באיזה מקצוע הכי הצטיינת בבית הספר?
"תאמיני או לא, אבל בתנ"ך קיבלתי 10. השפה, היצירתיות, העומק והאמת קסמו לי מגיל צעיר. טוב, גם בהתעמלות קיבלתי ציון דומה. השתדלתי כבר אז לשלב חומר ורוח".
מה העונש הכי חמור שקיבלת, ועל מה?
"אמנם הייתי תלמיד שובב, מאלה שזורקים הערה למורה באמצע דבריו, אבל בגלל שבדרך כלל זה נאמר בחן ובצורה מנומסת כמעט שלא נענשתי. להפך, המורים השתמשו בכישורים האלה לטובתם, כך מצאתי את עצמי כותב שירים לטובת הכלל או מכין מערכון רלוונטי לחומר הנלמד, משהו שקשה היה להתייחס אליו כאל עונש".
מה היה האירוע הכי עוצמתי שחווית?
"אני זוכר את עצמי כילד עומד עם דגל ישראל ביד, עם עוד מאות תלמידי בתי ספר יסודיים ברחובות חיפה, מנופף לשיירת ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנואר סאדאת, שחלפו על פנינו לאחר חתימת הסכם השלום. זה נתן נופך נוסף לסיפור יציאת מצרים".
מה לקחת מבית הספר שסייע לך בקריירה שלך?
"אחד הדברים הזכורים לי ביותר מבית הספר היסודי הממלכתי בו למדתי היה שהמנהל מר הלר ז"ל, אף שלא היה חובש כיפה, תמיד הקפיד לתבל את נאומיו בדברי חכמינו ז"ל ובאמירות מהמקרא, דברים שהיו נחשבים היום בבורות להדתה. אני זוכר ששמעתי על הליכותיו של הלל הזקן וחכמים אחרים ותובנותיהם, מה שהסב לי גאווה ושמחה על היותי בן לעם כל כך מיוחד, מבורך עם מורשת כה מפוארת. אחת המורות דרשה מאיתנו לכתוב בפנקס אישי בכל יום פתגם עברי ואת משמעותו, רובם ציטטות של אבותינו, מפרקי אבות וכדומה. זכיתי שהיו לי כאלה מלמדים".
גיל ססובר בילדותו צילום: מתוך עמוד האינסטגרם