השליליים שבו, אנו באמת הופכים אותו לכזה שלילי.
וההפך הוא הנכון- כשאנו רואים את הטוב שבכל אדם- האדם עצמו הופך להיות הטוב
הוא שאמרנו הכל תלוי בנו.
מטרות הפעולה:
- החניך יבין וידע שאנו בונים את המציאות הפרטית והכללית לחיוב ולשלילה, על ידי ההסתכלות שלנו. אם בראיית הטוב ואם בראיית הרע.
- החניך יבין שעם-ישראל הוא גוף אחד אורגני- ועל כן שאנו דנים אדם לזכות ממילא הדבר מאיר גם בו.
- החניך יבין שכל עוד אנו לא מצליחים ללמד זכות על חברנו ועל עצמנו אנו פוגעים בעצמנו, ובקישור בינינו וממילא אנו מעכבים את הגאולה.
מהלך הפעולה:
שלב א'- תחת בקורת
- המדריך יבקש מהחניכים לשבת במעגל, ובאמצע המעגל יניח בקבוק ריק.
המדריך יסביר לחניכים את כללי המשחק.
א. המדריך / אחד החניכים מסובב את הבקבוק.
ב. החניך אליו מופנית פיית הבקבוק נשאל שאלה ע"י המדריך (שאלות בנושא ידע כללי אפשר לקחת ממשחק טריוויה וכדו').
ג. לחניך אליו מופנית השאלה יש שלוש עד חמש שניות לחשוב על התשובה.
ד. אם החניך ענה על השאלה בזמן המוקצב המדריך יסובב שוב את הבקבוק ישאל שאלה וכך הלאה.
ה. אם החניך לא ענה על השאלה או ענה על השאלה לא נכון השאלה מופנית לזה שיושב מימינו והחניך שלא ענה על השאלה או ענה לא נכון יוצא מהמשחק.
ו. מנצח החניך ששרד הכי הרבה.
I מדריך יקר! בחלק זה של הפעולה מוטלת עליך המשימה להלחיץ את החניכים לענות כמה שיותר מהר על השאלות.
לאחר המשחק המדריך יפנה לחניכים בשאלות הבאות:
* האם הזמן הנתון לענות על השאלה מספיק?!
* אם היה יותר זמן כיצד זה היה עוזר להם?!
* האם זה שהמשחק היה תחרותי פגע בהצלחתכם / עזר בהצלחתכם / לא הפריע?!
שלב ב'- הכל תלוי בנו
- המדריך יבחר חניך מתנדב ויבקש ממנו לצאת מהחדר בו נערכת הפעולה, המדריך יבחר מתנדב נוסף למשחק "פרה עוורת" (עוצמים לחניך המתנדב את העניים והחניך הנוסף צריך להשמיע קולות וע"י השמיעה החניך שעיניו עצומות צריך להגיע לחניך שמשמיע קולות. על החניך שמשמיע קולות לעשות מספר דברים:
¶ למצוא פינה בחדר ולהיות רק שם.
¶ להשמיע קולות עידוד כגון: "אתה יכול", "אני אכוון אותך וכד'"...
- *המדריך יקריא לחניכים מקרים (נספח מס' 1) ויבקש מהחניכים למצוא כמה שיותר דברים המצדיקים את המעשה של הדמות המדוברת.
שלב ג'- צריך לדון כל אדם לכף זכות
- המדריך יספר לחניכים את הסיפור על ר' עקיבא (נספח מס' 2) המדריך יעצור את הסיפור בנקודה המסומנת וישאל את החניכים:
I מה אתם הייתם עושים במקום ר' עקיבא?
סיכום: בפעולה זו ניסינו לגעת ברובד משמעותי בעומק היחסים בין אדם לחברו ובכלל באומה ועל כוחם הרב לעשות טוב.
בתחילת הפעולה נתקלנו בשתי תופעות שיש לתהות על קנקנן, כאשר היו החניכים תחת לחץ ודיכאנו אותם במילים הם לא הצליחו לענות על השאלות ונכשלו. אולם במשחק פרה עיוורת כאשר היה יותר זמן, ועידוד היה זמן ואוירה חיובית ומצד המדריך היה עידוד ועזרה וראה זה פלא ההצלחה עלתה. לאחר מכן ראינו במקרים שלא כל-כך קשה לחשוב חיובי על אנשים זה אפשרי. בסיפור על רבי עקיבא ורבי אלעזר נוכחנו לדעת מהי המשמעות האמיתית של הלימוד זכות והגישה הרואה את הטוב, לר' עקיבא היה את כל הסיבות שבעולם לכעוס ולשלול את ר' אלעזר אך הוא לא עשה זאת הוא הבין וסינגר עליו והתוצאות אכן הראו שלא סתם נהג ר' אלעזר בצורה זו.
כדאי שנבין שעם-ישראל הוא גוף אורגני ואחד משפיע על השני כמו גוף של אדם כשאתה פוגע ביד אתה פוגע גם ברגל אי אפשר להפריד ביניהם זה הסוד באחדות אחד מחובר לשני ולכן גם היכולת המיוחדת להשפיע אחד על השני, לימוד הזכות הוא ממש קסם זה מדבק.
אם אתה חושב טוב- גם האנשים סביבך חושבים טוב והמעגל גדל ומשפיע על כלל ישראל עלינו לנצל כוח זה שבנו "ולחשוב חיובי" לראות את הטוב שבכל אדם לא בתירוצים (כל מכונית שנוסעת בשבת היא אישה יולדת...)
אלא באמת מכל הלב וכן עלינו לכבד בנו את הידיעה שהאדם יסודו הוא טוב ורק סיבות שונות מפילות אותו ובשביל לעזור לו, שזה לעזור לעמ"י עלינו לא לבקר אותו ולדכאו ועל ידי זה לפגוע בפוטנציאל החיובי שבו. אלא להפך לעורר את כוחותיו החיוביים ולתת לו קרקע חיובית, שממילא תהיה פוריה שזאת התוצאה של ההתייחסות החיובית וראיית הטוב. גם במצאיות היום הכללית של עמ"י רבים האנשים הרואים את השלילי: "המצב על הפנים", "אנו הולכים לאבדון" , "הממשלה לא עושה כלום"... אנשים אלו לא מקדמים כלום אלא רק מחשיכים את המצב. אם אנחנו רוצאים להאיר אותו אנו צריכים להימנע מקיטורים וראיית הרע אלא לראות את הטוב! אפשר לחלוק על דרכים שונות אך זה צריך לנבוע מהידיעה שאנו רואים את הטוב ואז גם הרצון לקדם ולשפר ולבנות גדל וודאי.
ï אז מה דעתכם שזה יתחיל מאתנו?
לא לחינם נאמר: "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" האור- החיוב, מדבק
נזכור ונדע שפעולה זו של ראיית הטוב ולימוד הזכות לבד מזאת היא מקדמת בזכות היותו של עמ"י גוף אורגני, היא גם מוסיפה אחדות בינינו על כל רבדיה בפן הפרטי והלאומי ננסה לחשוב על מקרים בהם אנו שליליים ורואים רע ונהפוך אותם. נבנה בעצמנו בנין שהוא טוב וחיוב וזה בע"ה ישפיע.
הקב"ה מחפש שנראה את הטוב ונגביר את האהבה. שב- אהבת חינם תלוי גורלו של בית המקדש השלישי יהי רצון שתיהיה זו אלו אבן משמעותית הבונה אותנו ומביאה את הגאולה.
נספח מס' 1
רינה עלתה לאוטובוס ולא אמרה שלום לחברתה גילה שהייתה גם היא על אותו אוטובוס.
צחי כל הזמן מדבר שצריך לעזור לאחרים וכאשר ניר ביקש ממנו עזרה צחי סרב.
יפעת קבעה עם שירה בשעה 16:00 במרכז העיר השעה כבר 16:30 ויפעת עדיין מחכה לשירה
שירה פעילה בוועד כיתה , בשבוע הבא מתקיים ערב כיתה מחפשים מקום לערוך שם את הערב, מבקשים משירה שזה יהיה בביתה אך היא מסרבת בכל תוקף.
רועי חולה כבר שבוע ואף אחד מילדי הכיתה לא בא לבקר אותו
גלית עברה ברחוב וראתה חתול מיילל בחוזקה, לפתע בא רכב של העיירה ולקח את החתול
נספח מס' 2:
מעשה ברבי עקיבא בן יוסף שהיה מושכר אצל רבי אליעזר בן הורקנוס (=היה עבדו בהשכרה) ועשה עימו שלוש שנים כשבא להיפטר ממנו (=להפרד ממנו) בערב יום הכיפורים אמר לו רבי עקיבא: תן לי מעותיי ואלך ואפרנס את אישתי ואת בניי (=רבי עקיבא ביקש את משכורתו עבור שלוש שנות עבודה) אמר לו: אין לי מעות שאתן לך והיה (ר עקיבא) רואה מעות בידו,
תן לי בהמה, אמר לו: אין לי בהמה שאתן לך והיה רואה בהמה בתוך ביתו,
תן לי תבואה בשכרי, אמר לו: אין לי תבואה שאתן לך והיה רואה תבואה בתוך ביתו,
אמר לו: תן לי כרים וכסתות בשכרי, אמר לו: אין לי כרים וכסתות שאתן לך והיה רואה כרים וכסתות בתוך ביתו,
תן לי קרקע בשכרי, אמר לו: אין לי קרקע שאתן לך, והיה רואה לו קרקע
I בנקודה זו המדריך יעצור את הסיפור
מה עשה רבי עקיבא הפשיל כליו לאחור והלך לביתו בפחי נפש.
מה עשה רבי אליעזר בן הורקנוס, המתין עד שיצא חג בסוכות ונטל משואות שלושה חמורים אחד של יין, ואחד של שמן ואחד של כל מיני מגדים ומעות בידו והלך לביתו של רבי עקיבא, והניח לפניו ואכלו ושתו והוציא המעות ונתן לו. אמר לו: בני חייך (=אמור לי את האמת) כשאמרת לי תן לי את מעותיי ואמרתי לך אין לי מעות שאתן לך והיית רואה מעות שבידי במה חשדתני? אמרתי שמא שדות וכרמים נזדמנו לו בזול וביקש ליקח מהם.
כשאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי לך אין לי בהמה שאתן לך, והיית רואה בהמה בתוך ביתי במה חשדתני? אמר לו: אמרתי שמא מושכרות הם בידי אחרים. כשאמרת לי תן לי תבואה בשכרי ואמרתי לך אין לי תבואה שאתן לך, והיית רואה תבואה בתוך ביתי במה חשדתני"? אמר לו אמרתי שמא רב פירותיו אינן מעושרי. כשאמרת לי תן לי כרים וכסתות בשכרי ואמרתי לך אין לי, והיית רואה כרים וכסתות בתוך ביתי, והיית רואה לי קרקע במה חשדתני? אמר לו אמרתי שמא הקדיש רבי כל נכסיו לשמיים. אמר לו: העבודה שכך הייה (=אני נשבע שכך היה…) הורקנוס בני לא היה עוסק בתורה והקדשתי כל נכסיי לשמיים כדי שיעסוק בתורה עד שבאתי אצל החכמים והתירו את נדרי….