פעולה מס' 14

בענייני ההגשמה - בנתיבי הגשמה

מבוא:

היכן חשוב להשקיע היום את מירב המאמצים! הגשמה?

האם קיים סדר עדיפויות לאומי אחד או שאולי כל אחד צריך

ללכת על פי נטיותיו וכישוריו למקום בו הוא חש שצריך לתקן...

מה צריך להכין

עיתון - ניספח (1)

שלטים - למשחק עמדות

דפים + עטים (אם הפעולה באמצע השבוע)

מהלך הפעולה

צלם לחניכיך מספר העתקים מן העתון שמצורף כנספח לפעולה

תן לכל 3 חניכים עותק של העיתון.

בעיתון מוצגות מבחר כתבות העוסקות בנושאים שונים בהם קימות בעיות שונות

בעם - ישראל - בקש מהו לעיין בכתבות.

בשלב שני שאל את החניכים (אם הפעולה באמצע השבוע לכתוב על דף) מהם 3 הנושאים

שקראו להם יותר מהשאר - כנושאים שיש בהם צורך להשקיע בהגשמה.

בשלב השלישי נתן לבקש מכל 3 חניכים להכין עוגת תקציב על פיה יחולק תקציב התנועה

יחולק תקציב התנועה על פה הקריטריון במה יש להשקיע יותר - איזו בעיה בוערת יותר

וזקוקה יותר לאנשים מגשימים ולתקציב גבוה לשם כך:

רשימת הנושאים למשל - קליטת עליה, חינוך, הנחלת ערכים דתיים, ערכים ציונים,

ישוב הארץ - בהתנחלויות, פער עדתי, השתלבות בתקשורת, בעיות כלכליות - השקעה

במפעלים ובתעשיה, קרוב החרדים לעם.

ניתן לערוך השואה בין הקבוצות ודיון ער בנושא - כגון במה עדיף להשקיע היום יותר

בבעית הפער העדתי או בבעיות הפער התרבותי בין דתיים וחילוניים

את השלב הקודם ניתן לקצר ולדון בו באמצאות המתודה הבאה :

ספר לחניכים כי קמה באזור המרכז קבוצה של בוגרי ישיבות הסדר ומכינות , משפחות צעירות המעונינות להקים גרעין הגשמה במקום החשוב ביותר כיום לעם ישראל .

הם מתלבטים היכן להתיישב תוך השתלבות בקהילה המקומית .

בקש מהחניכים ללכת להתישב ליד המקום שנראה להם החשוב ביותר כיעד הגשמה בשביל הגרעין

( למדריך - כל המקומות בדויים - קשר למציאות מקרי בהחלט )

האופציות :

1) קיבוץ צעיר ברמת הגולן המנסה זה כמה שנים להתייצב מבחינה כלכלית וחברתית מחפש גרעין

שיתפוס את הענינים בידים !

הקיבוץ מציע הגשמה בתחום העבודה החקלאית , מימוש תורה ועבודה ומשלב ערכי שוויון וצדק

חברתי . כמו כן הוא סמוך מאוד לגבול הסורי וחשוב מאוד לצורך המאבק על הגולן .

2) ישוב קטן בשומרון נמצא במקום מוקף כפרים ערביים . הישוב מעונין בגרעין שיתישב בגבעה

הסמוכה לישוב על אדמה יהודית שאם לא תאייש היא עלולה להמסר לערביים במסגרת הסכמי

אוסלו הבאים .

3) עיירת פיתוח בגליל העליון - מצב האבטלה מהגבוהים בארץ . צורך דחוף באנשי חינוך כוון

שהנוער מדרדר מבחינה דתית ( מי שהגיע מבתים מסורתים ואפילו דתיים ) וחלקו אף מדרדר

לסמים ואלכוהול בגלל חוסר מעש .

4) התישבות בשכונה במרכז ת"א - ע"מ להשתלב בנוף החברתי עם ה"חילוניים" בשכונה ולנסות

ליצור קשרים חברתיים עימם כמו כן להקים מרכזי תרבות ערכים המציעים אלטרנטיבה לחיי

הוללות וריקנות .

· בקש מכל קבוצה להגדיר מדוע בחרה להתיישב כגרעין במקום שבחרה

· בקש מכל קבוצה להכין תוכנית הגשמה - מה צריך הגרעין לעשות על מנת לתרום ולהגשים במקום בו בחרו (הקמת מרכזי תרבות , חוגים תורניים , עזרה סוציאלית התנדבותית , השתלבות בחינוך , במשק וכד' )

· בקש מהם לציין אלו סיכונים עלולים להוות בעיה תוך כדי הגשמה במקום וכיצד יתגברו עליהם

כוון אותם לשאלות כגון : * האם ירצו לחנך את ילדיהם ביחד עם ילדי המקום ( בעיירת פיתוח או בתל

אביב ) או שיעדיפו לצור מסגרת חינוך נפרדת לילדיהם .

* האם חיי קיבוץ יתאימו להם תוך ויתור על רכוש פרטי .

* האם יש סיכוי לקיבוץ היום בתוך חברות השפע מסביב - ולאור המצב

הכללי של הקיבוצים היום .

* כיצד ימנעו מעצמם ומילדיהם הסחפות אחרי ערכי חברת השפע כאשר

מתגוררים במרכז תל אביב , חשופים כ"כ לפיתויים המקומיים .

* האם הם מוכנים לגור במקום מסוכן כל-כך?

* האם ישנן דרגות הגשמה ?

* מהו המגשים האדיאלי ?

* היכן חשוב להגשים היום מבחינת סדר העדיפויות הלאומי ?

זהו נספח ברור(מלשון לברר...) שיכול לשמש פתיחה לפעולה או לדיון בנושאי הגשמה .

הצג לפני החניכים 3 דמויות או בקש מהם להציג את הדמויות .

3 הדמויות הבאות הם שכנים שגרים בישוב מעלה כוכב בשומרון

שאל את החניכים - שלושת הדמויות גרות באותו ישוב ואין ספק ששלושתם תורמים בכך לישוב , האם שלושתם נחשבים למגשימים באותה מידה ( אפשר לעשות דירוג בהגשמה ..)

נקודות לדיון :

על פי התוצאה נראה שאכן אין הדבר משנה בגלל איזו סיבה הגעת למקום בסופו של דבר תורמים לישוב הארץ באותה מידה השלושה . אך האם אין חשיבות למניע ולתכלית לשמה מגיעים לישוב ?

הרב סולוביצ'יק כותב במאמרו שליחות

" שליחות אינה נמדדת בתוצאה אלא במידת מסירות הנפש של השליח "

במילים אחרות חשוב המניע שגורם לאנשים לגור היכן שהם גרים ולא העובדה שהם גרים שם.

אם כך יש חשיבות לשאלה מדוע אדם פועל כפי שהוא פועל.

יתכנו גם השלכות למניע של האדם לבוא להתישבות , למשל מה יקרה ל - 3 הדמויות שלאחר כמה שנים תפרוץ האינתיפדה ( למשל למי שבא בגלל איכות חיים ) או מי מהם יהיה זה שיפגין כאשר ממשלה מסוימת תמנע התפתחות של ההתישבות ומי ישלח את ילדיו ...

יש להעלות את הנקודה שישנו מצב של מפנה - אדם שמגיע ממניע מסוים שאינו קשור להגשמה אך לאחר כמה שנות מגורים הופך להיות אידיאליסט ממדרגה ראשונה , דבר שקרה לרבים מאוד מתוכנו.

לברור נושא ההגשמה בשלב זה הצג לפני החניכים 2 דמויות נוספות תחת הכותרת "להיות דתי בגוש דן"

רמי - גר בתל אביב העיר בה נולד . רמי גר בשכונה חילונית ברובה ועובד כרואה חשבון במפעל

גדול . רמי הוא היחיד הדתי במחלקתו במפעל הוא מקפיד לשמור על הכללים הדתיים

והמוסריים , גם שכולם מדברים בגסות הוא נזהר בלשונו דואג לא לרמות גם שזו הנורמה

מסביב , הוא מ=חי חיים שקטים וטובים - כן , הוא חושב שהוא מגשים לא פחות ממי שגר

ביש"ע - הוא דתי בין חילוניים וע"י התבוננות בו החילוניים לומדים שלדתיים אין קרניים

ושדתי הוא אדם כמוך וכמוני ...

עצור ושאל האם רמי מגשים לדעתך ,איפה היית שם אותו בסולם ההגשמה ?

מבחינות מסוימות בודאי שרמי תורם רבות לתדמית הדתית בקרב החילוניים , רמי הוא אזרח טוב ! בלשונינו ואין ספק שיש חשיבות רבה לערכים שהוא מגן עליהם כמו יושר אישי בעסקים וכד' , אך האם אנו תובעים מאיתנו להיות אזרחים נאמנים וזהו ? או שהגשמה תובעת מאיתנו דרישות נוספות ...

הצג את הדמות השניה -

יואל - אב ל - 3 ילדים גדל במושב ותמיד חלם לגדל את ילדיו באוירה כפרית . אך לאחר כמה

שנות שרות צבאי ( הוא חתם קבע ) גילה יואל שהעם קורא לו , במפגש עם חילוניים בצבא

לימד אותו שהשטח תובע עבודה רבה - בורות רבה וניכור רב שוררים ביחסים בין דתיים

וחילוניים .

בתום השרות הצבאי החליט יואל למקם את משפחתו ברמת גן שם במעוז החילוניות

החליט להקים חוגי בית , אחר הצהריים , לדיונים ולמוד משותף בנושאים שונים ביהדות

זה התחיל מחברים בצבא ששמרו על קשר והתרחב אח"כ לעוד סקרניים .

יואל לקח על עצמו ניהול מחלקה במפעל ליצור מוצרי חשמל ליצוא ( זה חשוב מאוד

למדינה - טען יואל ) מרגע כניסתו למחלקה הוא אירגן כמה שינויים במחלקתו , לא

עובדים בשבת - מגיע לכם יום חופש בשבוע הוא מסביר לפועליו ואצלינו זה יום שבת , בכל

יום שישי מתקיים דיון בחדרו ובו סיכומי השבוע - במהלך הדיון הוא מאזין לטענות

עובדיו ומנסה להסדיר דברים לנוחיותם , בקשר האישי שנוצר עם עובדיו הוא משתדל

להנחיל להם ערכים כמו - חשיבות היצור לכלכלת המדינה ותרומה למדינה בכלל , וכן גם

כמה ערכי יהדות ומי שרוצה מוזמן לחוג בביתו אחה"צ.

דון עם החניכים מהו ההבדל בין רמי ליואל , במה מגשים יותר יואל מרמי ?

רמי הוא אזרח טוב - הוא משתלב במציאות בה הוא חי , יואל משתדל ליצור ( מודע ) מציאות מתוקנת יותר .

יואל בא ויוזם באופן אקטיבי מתוך תודעת שליחות - הוא שואל את עצמו שוב ושוב במה הוא יכול לתרום , מהו היעד שחשוב להגשים בשטח , החיפוש נובע מתוכו .

לעומתו רמי - מוצא עצמו מגיב ( בצורה נכונה לרוב ! ) לסביבה , בעוד יואל מנסה ליצור סביבה חדשה !

דונו מהן ההשלכות בשטח -

למשל מה יקרה אם יציעו לשניהם משרה שחשובה בעיניהם אך מרוויחים בה פחות כסף ?

מי מהשנים עשוי להתנדב לכך ?

אדם מישראל, לפי כוחו זמנו וקיומו, צריך לומר: "הנני" - לאשר נדרש ממנו לפי כוחו ובאותו זמן ובאותו מקום. "הנני" - לכל אשר יידרש לכלל ולפרט. לכל שליחות, אם נעימה ואם בלתי נעימה. אם קלה ואם קשה. אם של הפסד ואם של שכר. ורק מי שעונה "הנני" - לכל פקודה, זוכה לכבוד וגדולה (בראשית רבה, נ"ה)

"הנני" - היא הדרך: דרך האדם בעולמו של הקב"ה.