שאלה
אני גר בישוב מעורב ולומד בבית ספר מעורב. מגיע במקור מבית דתי. לאחרונה אני מרגיש חוסר שייכות לדת במיוחד בדברים הקטנים של ההלכות.
לדוגמא: הצורך להשתחוות בכל מיני חלקים בתפילה ולבישת כיפה כל היום.
כמו כן כל מיני הלכות שבת שאני כבר לא שומר כמו קטיפת פרחים ועוד.
אני אישית כן מרגיש דתי ומרגיש שאני שומר על המצוות העיקריות והחשובות בעייני אבל מרגיש התרחקות. האם יש דרך להתחזק? האם יש צורך? האם כל הלכה הכי קטנה חשובה כמו כיבוד אב ואם או שמירת שבת או הנחת תפילין?
תשובה
שלום לך!
ראשית, יישר כח על שאלתך שמגיעה מתוך רצון להרגיש שייכות וחיבור גדול לתורה ולמצוות בפרט וליהדות בכלל. ניכר שאתה באמת מחפש תשובות לשאלות חשובות הקשורות לשמירת תורה ומצוות, ואני תקווה שאכן תמצא אותם. ואפשר שתתחיל למצוא אותם כבר כאן...
לשאלתך. לא מעט בני נוער מגיעים לתובנה כי ישנם מצוות גדולות כמו שמירת שבת, אי אכילת חזיר ועוד, וישנם מצוות קטנות יותר (כמו לצום בעשרה בטבת). האמת היא שאין לדעת איזו מצווה גדולה יותר מחברתה, ויותר מזה ניתן להגיד שאין אנו יודעים מהו השכר האמיתי על כל מצווה ומצווה כדי לומר איזו מצווה גדולה יותר. כך נאמר במפורש במסכת אבות (פרק ב', משנה א'): 'והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות.'
כשאתה מדבר על הפרטים הקטנים שבהלכות עליך לזכור שדווקא הם בונים את ההלכה הגדולה והשלמה. למשל – הדוגמא שהבאת בעניין קטיפת פרחים בשבת. אם אתה שומר שבת- כיצד זה בא לידי ביטוי? לא להדליק אש? לא לנסוע במכונית? לאכול 3 סעודות? אתה מבין בעצמך ששמירת שבת היא דבר גדול שבנוי מהמון פרטים קטנים. כולם חשובים. חשובים בדיוק כמו הנקודה שמפרידה בין CO ל- IL(כשאתה רושם כתובת אתר עם הסיומת co.il), ובדיוק שכמו לטוס במטוס זה לא רק להחזיק את ההגאים אלא להכיר כל פרט קטן במטוס וכל שעון בלוח הענק של תא הטייס....
דבר נוסף, בכל תחום בחיים ישנה חשיבות לפרטים הקטנים. כך כשאתה לומד נהיגה (ומבין כמה חשוב לאותת ולהסתכל במראות ולא רק ללחוץ על דוושת הגז), כך כשאתה לומד מתמטיקה (ומבין שפספוס בין מינוס לפלוס יכול לשנות לך את התוצאה), וכך במקצוע שאתה תרכוש לחיים בעתיד. אם כך בענייני העולם הזה- מדוע שנהפוך את התורה למשהו שהוא פחות ממתמטיקה ונהיגה? מדוע שלא נייחס חשיבות לפרטים הקטנים שבהלכה כמו לפרטים הקטנים בשאר תחומי החיים? וכי התורה לא ראוייה ליחס הזה?
עוד דבר, אם היית תינוק והיית מפיל ושובר את הטלפון הנייד, כנראה שלא היו מאשימים אותך. אבל אם אתה אדם בוגר שעושה זאת- היית נדרש לשלם על כך. מדוע? מכיוון שככל שאתה גדול יותר כך יש משמעות גדולה יותר למעשיך. ההקפדה על הפרטים אינה נובעת מתוך קטנוניות- אלא מתוך העובדה שאתה אדם גדול! בן של מלך! ומכיוון שאתה אדם ברמה גבוהה- חלק מעם ישראל- ישנה חשיבות עצומה למעשיך. אפילו הקטנים ביותר.
זאת ועוד, אם לא הייתה הקפדה על הפרטים הקטנים- לא הייתה שום משמעות למעשים שלך, שהרי אין עליהם שום שכר או עונש, וכל אחד היה עושה מהתורה חוכא ואטלולא, ופשוט עושה מה שבא לו.
לגבי התפילה, אנו כורעים ומשתחווים במקומות שסומנו על ידי חכמים כמקומות החשובים ביותר. זה נועד להזכיר לנו שאיננו כמלאכים שאינם משתחווים (שהרי רגליהם ישרות ולא כפופות), אלא בני אדם, שהרי אנו מבקשים גם על דברים הקשורים לבני אדם כמו פרנסה, רפואה וכו'. התפילה עצמה באה להחליף את הקורבנות שחסרים לנו כל כך מאז חורבן בית המקדש, והם מבטאים חיסרון גדול, שהרי במציאות מתוקנת- כשהיה בית מקדש- קורבנות התמיד היו מכפרים על עוונותינו, ואנחנו היינו פנויים להתפלל לקב"ה בצורה חופשית, בלי טקסטים קבועים...
לא תמיד הכל ברור לנו, אבל בשביל זה עלינו ללמוד. ככל שנלמד יותר הלכות, מוסר, אמונה וכו'- כך נדע טוב יותר מה אנחנו צריכים לעשות, והכי חשוב- למה אנחנו צריכים לעשות זאת. כדי להתחזק באמונה אני יכול להציע לך כמה דברים: ללמוד בחברותא עם חבר או דמות תורנית בוגרת (אברך, תלמיד ישיבה, רב השכונה וכדו'). לקבוע לימוד בספר הלכה- קיצור שולחן ערוך, משנה ברורה, וכו'. תוכל להתחיל בנושא ההלכתי שמעניין אותך- שבת, חגים, הלכות השכמת הבוקר, או כל נושא אחר. אפשר ומומלץ לשמוע שיעורים בנושאים המעניינים אותך באמונה. תוכל למצוא מגוון רחב מאוד של שיעורים בכל מיני סגנונות ומכל מיני רבנים ברחבי האינטרנט.
בהצלחה צדיק!
אבי