שאלה
שלום כבוד הרב,
סליחה מראש שזה יצא קצת ארוך.
ברצוני לשאול לגבי נושא לשון הרע ספציפית כשמדובר בענייני עבודה.
לפעמים בעבודה אני שמה לב לקושי מסויים בנושא הזה, אתן דוגמה:
בעבודתי יש רכזת שאני אמורה לפנות אליה כאשר אני צריכה עזרה/ייעוץ/מענה/פיתרון וכו'. היא למעשה אחראית על האזור שבו אני עובדת אך מניסיוני איתה בגלל שהיא לא כל כך זמינה או מגיבה מאוד לאט ולא ממש מועילה או לחלופין כשכבר היא כן פועלת אני מרגישה שזה רק כדי לצאת ידי חובה אני פשוט כבר מעדיפה לפנות ישר אל רכזת אחרת הרכזת הראשית שמנהלת את הכל איתה זה לגמרי אחרת היא נהדרת ותמיד זמינה נגישה, עוזרת ואני מרגישה שבאמת אכפת לה.
אז לפני כמה ימים ביקשתי ממנה משהו שקשור לעבודה והיא שאלה אותי אם פניתי לרכזת האזורית. עניתי לה שלא ושאני מראש לא פונה אליה (כי באמת אני יודעת שזה יהיה ביזבוז זמן לפנות אליה ועדיף כבר לפנות למי שיותר נגישה ופועלת).
בהתחלה כתבתי את הסיבה לכך אך מהר מאוד מחקתי.
הרכזת הראשית שאלה אותי למה אני מראש לא פונה אליה ואז היא שמה אותי במצב שאני צריכה להסביר את עצמי ולענות את מה שעל ליבי על התנהלותה. רשמתי שהיא אישה מקסימה וטובה אבל ששם זה נגמר. כתבתי שאני כבר רגילה שהיא לא עונה או שהיא עונה לי אחרי שבוע וחצי ואז כבר מאוחר מידי ושיש לי תחושה אישית שלא בא לה לענות ולטפל. כתבתי שאני מתייחסת אליה כאל "רכזת בובה" (כלומר שאין באמת טעם לפנות אליה) ושקודמתה היתה תמיד זמינה ומשמעותית ואכפתית וחסרה.
הרכזת הראשית אמרה לי שטוב ששיתפתי ושחשוב לה לדעת.
אני מרגישה מצד אחד רע על כך שהוצאתי את זה ואמרתי את מה שאני חושבת על טיב העבודה שלה. אני באמת לא רוצה לפגוע בה אבל מצד שני היא עובדת בצורה קלוקלת בעיניי ואני אישית מעדיפה לפנות לרכז אחר רק לא אליה. איך יוצאים ממצבים כאלה כשצריך להגיד את האמת גם כשהיא לא כל כך נעימה ויכולה לפגוע במישהו?
לפעמים בעבודה כן צריך להגיד אם משהו לא תקין ולהעמיד מישהו אחר על מקומו אבל זה גובל בלשון הרע.
אשמח לעזרתך וביאורך בנושא.
בתודה והערכה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה עדינה מאוד ורגישה מאוד, שנוגעת גם ביסודות חשובים ביותר בהלכה, וגם ברמה האנושית.
שלום כבוד הרב,
סליחה מראש שזה יצא קצת ארוך.
ברצוני לשאול לגבי נושא לשון הרע ספציפית כשמדובר בענייני עבודה.
נקודת המוצא היא כמובן שלא מדברים רע על אדם אחר.
אולם, אפילו החפץ חיים, שהוא מחמיר גדול מאוד בהלכות לשון הרע, כתב את הפרק העשירי של ספרו, העוסק במצבים שבהם מותר, ואפילו חובה, לומר דברים.
בד בבד עם האחריות שלך כלפי הרכזת המקומית – יש לך גם אחריות לאמת, לעבודה שאת עובדת בה, וגם לעצמך. לא זו בלבד, אלא שהדרך היחידה לתיקון מצב אינה להיכנע לו, אלא לפעול למען תיקון אותו מצב.
את נהגת כשורה. המגמה שלך לא הייתה "ללכלך" אלא להסביר את המציאות; פתחת במילים טובות; כתבת רק את העובדות ואת מה שאת יודעת; הדגשת את ההבדל בין העובדות ובין ההערכה שלך ("שיש לי תחושה אישית..."), אני מניח שבעבר גם בקשת ממנה לענות לך עניינית וכדו'. זו בדיוק הדרך בה צריך לפעול.
וכך היית נאמנה הן לאמת, הן לעובדת הזו, הן למערכת שאת עובדת בה, וכמובן להלכות ולאורחות ההתנהגות הראויה.
יישר כוח גדול.
אם את רוצה להעמיק בנושא – כדאי לראות לדוגמה את :
כל טוב