תאמרו את השם רבי דוד בוזגלו למרוקאי בגיל הגבורות, ועשיתם את שלכם. כוחו המיתי הטמון בשמו של הפייטן האגדי הוא כמו קסם, שלעיתים קשה לפרק. הוא נפטר לפני כמעט 50 שנה, לא הסכים להקליט את הקול שלו או לאגד את שיריו, עובדות שמקשות להתחקות אחר מהותה של דמותו.
-
עוד באותו נושאהקסם של יגל הרוש: לעצום עיניים ולהרגיש בספרד של תור הזהב
10/11/22 15:00
קונצרט מחווה: 120 להולדתו של רבי דוד
עם השנים נוצרו כמה יצירות המבקשות לפתוח צהר לעולמו של רבי דוד, וכחלק מהרנסאנס של דמותו העלו בתזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד קונצרט מחווה בשם 'מכתם לדוד', שעל פי התזמורת יחוג סביב יצירתו וחיבוריו של "גדול המשוררים והפייטנים של המאה העשרים - ר' דוד בוזגלו, במלאת 120 שנה להולדתו".
צילום: מייק אדרי
כאמור, רבי דוד לא הסכים להקליט את קולו, ועל רקע העובדה הזו פתיחת המופע מהממת: קולו של רבי דוד מנסר בחלל אולם המשכן לאמנויות הבמה באשדוד. הקלטה נדירה זו, של הפיוט "ידך תנחני" לרבי ישראל נג'ארה, מסמלת את מטרתו החשובה של הקונצרט: להנגיש מעט מדמות ההוד הגדולה.
(קולו של רבי דוד בוזגלו)
נציג השושלת ודור ההמשך
במופע התארחו הפייטן משה לוק, בנו של הפייטן רבי חיים לוק, במעין מחווה שושלתית קטנה: רבי חיים הוא תלמידו המובהק של רבי דוד. לצידו התארח הפייטן יוחאי כהן, פייטן צעיר המייצג את דור ההמשך ושר בעיקר בערבית.
כתיבתו של רבי דוד שזרה נושאים מגוונים, ביניהם גלות וגאולה, מלחמות ישראל, הודאה והטחה וקריאה לשלום. הפיוטים נכתבו גם ממקום חינוכי: הצעירים בראשית העלייה מצפון אפריקה התערו בחברה הצברית שאינה מסורתית, ועל מנת לשמר את המסורת רבי דוד כתב מילים עבריות ללחנים ערביים מוכרים, תוך שימוש במצלול הערבי כך שהתוצר נשמע דומה מאוד למקור.
כבוד למילה
אחד הביצועים החזקים בקונצרט הוא הביצוע של יוחאי כהן לפיוט 'אלי למה עזבתני', פיוט של רבי דוד בוזגלו ובו הוא משתמש בחלק מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם ומעלה תהיות כלפי שמיא. "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדַל נֶעֱצַר, בֵּין הַמֵּצַר, וּמִעוּט אַחַר מִעוּט יוֹם יוֹם דַּנְתָּנִי", כותב רבי דוד בכאב, מילים שמקבלות בקונצרט עיבוד שמדגיש את המילים הקשות.
(אלי למה עזבתני בביצוע של עמיר בניון)
אמנם הפיוט כבר קיבל ביצועים מודרניים, בין היתר של עמיר בניון וברי סחרוף, אך בקונצרט מתעלמים מלכתחילה גם מפיוטים אחרים יותר מוכרים שלו כמו 'בינו נא מורדים' או 'חיש חיש אלופי', המוכר יותר כ'הרם לעד ניסי'. זוהי בחירה בכיוון חיובי, אך צריך להדגיש שקונצרט אחד לא יכול להקיף ולו עשירית מיצירתו הענפה של רבי דוד בוזגלו. מי יתן והוא יהווה זרז להמשך עיסוק ביצירתו, שרק זעיר ממנה הונגש לציבור.