הלכות לצום עשרה בטבת שחל ביום שישי: טעימות מהבישולים ותפילת מנחה

כיצד יש לנהוג השנה, כשעשרה בטבת חל ביום שישי? נחלקו תנאים בדבר (ברכות ה.-ה:, ובתוספתא בתענית, פרק ב' הלכה ז'). לדעת רבי יהודה, יש לשבור את הצום לפני השבת, כדי שלא ייכנס לשבת כשהוא מעונה. מאידך, לדעת רבי יוסי יש להשלים את התענית עד תומה. להלכה פסק הרמ"א (רמ"ט, ד) שיש להשלים את הצום. כלומר, ממשיכים לצום בשבת עצמה, ושבירת הצום תיעשה בקידוש!

כדי שלא להטריח את הציבור, יש לדאוג שלא להאריך בתפילה בשבת זו, כך שיוכלו לשבור את הצום, סמוך לזמן שבו מותר לאכול.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהרבנות הצבאית בהנחיות לקראת עשרה בטבת: האם חיילים חייבים לצום?

  19/12/23 12:38

רחצה בעשרה בטבת

מותר לרחוץ כרגיל בחמין לכבוד השבת (מ"ב תק"נ ס"ק ו).

טעימת תבשילים בעשרה בטבת

האם המכין אוכל לשבת רשאי לטעום את התבשיל? בדרך כלל, ישנה מצווה לטעום מן התבשילים בערב שבת, בכדי לדעת אם הם מוכנים (מ"ב ר"נ ס"ק ב). דבר זה נכון גם בעשרה בטבת, אולם, במקרה זה יטעמו בלי לבלוע (שש"כ ח"ב מ"ה, הע' סא). ואם ברכו בטעות, יבלעו מעט (שם).

תפילת מנחה בעשרה בטבת

נחלקו הפוסקים האם לומר "ויחל" בקריאת התורה במנחה של ערב שבת (עיין בית יוסף תק"נ). אולם, למעשה פסק הרמ"א (תק"נ, ג) שאומרים ויחל במנחה (גם אם היא סמוכה לערב שבת), וכן הוא גם מנהג הספרדים (עיין כף החיים שם ס"ק יט). כמו כן, אומרים "ענינו" בשומע תפילה, והש"ץ אומר כרגיל בין גואל לרופא (מ"ב תק"נ ס"ק יא).

אם מתפללים מנחה גדולה – אין הכהנים עולים לדוכן, ואם מתפללים מנחה בזמן הרגיל (או לאחר פלג המנחה) הכהנים עולים לדוכן (גם בערב שבת, עד השקיעה).

בתפילת מנחה – בדרך כלל לא אומרים אבינו מלכנו ולא אומרים תחנון (מ"ב תק"נ ס"ק יא). אמנם, כיום, בגלל המלחמה, נאמר אבינו מלכנו (ללא תחנון).

גם את תפילת מנחה הרגילה (הסמוכה לשבת) צריכים להקדים, בכדי לסיים קריאת התורה לפני השקיעה (ולכתחילה גם מנחה, כבכל שבת, בכדי שלא להפסיד תוספת שבת, ובפרט במקרה זה, כדי שיוכלו הכהנים לעלות לדוכן), אולם, בדיעבד, אם אחרו, יש המקלים לקרוא בתורה גם לאחר השקיעה (שו"ת דבר יהושע).

סעודת שבת בעשרה בטבת

בארץ ישראל הצום מסתיים מוקדם (בניגוד לאוסטרליה למשל), ולכן בדרך כלל, ניתן לומר שלום עליכם ואשת חיל כרגיל. אמנם, אם המשפחה רעבה, ניתן לומר שלום עליכם מקוצר (פעם אחת כל בית), ללא אשת חיל. לקדש ולאכול, ולומר אשת חיל בתוך הסעודה (כבוד שבת קודם לאמירת הפיוטים והמזמור, ולכן אם המשפחה רעבה יש לזרז את שעת הסעודה).

חיילים בפעילות מבצעית בעשרה בטבת

מצד הדין פטורים מן התענית, כדי שיוכלו להילחם כראוי. גם אם הם כעת בכוננות הם צריכים להיות מוכנים למשימה ולכן הם פטורים מצום. אמנם, אם חייל נמצא בפעילות רגועה ובתנאים טובים, ואמורה להיות לו מנוחה או שהוא חייל ערפי והוא יכול להיות מרוכז בעבודתו המבצעית גם בצום, ראוי שינסה לצום, אלא אם כן יש חשש שהדבר עשוי לפגוע בעבודה המבצעית. בכל מקרה, אין לקחת סיכונים, וגם בספק שאולי לא יוכל לחזור בכושר לפעילות או ל"הקפצה", אין לו לצום.

לסיכום
• צמים עד כניסת שבת, ושוברים את הצום בקידוש.
• אין מאריכים בתפילה.
• מותר להתרחץ כרגיל.
• מותר לטעום (בלי לבלוע) תבשילים בהכנת האוכל לשבת.
• תפילת מנחה: קוראים "ויחל" (והפטרה), אומרים "ענינו". אך לא אומרים תחנון. בשנה זו, בגלל המלחמה יש לומר "אבינו מלכנו".
• אם מתפללים מנחה גדולה – כהנים אינם עולים לדוכן. מנחה קטנה – כהנים עולים לדוכן (עד השקיעה).
• יש להקדים גם את מנחה קטנה, כך שיספיקו לקרוא בתורה, ולכתחילה לסיים מנחה – לפני השקיעה (ובדיעבד, יש המקלים לקרוא ויחל גם אחרי השקיעה).
• אם המשפחה רעבה, ניתן לומר שלום עליכם מקוצר (פעם אחת כל בית), ואת אשת חיל בתוך הסעודה.
• ניתן לאכול מיד לאחר צאת הכוכבים (18 דקות לאחר השקיעה). אמנם, ממילא בזמן זה עדיין יהיו בתפילה (כדי לומר קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים), אבל כדאי להזדרז ולא לעכב את הסעודה (וגם אם התפללו קבלת שבת מוקדמת, יש להמתין לצאת הכוכבים עבור הסעודה).
• בזמן מלחמה: חיילים בפעילות מבצעית אינם צמים (גם בהפסקה). בפעילות ערפית, אם הם בנחת, בתנאים טובים ובריכוז ינסו לצום, אך בשום מקרה אין לקחת סיכון, ובכל חשש אין לצום. בכל מקרה, יאכלו לשבעה אך לא דברי תענוגות.

בע"ה שנזכה שהקב"ה ישמע תפילתנו, ייסע בעדנו למגר את אויבינו, יסייע בעדינו להשיב שלום וביטחון במעוננו, ויקבל תעניתנו ברחמים וברצון.

הרב רימון הוא ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, יו"ר סולמות ורבה של גוש עציון