-
דבר תורה קצר לפרשת האזינו - שבת שובה
בס"ד [דבר תורה קצר לפרשת האזינו – שבת תשובה] פרשת "האזינו" נקראת גם בשם "שירה", על – פי מה שכתוב בפרשה שקודמת לה – פרשת "וילך": "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת [הַשִּׁירָה] הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים פרק ל"א פסוק י"ט). אומר על זה רש"י: את השירה הזאת = "האזינו השמים" עד "וכפר אדמתו עמו". וקטע זה מופיע בפרשתנו. אבל באיזו [שירה] מוצאים ביטויים כל כך [קשים], במיוחד כלפי עם ישראל? דוגמאות בפרק ל"ב: "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם" (פסוק ו'), "וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹ-הַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" (פסוק ט"ו)ועוד הרבה ביטויים דומים… בנוסף, בתוך השירה [עצמה] יש הזכרת הכעס והעונש הגדול שיהיה: "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם" (פסוק כ"ו). האם זאת היא ההגדרה של "שירה" – פורענות ותוכחות? דבר שלישי: לפעמים פרשת "האזינו" יוצאת בשבת תשובה – השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, בימים הנוראים. והרי [אין] בפרשת "האזינו" שום הזכרה של תשובה. הקב"ה מתנחם על הרעה בגלל שיש חילול ה' ובגלל שאי אפשר לעמוד יותר בצרות ובייסורים – [לא] בגלל תשובה. התשובה מופיעה בפסוק מ"ג: "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". אומר רש"י: "לאותו הזמן ישבחו האומות את ישראל: "ראו מה שבחה של אומה זו – שדבקו בהקב"ה בכל התלאות שעברו עליהם ולא עזבוהו, יודעים היו בטובו ובשבחו". כשהגויים יראו איך למרות כל הקשיים והייסורים, יש לעם ישראל [קשר] עם הקב"ה – הם משבחים את ישראל. למה זה שבח כל כך גדול? כי "הקשר" בין ישראל לקב"ה הוא אהבה ואמונה [שאינה] תלויה בדבר! – זאת היא שירת "האזינו". גם מצד הקב"ה: למרות כל הכעס הגדול והעונשים הכבדים – הוא לא דוחה את ישראל או מחליף אותם בשום אומה ולשון אחרים! ומהי מטרת החזרה בתשובה בעצם? לחזק את "הקשר" שלנו עם הקב"ה בכל אורך החיים שלנו –[בטוב וברע]. לחפש את שיתוף הקב"ה בכל דבר ודבר שנמצא ושקורה בחיים שלנו. אין ספק ששירת "האזינו" היא שירה מרכזית וחשובה במערכת היחסים שלנו עם הקב"ה. מה המצב אצלנו במערכת היחסים הזאת? שנה טובה, גמ
חברים מקשיבים
28/09/11 09:21
-
דבר תורה קצר לשבת ניצבים וילך
בס"ד [דבר תורה לפרשת ניצבים – וילך] [ניצבים] בפרשת ניצבים, אומר משה רבנו לעם ישראל משפט שתמהו עליו חז"ל. "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים פרק ל' פסוקים י"א – י"ד). מסביר הגאון רבי צבי מליסקא, בספר המוסר שלו – "הישר והטוב": אם אדם הולך בדרך התורה, אז הוא מקיים את מצוות הקב"ה [בכל דבר שעושה], אפילו באכילה ובשינה. שהרי דברים בסגנון אלו (לא דווקא אכילה ושינה, גם לשחק/לטייל למשל) עוזרים לאדם שעבודתו תהיה יותר טובה. אם אדם זקוק למנוחה (כמובן – רק הוא יודע אם באמת או בעצלות), תהיה זאת מצווה אם ינוח. וזה נרמז בפסוק שקראנו: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" – אפילו כשאתה אוכל בפיך, [בלבבך] (= במחשבות ליבך) זה לשם שמיים, לעשיית מצוות. כל אדם יכול לאכול ולשתות, זה לא "נפלא" מבני אדם. העניין הוא לעשות את הדברים הרגילים והסתמיים האלה [לשם שמים]. וכך נרוויח גם שכר מרובה... [וילך] "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (דברים פרק ל"א פסוק י"ד). בפרשת וילך, הולך ומתקרב הרגע של פרידת משה מעם ישראל, כעת מצווה ה' להעמיד את המנהיג הצעיר – יהושע, לצד המנהיג הוותיק – משה, כדי שישמעו מה הולך להתרחש: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ, וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלוקיי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ: וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא..." (דברים פרק ל"א, פסוקים ט"ז – י"ז) את דברים [אלה] צריך לשמוע [יהושע] לפני שבכלל נכנס לתפקידו?! ועוד, משה מוסר את זה [לעם] למרות שלא נצטווה (פסוק כ"ז/כ"ט)... למה לא כדאי להתחיל את תקופת יהושע, וכן להיפרד ממשה, בדברי עידוד? הקב"ה מלמד אותנו כאן, שבניית נפש האדם, וכל שכן בניית נפש העם, היא [תהליך ארוך], ולא צריך להתייאש אם לא רואים פירות. אין דבר בחיים, קל וחומר הליכה תחת הנהגת התורה/המנהיג/הרב/המורה/המדריך/ההורה, שלא משפיעה על חי
חברים מקשיבים
23/09/11 10:53
-
סגולות עצומות לחג פורים- מהגולשים
סגולות למגילת אסתר: את מגילת אסתר שכתובה על קלף צריך לשמוע פעם אחת בערב ופעם אחת למחרת היום. בתחילת מגילת אסתר ישנן ברכות ואז צריך לעמוד ולבקש בקשה אחת, שאנו נהיה כלי קיבול לקבל את האורות של אסתר המלכה ומרדכי הצדיק שהקב"ה שופך משמיים ברגעים אלה. האורות הרוחניים שיורדים מהשמיים ישארו לנו עד חג פורים הבא. כשחוזרים הביתה לאחר קריאת המגילה חובה שתהיה מפה לבנה עם 2 נרות דולקים. כשמסיימים את הצום אוכלים סעודה חגיגית חלה, דגים ובשר. רצוי לישון מוקדם כדי לקום ב4 לפנות בוקר יום למחרת, ואז כשקמים נוטלים ידיים וקוראים שוב מזמור כב' בתהילים. לאחר מכן מבקשים מהקב"ה שימלא משאלות ליבנו לטובה בזכות מרדכי הצדיק ואסתר המלכה. צריך להשתדל לקרוא את כל ספר התהילים בשביל לחבר את החושך של הלילה עם היום החדש. כדאי לסיים את ספר התהילים עד זריחת החמה כי זוהי שעת רצון גדולה בשמיים לבטל גזרות ולבקש בקשות. אחרי שמסיימים את ספר התהילים מתפללים תפילת שחרית וצריכים לשמוע שוב את המגילה ואחרי זה להמשיך את מצוות היום. שולחים משלוחי מנות ונותנים צדקה לכל פושט יד. צדקה ומשלוח מנות=אחדות. במשך פורים רצוי למחוק את זכר עמלק ולכתוב על דף "עמלק" ולמחוק כמו בפרשת 'זכור' שמוחקים את זכר עמלק. סגולות לסעודת פורים: לפרוס מפה לבנה על השולחן ולהדליק 2 נרות חגיגיים, שולחן יהודים טהור מבטל שולחנו של אחשוורוש. לאחר מנחה מתחילים סעודת פורים שהיא כנגד החטא שהיהודים אכלו משולחנו של אחשוורוש. לסעודת פורים יש לקנות חלה מהודרת ארוכה (מזכירה את העץ שתלו בו את המן). כשעושים נטילת ידיים לסעודה וברכת המוציא, צריכים לבצוע את הראש של החלה כנגד הראש של המן שרוצים לבצוע אותו. מומלץ שסעודת פורים תהיה עשירה במטעמים טובים. לפני סעודת פורים לומר מזמור כ"ג בתהילים להתפלל ולבקש את משאלות ליבנו. בתוך סעודת פורים לומר 120 פעם "ברוך מדרכ"י ו 24 פעם 'ברוכה אסתר בת אביחיל' בכך אנו מושכים עלינו את האורות של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.
חברים מקשיבים
26/02/10 14:03