קנה לך חבר

שלום לך.

הצפת שאלה מאד עמוקה ומאד חשובה, בכלל נושא החברות הוא נושא גדול עד כדי שלאון ורת כתב פעם: "מי ירהיב עז ויכתוב ספר אודות החברות? זה אולי הנושא היחיד שהוא חדש". כי באמת כל חברות יש בה מן החדש, מן השונה, ומה בכלל גורם לנו להיות בקשרים עמוקים עם אנשים שונים? חידה גדולה ובעיקר טובה!

נראה שישנן ציפיות שונות לקשר מאנשים שונים, לעיתים אדם יכול לחוש קשר של חברות אם אדם גם אם ישוחחו זה אם זה אחת לחודש ויש אדם שרואה חברות כקשר רציף יותר או יומיומי. אם כך, בהחלט היטבת לשאול – איך לא הופכים את החברות למעמסה ובהתאמה – איך משמרים אותה?

ננסה לגעת במספר נקודות מספר ובעז"ה מקווה שהדברים יסייעו:

1. שיח. העלית את הנקודה של "המינונים", ובאמת, בחברות אמיתית – אולי שווה לדבר גם על הדברים האלו. לשאול "דוגרי", אם יש תחושת מחנק, או מועקה האם אני מגזים לדעתך וכו', ככל שדברים נמצאים על השולחן, יש יותר נחת, ויש יותר מרווח – ובעיקר הבנה הדדית אחד את השני. ככל שיותר נקודות יהיו על השולחן, ולא רק על הלב, יש יותר נחת כי יש תיאום בין הציפיות.

2. אנשים שונים, ציפיות שונות. בהמשך לסעיף הקודם, חשוב לקבל את רצונו של האחר, ובאמת. כפי שאמרת נכון, אני לא רוצה להגיע למצב "שאני מעיק". ואכן, ככל שנהיה גמישים מבחינת הצרכים של האחר, למחשבותיו, ולציפיותיו החברות תוכל להחזיק מעמד. אין זה אומר "לבטל" את עצמנו, אבל כן חשוב שנזכור שהרבה פעמים ישנן ציפיות שונות, וזה בסדר, צריך רק להתכוונן. דהיינו לפתח בעצמנו את היכולת להתגמש(כמובן לא בכל מחיר, ואולי ניגע בזה בסוף)

3. טבעיות. אם כל מה שנאמר, נראה שחשוב לזכור - יש משהו בכך שאנו לא "מחשבנים". דהיינו שנותנים גם לחיים פשוט לזרום איך שאנחנו פשוט מרגישים. יש משהו שכשאנו נכנסים לחשבונות בנושאים בין אישיים – אנו מפתחים לחצים מיותרים, אנו מאבדים משהו מהטוב הטבעי שמתקיים בין אנשים. והרי אם "זה אני" וזה "הוא" וזה מייצר יחד חברות, למה שנצטרך להיות בלחצים על המינון? למה שנצטרך להתלבט כל כך אם לפרגן לו על משהו? אז אמת אם כל יום אני אפרגן (לכל אדם) זה יראה כבר מאולץ. אך אם אני מרגיש בנקודה מסוימת ש"באלי לומר מילה טובה", אין סיבה אמיתית שלא אעשה זאת. הרי אנו מדברים על חברות אמת שאם לא כך, אף אחד לא נכון לו להיות חבר מצד אחד ללא מענה בצד השני. כיוון שהשיח הוא על חברות אמת, שני הצדדים מעוניינים בה, כפי שהיא פחות או יותר. ועל כן, לרוב, החשבונות שאנו עושים – מיותרים.

4. להיזהר מחיבור הנוגע בתלות – נראה שתמיד חשוב להזכיר לעצמנו, חברות טובה יכולה גם ליצור אתגרים. לא פעם חבר טוב, שחשובה לי דעתו יכול להיות אדם שגורם לכך שאבטל את עצמי. חשוב לזכור שחברות היא חיבור בין אנשים – אך לא ביטול של אחד את השני. אני יכול להתייעץ עם חבר, אך להחליט בסוף מה נכון לי. אני יכול להחליט שאני הולך בנתיב שונה מהחבר – ועדיין אנחנו חברים טובים. כל עוד אנחנו לא "שוכחים" את עצמנו, החברות יכולה להיות חברות אמיתית ופורה.

5. משהו קבוע – שאלת איך אפשר שהחברות תימשך גם אחרי שמסיימים מסגרת משותפת. נראה שאם קובעים איזה תחנות בזמן קבועות הדבר יכול מאד לסייע על שמירת הקשר, יציאה בימי הולדת, מפגשים בחגים כמו חנוכה ופורים וכד' שיחה לפני ראש השנה ודברים הסוג הזה. כמובן אפשר וחשוב גם להיפגש יותר, אך אם אנו קובעים משהו קבוע, הדבר יכול לסייע בשמירת רצף החברות לאורך שנים.

אשריך על החשיבות אתה מעניק לחברות, זה דבר ענק בעיני.

הרבה הצלחה

וכל הטוב,

חנן