שאלה
ב"ה
שלום כבוד הרב חנן שוקרון
מה הכוונה מתים (שורה אחרונה) ?
רמב"ן דברים כג ז
והנראה אלי כי מלחמת עמון ומואב אסרה הכתוב עלינו לדורות. והכתוב שאמר (לעיל ב ט יט) "אל תתגר בם" אינה מצוה לשעה בלבד אבל היא מצות לא תעשה לדורות, זהו שאמר (ה') (שם) כי לבני לוט נתתיה ירושה, והנה ארצם להם לעולם כי היא נחלה שהנחילם השם. אם כן הכתוב שאמר "לא תדרוש" יצוה אם נלחם עליהם בעיר שכבשו הם מן העמים שלא נקרא להם לשלום. וכן אם יבואו הם להלחם בארצנו, מותר לנו לרדוף אחריהם ולכבוש מהם המדינות להכות יושבי הערים שעשו עמנו הרעה, כמו שעשה יפתח (שופטים יא לג) ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר. וכן עשה דוד לכל ערי בני עמון (ש"ב יב לא), בעבור שהם פרצו הגדר תחלה ונלחמו בו. ואז לא נצטרך לקרא בשלומם, ונכה בנלחמים בנו כל עיר מתים (??) הנשים והטף אם נרצה:
תודה
משה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום משה,
כל הכבוד על התמדתך בלימוד.
המילה "מתים" בעברית מקראית הוראתה:אנשים , בני אדם.
כמו: 'מתי מעט' - אנשים מועטים (דברים כו ה, כח סב)
'מתי מספר' - מספר אנשים, מעטים (בראשית לד ל)
'מתי שוא' - אנשי שקר (תהילים כו ד)
'מתי סודו' - אנשי סודו, בעלי בריתו (איוב יט יט)
הביטוי המדוייק מהרמב"ן שציטטת מופיע בתורה בספר דברים פרק ב פסוק לד (וכן ג ו)
"וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַֽנַּֽחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִֽיד"
בהצלחה בהמשך.