שאלה
שלום וברכת שנה טובה!
1. בתפילת העמידה של הימים הטובים יש את הפסקה הבאה:
"וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה מועֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון אֶת יום ** בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם".
לאחר עיון בגניזת קהיר, גיליתי כי להרבה מהנוסחים מוצמד המשפט הבא : "ככתוב בתורתך:" ואז פסוקים של החג.
שריד לכך נשאר בתפילת שחרית של שבת ששם נאמר: "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת.....". שהרי בתפילות העמידה של שבת, הפסוק הזה היה בכל תפילה.
ברצוני לצרף לתפילת העמידה שלי את הפסוקים המדברים על יום הזיכרון. אתפלל עמידה כרגיל ואז ב"זכר ליציאת מצרים" אוסיף את "ככתוב בתורתך:" ואת הפסוקים כפי שאלו רשומים בגניזת קהיר. זה מחבר אותי לחג ונותן נופח לתפילה, והבדל בין חג לחג.
האם הדבר מותר בעיניי הרב או שמא מדובר בהפסק? (מזכיר, אלו לא פסוקים שליקטתי בעצמי, כי אם מצאתי בגניזה וכולם לקוחים מהתורה, ונראה שזה היה המנהג הרווח בארץ ישראל ואולי אף באשכנז). אם לא ניתן להגיד אותם, באיזה שלב כן אפשרי?
2. אם ניתן לקרוא את הפיוטים בתפילה בהזזת שפתיים בלבד, ללא הוצאת קול (הפיוטים בשחרית לפני קריאת התורה).
3. מה קודם למה: הברכות על התמר\לובייה (כמובן תוך ברכות הנהין) וכ'ו ואז קידוש על יין ולחם. או קודם קידוש ואז הברכות.
תודה רבה וברכת חג שמח!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
1. אני חושב שנכון להיצמד לנוסח המקובל בעדה שלך, גם אם היו נוסחים אחרים בעבר.
בתפילת מוסף אכן מוסיפים הרבה פסוקים ותוכן שקשורים לעניינו של יום הזיכרון, ונראה לי שזה נותן מענה לרצון הטהור שלך.
מה שכן אפשר לעשות, זה להוסיף אותם בסוף תפילת עמידה, בסוף תפילת 'אלוקיי נצור', לפני 'יהיו לרצון אמרי פי' (שלפני 'עושה שלום').
2. כן
3. המנהג המקובל לפי מה שאני מכיר זה לעשות קידוש, ליטול ידיים, לברך על החלה, ואחרי האכילה מהחלה, לעשות את הסימנים.
יש נוהגים לעשות את הסימנים אחרי הקידוש, לפני נטילת ידיים.
כל טוב
כתיבה וחתימה טובה