עשרה בטבת הוא אחד מארבעת צומות החורבן שקבעו חז"ל בעקבות חורבן בית ראשון. ביום זה החל נבוכדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים, מצור זה עתיד להימשך כשנה וחצי בסופה, ב-ט' באב, נחרב הבית. במהלך תקופה זו התדרדר המצב בעיר באיטיות אך בעקביות עד להיווצרותה של הקטסטרופה הטוטאלית שמתוארת במגילת איכה. סיפור המצור מתואר במספר מקבילות בתנ"ך, הבסיסית שבהן במלכים ב, כה, א:
"וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב: וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ:"
מאוחר יותר חיברו חז"ל לעשרה בטבת שני אירועים נוספים שהתרחשו בסמוך לו: מותו של עזרא הסופר- מי שקומם את הריסות ממלכת יהודה אחרי שבעים שנות גלות והביא לבניית בית שני. וכן תרגום התורה ליוונית בימי מלכות יוון.
הרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת גם כיום הקדיש הכללי- יום זיכרון ליהודים שנרצחו על-ידי הנאצים ותאריך מותם לא ידוע.
עשרה בטבת הוא יום צום המתחיל מן הזריחה ונמשך עד לשקיעה. מיקומו בעונת החורף בה הימים קצרים יותר הופך אותו לצום הקצר בשנה.
המסר של עשרה בטבת הוא מסר מורכב למדי והוא קשור במסרים הכוללים של צומות החורבן שהרעיון הכללי המנחה אותם הוא "מפני חטאינו גלינו מארצנו". יום צום זה נועד לעורר את הציבור לתשובה ולהזכיר את עובדת חורבנו של הבית שעומדת בעינה.
העצירה על נקודת הזמן הזו, בראשית המצור, מעניינת במיוחד מאחר ובמציאות של ממלכת יהודה לא הייתה ברורה די הצורך המשמעות של עשרה בטבת. הנקודה בה הכל התחיל הייתה נקודה בה עדין לא היה ברור איך הכל ייגמר. נראה כי הבחירה של חז"ל לציין את נקודת ההתחלה נועדה גם לרמז על אופציית התשובה שתמיד ניתנת למימוש, אך לא מומשה במקרה זה למרות התראותיהם של הנביאים ובראשם ירמיהו.
החיבור בין תחילת החורבן הלאומי של בית המקדש, לבין החורבן הלאומי הגדול של דורנו- השואה, הוא יותר ממתבקש. במידה רבה ניתן לומר כי הדרך שהחלה בעשרה בטבת הגיעה אל קיצה הטראגי בשואה הנוראית של יהודי אירופה ובחורבן ממנו העם היהודי לא התאושש עד היום.
ביום עשרה בטבת שנת תש"ל השלימה עיריית ירושלים את שיפוצה של חומת העיר העתיקה לאחר שנים של הזנחה תחת הכיבוש הירדני ולאחר שנפגעה במהלך קרבות מלחמת ששת-הימים. נקודה מינורית שאולי יש בה לסמל רעיון גדול: התקווה שיום זה, כמו שאר צומות החורבן, יהפוך מיום אבל ליום טוב.
שורש האמונה בקב"ה הוא אהבת ה´ הנצחית לבניו, אשר משענתו, אך גם שבטו – המה ינחמונו. כאשר מקבלים אנו את היסורים באהבה, אנו ממתיקים את הדינים שכבר היו 323/12/2012, הרב רונן נויברט
הלקח של עשרה בטבת הוא מיד כשמתחילה צרה, גם אם במבט ראשון נראה שהיא עתידה לעבור מן העולם, חובתנו לעשות חשבון נפש ולצפות את העתיד 123/12/2012, הרב שמחה ויסמן
"אם אתם רוצים לתת משמעות לצומות הקטנים ולחנך לאבלות על החורבן, אז טבלו ועלו להר הבית" לרבקה שמעון מציעה אלטרנטיבה לציון החורבן2617/12/2010, רבקה שמעון
לקראת צום עשרה בטבת, מסביר הרב יונה גודמן כיצד ניתן לציין את החורבן בעידן של שפע ופריחה916/12/2010, הרב יונה גודמן
השנה יחול צום עשרה בטבת ביום שישי, ערב שבת. הרב ברוך אפרתי מסכם את ההלכות החשובות שצריך לדעת1615/12/2010, הרב ברוך אפרתי
"נבוכדנצר החל היום עם מצור על ירושלים, לא ראית?" שרה נבנצאל חוזרת בזמן לדו שיח של חרשים 627/12/2009, שרה נבנצאל
מדוע בחרו חז"ל לתאר תגובת הקב"ה לצרות בניו כהזלת דמעות לים הגדול? מדוע נמנע הקב"ה לכאורה מנקיטת פעולה אקטיבית להצלתם של בני ישראל?126/12/2009, פנינה נויבירט
עשרה בטבת הוא יום התייחדות לזכר השואה. הרב דרוקמן רואה את השואה כביטוי שיא של נצח ישראל706/01/2009, הרב חיים דרוקמן
משמעותם של הצומות אינה רק תענית, עיקרם הוא התבוננות בעניינים הדורשים תיקון ציבורי705/01/2009, עוזי פוקס
עשרה בטבת הוא התאריך בו החל המצור על ירושלים. המצב, בעשרה בטבת לא היה כל כך רע, שכן עוד היה מים ומזון, ולמרות זאת בחרו חכמנו לקבוע אותו כיום צום - מדוע?718/12/2007, הרב דוד סתיו
עובדה היא שהאנטישמיות מצליחה לשרוד מאז שיהודים חיים על פני האדמה הזו ועל אף הנימוקים המשתנים שלה עצמת השנאה כלפי היהודי נותרת גבוהה. 209/01/2007, אלעד ליסון
מדוע נדרש ממנו לצום לזכר מאורעות העבר, כיצד צום שכזה יכול להועיל ולגרום לתיקון במציאות העכשווית? בעיון זה ננסה לעמוד בקצרה על המשמעות של ימי הצום.31/12/2006, נתנאל בוקס
rss