שאלה
שלום כבוד הרב,
אשמח לשמוע את דעת הרב למקרה שקרה ומטריד אותי מאד, אני מתנצלת מראש על ריבוי הפרטים, אכן נראה לי כי הם הכרחיים להבנת ההתלבטות:
לפני מס' חודשים חיפשתי עבודה, ונודע לי על אישה שמפאת מצבה הרפואי זקוקה להשגחה צמודה במהלך לינת הלילה, ומחפשת משגיחה ללילה אחד בשבוע. לפני שהתחלתי את העבודה היא שאלה אותי כיצד הדבר יסתדר כאשר אמצא מקום עבודה חדש (כלומר איך אתפקד באותה עבודה לאחר לילה ללא שינה בו השגחתי עליה), אמרתי לה שאני מחפשת עבודה בתור רכזת כך ששעות העבודה הן גמישות, ואוכל לשלב את העבודה איתה גם לכשאמצא עבודה.
לאחר כחודשיים אכן מצאתי עבודה כרכזת, ובנוסף עבודה חלקית עם שעות עבודה מוגדרות, שלא הסתדרו עם שעות העבודה עם האישה, והחלטתי לעזוב. כל התקופה בה עבדתי אצלה היה לי קשה ולא נעים בעבודה איתה מהרבה בחינות ושקלתי לא פעם לעזוב, אך כשמצאתי את מקום העבודה החדש כבר לא נותרה לי ברירה.. נוספו לכך סיבות כמו :שעות העבודה הליליות, הנסיעה אליה בשעות הלילה העוברת דרך אזורים לא סימפטיים (במיוחד לבחורה), השכר הנמוך, היא לא תמיד הייתה נחמדה אלי, וכן שאחיה עבר להתגורר עימה ויצר מציאות שבה רק הוא ואני היינו ערים במהלך שעות מסוימות מהלילה ומשאלה שששלחתי לרב פסק כי זה ייחוד.(הוא הציע פתרון של לתת מפתח לאדם שיכול בכל עת להכנס במהלך הלילה אך זה לא היה רלוונטי במקרה זה.)
כשהודעתי לה שהחלטתי לעזוב היה נשמע שכעסה וטענה שזה חוסר אחריות. מצבה הרפואי מבייש אותה ככל הנראה, ולכן היא מחפשת רק אנשים קבועים שיוכלו להתחייב לאורך זמן, אם הייתה יודעת מראש שאעזוב אחרי כחודשיים שכלל לא הייתה מעסיקה אותי. ככל הנראה קיבלה את הרושם כי למעשה חיפשתי אצלה עבודה זמנית עד שאמצא עבודה, וכעת, כשמצאתי עבודה חדשה, אני עוזבת אותה, ועושה זאת על חשבונה.(שכן היא נאלצת לחפש מישהי חדשה כאשר לא ידוע מתי תמצא, נחשפת שוב בפני מישהי חדשה...)
ההקפדה שלה עלי מאד מטרידה אותי, אשמח לשמוע את דעת הרב האם בצדק או שלא בצדק, ובמידה שכן בצדק מה עלי לעשות? ביקשתי את סליחתה יותר מפעם אחת במהלך השיחה בה אמרתי לה שאני עוזבת, אך מטון דבריה היה ניכר שיש בליבה עדיין "קפידא" עלי, (ואולי אפילו היה בכך חילול ה' מצידי חלילה?)
חשוב לי לציין שיש אמת בדבריה בכך שבאמת לכתחילה באתי בגישה של לנסות ולראות מה זה ולהחליט. מא
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
כלל ידוע הוא:
"פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום! דכתיב כי לי בני ישראל עבדים - עבדי הם, ולא עבדים לעבדים." (מסכת בבא מציעא דף י.)
לכן אין עליך כל איסור מוסרי, לעזוב את התחיבותך.
הלחץ שמופעל עליך מצד המשפחה (הוא מובן, כי קשה למצוא מי שיסכים לעבודה זו), הוא אינו מוסרי כלפייך.
בהצלחה
וכל טוב