שאל את הרב

יותר מדי מסכים, יותר מדי "התייפייפות": איך למצוא את האיזון?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 21/02/23 21:16 ל בשבט התשפג

שאלה

יש בי ממש מועקה- לא הלכתי יומיים לאולפנא- ביום ראשון בעקבות שביתה והיום- שני, כי אתמול הלכתי לישון מאוחר(צפיתי בסרטונים של כאן מקשיבים- שזה מעניין פיצוצים ומכניס סיוטים ברמות ושורט את הנפש- אם תרצו להתייחס גם לזה, אשמח:)

היה לי כבר יום חופש אחד, הענקתי לעצמי מעצלות עוד אחד ולא הספקתי בהם כלום ממה שרציתי, אבל מסכים- חגגו

כבר 10 פרקים מסדרה

עד פה חלק אחד של השאלה...

עכשיו קל להגיד- "לא נורא, כי נפלתי קמתי, תחבקי את הכאב, תתפללי על זה, תחבקי את עצמך ותמשיכי ללכת"- זה יפה בתור משפטים ושם זה נגמר

או משפטים כמו- תהיי קשובה לעצמך, תאהבי את עצמך, תהיי נאמנה לעצמך, תנשמי לתוכך, תקשיבי לתחושות גופך ועוד ועוד ועוד ואני מרגישה שכמה קואצריות פשוט מדברות על משהו רחוק- אני שמחה שזה נהיה שיח- מקום של אהבה עצמית וחיבור לעצמי, אבל כמה מילים גבוהות ומתייפיפות אפשר לחרטט (תסלחו לי) שאיפה החיבור אליי, אלוקים יודע, כמה אפשר לקחת את המקום של הכאב ולנצנץ אותו במקום להבין שהוא כואב- איך מחבקים כאב למען ה?

לא מצליחה, נשמע לי לא אפשרי, כועסת על עצמי ולא מצליחה להתרכך וגם לא לסלוח לא מצליחה להתחבר(כרגע יותר רגוע אבל שואלת בכללי)

יצא מבולגן.. תודה

תשובה

היי יקרה.

את שואלת שאלות חשובות שאני בטוחה שפוגשות ומעסיקות רבים וטובים מאיתנו, אז תודה, ואני שמחה ששאלת :) חילקת את השאלה שלך לשני חלקים, אז אני אנסה להתייחס גם כן לכל חלק בנפרד.

קודם כל אני מבינה שאת חווה תסכול מזה שאת מתקשה לפעול באופן פרודוקטיבי ולהספיק את כל המטלות שאת מציבה לעצמך מראש, ומצד שני תסכול מזה שבזמן הזה את "שורפת" את הזמן בצפייה בסדרות או בכללי באינטרנט. אלו שני היבטים שבאמת יכולים להיות מאוד מתסכלים ואני חושבת שכמעט כולנו מתמודדים במידה כזאת או אחרת עם התמכרות למסכים, עם הזמן שהם "שואבים", עם קושי להתרכז במטלות היומיום כשכ"כ קל "לברוח" למשהו קל, נגיש, זמין וכיף הרבה יותר. אני חושבת שאין לזה פתרון קסם. הלוואי היה. אבל בפועל התגברות על ההתמכרות הזאת היא לא קלה ומצריכה הרבה מוטיבציה, מאמץ והתמדה. אז מה בכל אופן אפשר לעשות?

1. יש אפליקציות שנועדו לעזור עם ניהול הזמן במסכים. האפליקציה מנטרת כמה זמן את מבלה בכל אפליקציה, ומאפשרת לך להגדיר יעדים ולהקציב לך זמן מוגדר לשהייה במסכים. יש אפליקציות מכל מיני סוגים ודרגות הגבלה – יש כאלה שאפילו ממש חוסמים את השימוש ביוטיוב לדוגמה לאחר זמן מסוים שאותו את מגדירה מראש. (אפליקציות לדוגמה: YourHour, SPACE: Break phone addiction, StayFree – screen time ועוד).

2. לנסות להבין מתי בד"כ את נוטה יותר "להשאב" למסכים? האם זה קורה בעיקר כשאת לבד? דווקא בבית? כשאת צריכה ללמוד למבחן? כשאת לחוצה/עצובה/מתוסכלת וכו'? נכון שמסכים הם ממכרים כמעט תמיד, אבל אני מאמינה שבמצבים מסוימים הסיכוי למצוא את עצמנו עושים בינג' על סדרה הוא גבוה יותר מאשר במצבים אחרים. למה זה חשוב? ברגע שאנחנו מזהים את אותם סיטואציות "פוטנציאליות" מראש, קל יותר להכין את עצמנו ובאופן מודע לנסות לשלוט על הפעולות שלנו.

3. "להיגמל" בהדרגה. לא סתם אנחנו מתמכרים לדברים. זה מושך, קל, זמין, מעניין וכו', ככה שמן הסתם להחליט יום אחד להפסיק לצפות בסדרות זה לא ריאלי וזה רק עניין של זמן (ספוילר: בד"כ לא הרבה זמן) עד שניפול ו"נישבר". לכן הייתי מציעה לנסות להוריד מינון לאט לאט, לפי הכרות שלך את עצמך כמה את מסוגלת, מה מבחינתך יהיה ישים ומציאותי, ולנסות להתקדם לאט ובעקביות.

4. אפרופו ריאליות, הייתי ממליצה לעשות לך סדר יום ריאלי שבו את ממש מגדירה לעצמך במילים (כדאי אפילו לכתוב איפשהו כדי שזה לא יהיה לגמרי "באוויר") מה את צריכה לעשות, מה הכי חשוב לך להספיק באותו יום, ולעבוד מסודר לפי הרשימה. חשוב מאוד שזה יהיה מחולק לדברים קטנים וישימים ולמשימות קונקרטיות שאת יכולה לעמוד בהן.

5. לצ'פר את עצמך. ביום בו את מצליחה לעמוד ביעד שהצבת את עצמך, בין אם זה לוותר על צפייה בפרק ובין אם זה לעשות מטלה שרצית להספיק (או גם וגם, הרבה פעמים זה סיבה ותוצאה) – תפרגני לעצמך ותעשי משהו שעושה לך טוב. חוץ מזה שזה רק הגיוני כי מגיע לך, זה גם כנראה ייתן לך מוטיבציה בפעם הבאה. זה win-win.

(לגבי סרטונים של "כאן מקשיבים" - בהערת אגב אני אגיד שבאמת מדובר הרבה פעמים בתכנים מעניינים ומרתקים שעוסקים בהרבה מאוד נושאים, תחומים ואנשים, אבל אני מבינה ממך שבחוויה שלך זה לפעמים "שורט" ו"מסייט". זאת הבנה חשובה ואני חושבת שיש תכנים שהם חשובים והפורמט של הסדרה מעלה אליהן מודעות ציבורית וזה טוב ומשמעותי, אבל התכנים הם לא תמיד פשוטים ויכולים להציף אותנו ולהפגיש אותנו במקומות רגישים ולא פשוטיפ. לכן אני חושבת שמאוד חשוב לשמור על עצמנו (זה נכון לגבי כל תוכן שאנחנו צורכים באינטרנט תכלס), ואני כן ממליצה לך להפעיל שיקול דעת ולחשוב לפני הצפייה האם יכול להיות שהצפייה תגרום לך לנזק יותר מעניין).

לגבי החלק השני של השאלה – באופן אישי התחברתי מאוד למה שכתבת. אין ספק שהגישה המאוד חיובית וההסתכלות המוארת הזאת על החיים, הקשיים והתמודדויות יכולה להיות טובה לפעמים ויש אנשים שבשבילם היא ממש הכרחית ועוזרת. אבל אני חושבת שזה לא מתאים לכולם, וכנראה שגם לא לך. וזה בסדר. את לא צריכה להתחבר בכוח לרעיונות שלא מתחברים אלייך מעצמם. ההסתכלות על כאב לדוגמה יכולה להיות שכאב הוא חלק מהחיים – חלק לא נעים, קשה ולפעמים מציף, ושאולי אין צורך לחבק את הכאב, כי וואלה אם היה אפשר לוותר על החלק הזה לא היינו חושבים פעמיים. אבל אני כן מאמינה שצריך לקבל את העובדה שכאב קיים, ולנסות להיות לפחות ריאליים ומודעים למציאות גם אם לא אופטימיים וחיוביים בהגזמה.

בכל אופן, כתבת על נושאים מעניינים ורחבים שאפשר לגעת בהם מכל מיני כיוונים, ככה שלמרות שהשתדלתי – אם עדיין עולות לך שאלות על זה ובכללי, את מוזמנת להמשיך להתייעץ איתנו, או סתם לדבר, לשתף ולעדכן באתר חברים מקשיבים, להתקשר אלינו לכוכבית 8298, או לכתוב לנו בווטסאפ: 052-468-3927. נשמח לדבר איתך!

הרבה הצלחה,

רחלי

מוקד חברים מקשיבים

כתבות נוספות