השאלון אושיית הרשת הדתייה גאה: "נפגעי תקיפה מינית הלכו לטפל בעצמם בזכותי"

נעמה עמית היא יוצרת תוכן ואקטיביסטית חברתית עם עשרות אלפי עוקבים. בראיון לכיפה היא מספרת על הבחירה לעסוק בהטרדות מיניות, על המלחמה שהיא מנהלת נגד צילום בזמן נהיגה ועל התגובות המרגשות שהיא מקבלת

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 30/03/23 13:42 ח בניסן התשפג

אושיית הרשת הדתייה גאה: "נפגעי תקיפה מינית הלכו לטפל בעצמם בזכותי"
צילום: גיליה בן גד

נעמה עמית היא אושיית רשת דתייה עם עשרות אלפי עוקבים באינסטגרם, יועצת מינית, אישית וזוגית. את הזוגיות שלה עם בעלה היא מגדירה "דתילונית" ולשניים בת משותפת. חוץ מפעילותה ברשתות החברתיות, היא גם מלווה זוגות ונשים בתהליכי פריון ואקטיביסטית חברתית.

מתי הבנת שזה מה שאת רוצה לעשות בחיים?

האמת, מגיל די צעיר רציתי להיות סקסולוגית, אולי בגלל ההטרדה המינית שעברתי בתור נערה. לימים הבנתי שמסלול הלימודים לתחום הזה ארוך מאוד ולא מותאם בעבורי. הרצון הזה בער בי בהמשך החיים, כשחבר מאוד טוב שלי התאבד וידעתי שהוא עבר הטרדה מינית ממושכת כשבסוף הוא שם קץ לחייו, ומשם כנראה נולד הרצון גם להיות אקטיביסטית בתחום הפגיעות המיניות במגזר החרדי והדתי.

עברתי כמה גלגולים בתחום התעסוקה עד שדייקתי את עצמי. תוך כדי שאני מעצבת שיער ומאפרת כלות למדתי תואר ראשון לחינוך כשבמהלכו שילבתי קורס מורי דרך, הדרכת טיולים, קורס התמכרויות ותעודת הוראה בשל"ח וא"י. מאז אני עוברת המון הכשרות בתחום הזוגיות והמיניות כחלק אינטגרלי מהרצון שלי להתפתח בתחום.

אם לא היית מתעסקת בזה, במה היית עובדת?

כנראה הייתי הולכת לפוליטיקה או למשרה בכירה בעמדת השפעה, אם העולם הפוליטי לא היה כל כך מזוהם משחיתות מוסרית וערכית.

צילום: אנצ'ו גוש

"עושה אנבוקסינג למוח ולא למוצרים"

מה המגבלות שלך בתור משפיענית רשת דתייה?

האמת? אני לא רואה מגבלה. בעבר חשבתי ללכת להיות שחקנית וללמוד בבית צבי אבל הבנתי מהר מאוד שהוא לא מתאים לי מבחינה ערכית, אפילו שאני לא מקפידה על שמירת נגיעה. אין לי מגבלות, אני בוחרת את המגבלות האלה בעצמי ושמחה וגאה בהן מאוד. להיות אישה יהודיה ודתיה זה אומר שיש לי אחריות להיות עם יראת שמיים בכל דבר הכי קטן שאני עושה בחיים. אני מקפידה תמיד לדבר בכבוד לבני אדם, להתנסח בצורה רהוטה, לכבד את עצמי ואת העם היהודי ואת הדת בכל התוכן שאני יוצרת ומעלה לרשתות החברתיות.

מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת?

זו לא תגובה אחת, זה המון. אני לא אושיית סלפי, תודה לאל, ובעיקר עושה אנבוקסינג למוח ולא למוצרים. לרוב כשפוגשים אותי ברחוב אנשים אומרים לי כמה התוכן שלי משנה להם את החיים, כמה הוא פותח להם את הראש, כמה אני משמשת פה עבור המון אנשים ואיזה אומץ יש לי לדבר על נושאים מורכבים שאף אחד לא טורח לדבר עליהם וזו הגאווה הכי גדולה שיש בעבור העבודה הקשה שלי.

ההודעות הכי מרגשות שאני מקבלת זה מנשים שקיבלו ממני כוח או הצליחו פתאום להבין באיזו זוגיות הן נמצאות והחליטו לקום וללכת, או נפגעים ונפגעות תקיפה מינית שבזכותי הלכו לטפל בעצמם או קיבלו אומץ להתלונן או לספר לקרובים שלהם כדי לא לשאת את הבושה.

צילום: גיליה בן גד

"אנשים שמצלמים סטורי בזמן נהיגה הם רוצחים בפוטנציה"

מה התגובה שהכי ביאסה אותך?

זה גם לא תגובה, זו התנהלות של אנשים שלא מסוגלים לראות מעבר לפופיק של עצמם ורואים אותי בתור בריונית רשת ואישה בהמה ודורסנית. הדוגמה הכי טובה שלי זו המלחמה שאני מנהלת נגד אנשים שמצלמים סטורי בזמן נהיגה. הייתי מצלמת אותם עושים את זה ועושה להם שיימינג כי הם מסכנים לא רק את עצמם אלא גם אנשים אחרים ומבחינתי הם רוצחים בפוטנציה.

מה שקרה בפועל זה שאנשים, במקום להבין איזה סכנה זה ולחדול מהמעשה המסוכן הזה שעלול לפגוע בכולנו, התחילו להיפגע ולקחת את זה אישית וליצור הייפ של הייטרים נגדי. אז במקרה זה אני מאחלת להם בריאות הנפש ושיתחילו לפתח טיפה יותר מודעות עצמית וסביבתית ויקחו אחריות למעשים שלהם. מבחינתי זאת מלחמה מוצדקת ואני גאה בה.

"אי אפשר לעזור לאדם שלא רוצה לעזור לעצמו"

מה הדבר הכי קשה בעבודה שלך?

כשפונים אליי לא מעט אנשים שמבקשים עזרה עבור אנשים אחרים שנמצאים במצב לא טוב, ואני נאלצת להגיד להם שאין לי וגם לא להם איך לעזור כי אי אפשר באמת לעזור לאדם שלא רוצה או מעוניין לקחת אחריות ולעזור לעצמו.

זו שיחה כואבת כי אני שומעת בקול שלהם ובמילים שלהם גם משהו נסדק ושבר גדול. בין אם זו אמא שרואה שהבת שלה הולכת להתחתן עם אדם אלים, בין אם זאת אחות שמבקשת עזרה עבור אחותה המכורה ועוד. עצוב שאנשים היום כל כך מתרחקים מעצמם ובגלל מחסום הבושה והאגו לא יכולים לראות דברים אחרת.

צילום: אנצ'ו גוש

"אין לי אף יום שדומה ליום שהיה לפניו"

מה את אוהבת בעצמך, במראה ובאופי?

הכי קיטשי אבל הכל. במראה כמובן שהייתי רוצה שיהיה לי זמן ויותר מוטיבציה להוריד במשקל בקטע בריאותי, אבל נהנים ממה שיש. באופי, את חוש הצדק המפותח, את הכריזמה, את האומץ שיש בי כדי להתמודד עם דברים קשים מורכבים ומהותיים, את העובדה שאני נופלת ותמיד קמה לא משנה באיזה מצב הייתי בחיים. את זה שאני מנסה להיות אמא הכי טובה שיש לבת שלי ואת זה שאני חכמה. 

איך נראה יום עבודה שלך?

כמו של אישה עם הפרעות קצב וריקוד. מאז שאני מכירה את עצמי אני עם המון אנרגיות ודי מהר הבנתי שאני חייבת להיות עצמאית ולא שכירה. אין לי אף יום שדומה ליום שהיה לפניו ואני אוהבת את זה לגמרי. תודה לאל, אחרי טיפול ועבודה עצמית קשה מאוד של שנים, אני יודעת לתעל את הזמן שלי בצורה מדהימה ואני אדם מאוד אפקטיבי בניהול זמן ותיעדוף משימות.