מה לומר לילד שמחפש תמונות לא צנועות ברשת?

שלום לך.

שמח שפנית אלינו! זה בדיוק סוג הבירורים שחשוב לנו לסייע בהם.

אתה ואשתך בוודאי מבינים שהבן שלכם נורמלי לחלוטין. בדיוק בגיל המתאים מתחיל להתעורר אצלו היצר המיני, המשיכה, והסקרנות הטבעית כלפי המין השני, וכלפי היחסים בין המינים. וזה משמח ומבורך! אפשר ממש לעשות מסיבה. בלי ציניות!

זה טוב שיש סינון. יחד עם זאת, סינון לא מבטל את היצר הטבעי, וטוב שכך. יש ליצר הזה תפקיד חשוב. השאלה שהנוער וההורים באמת מתחבטים בה במהלך השנים הללו היא: מה (לכל הרוחות) עושים בינתיים, בין התעוררות היצר לבין הגיל שמתאים לדייטים וחתונה?

אז ננסה להציע כמה כיוונים:

1. לא להיחרד

אנחנו כהורים רואים את הטוב בילדים שלנו, ובעיקר רוצים לראות את החיובי והנעים שבהם. ויש המון מזה. יחד עם זאת, יש גם רגעים פחות מוצלחים. פחות "פוטוגניים". בין אם זאת נפילה, או רגע של קושי, או פשוט משהו מביך. זה קיים וימשיך להתקיים. אמנם כחלק יחסית קטן במכלול, אבל קיים. חשוב שכהורים נדע לשדר לילדים שלנו שאנחנו מקבלים גם את הצדדים האלה אצלם, לא נבהלים, לא נרתעים, וגם לא מחטטים יותר מדי וגורמים ליותר מבוכה. אנחנו פשוט איתם. ולכן כשאתם נתקלים בעדויות כאלה, כמו מילות חיפוש או דברים אחרים, חשוב לנסות לקחת נשימה. לא לפעול מהבטן. להשלים עם המציאות הטבעית, לפני שניגשים לעשות משהו בעניין.

2. להעריך

לפני שפועלים, חשוב לקחת כמה דקות ובאמת לחשוב: מה תהיה ההשפעה של המעשה? מאוד בוער לנו לפעמים לעמת את הילד עם המעשים שלו. ליידע אותו שאנחנו יודעים, וזה לא בסדר, ושיעבוד על זה. האם זה מה שיעזור לו? לא תמיד. הרבה פעמים הילדים עצמם מרגישים חסרי אונים. הדחף תוקף אותם וקשה להתגבר עליו. לפעמים מצליחים, לפעמים לא. ולא תמיד יש פתרון קסמים שיכול לעזור להם, במיוחד כשקשה להם מאוד לפתוח את הנושא ולשתף. במקום להתעמת עם הבן ולעמת אותו עם המעשים שלו (שהוא בעצמו מרגיש לא בנוח איתם), עדיף לפעמים לשדר לו תמיכה. לחשוב איתו על שלל אפשרויות להיפתח ולשתף. איתכם, עם קרובי משפחה, מדריך, וכו'. לוודא שהוא יודע שלא משנה מה הוא יעשה, אתם עדיין אוהבים אותו בלי גבול. החיזוק הזה עוזר גם להימנע מנפילות, וגם לא להישאר לבד עם התחושות.

3. לחזק את החיובי

מיניות, משיכה, אהבה ואינטימיות - אלה לא דברים רעים. אבל יכולה להיות להם פרשנות לא טובה. כמו שיש מיניות קלוקלת ומזיקה, יש גם מיניות בריאה. אבל אם היא לא מספיק נוכחת ומוכרת ומדוברת, ממילא נשארים עם חששות ומבוכה אל מול המיניות ה"רעה". לכן חשוב לא לשפך את התינוק עם המים, ולא לדבר על מיניות באופן מכליל. בגיל ההתבגרות יש התעוררות מינית. יש מחשבות, רגשות, רצונות וחלומות. הם יכולים להתפתח באופן נורמטיבי שמפתח את האישיות, ויכולים לפעמים (בהיעדר ידע מדויק ומספיק אופציות בריאות) להפוך למקור של בושה ואשמה. ממש כמו העיסוק באוכל: ילד שיש במשפחה שלו גישה בריאה כלפי אוכל, יוכל לקבל תזונה מאוזנת וטובה וגם ליהנות ממנה. ילד שיש במשפחתו תסבוכים וחרדות ביחס לאוכל (השמנה, או סכרת, או כל דבר אחר), עלול להתייחס לאכילה כאל משהו מסוכן, מאיים. ומכאן יכולות להתפתח הפרעות אכילה למשל. לשלול את השלילי מבלי להציב חלופה חיובית - זה בעייתי ולא עוזר. תחשבו עם עצמכם כהורים מה החלופות הבריאות, איך הבן יכול מבחינתכם לבטא את הרגשות הטבעיים שלו. אולי בתנועת הנוער, שבו יכול להתקיים מפגש נורמטיבי וצנוע יחסית עם בנות? אולי באופן אחר? וכמובן, לוודא שיש לו אדם מהימן ואחראי לדבר איתו על הנושא.

אתם ההורים וגם הבן מאוד מוזמנים להמשיך לשתף אותנו, לעדכן מה קורה, להתייעץ ולפרוק. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:

makshivim.org.il/ask-away

וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה!

אוהד

מוקד חברים מקשיבים