"בִּתְפִלָתִי יִסְכָּן‑גֶּבֶר, / כִּי בָהּ יִלְמַד יֹשֶׁר וּזְכוּת; סִפַּרְתִּי בָהּ פִּלְאֵי אֵל חַי / בִּקְצָרָה אַךְ לֹא בַּאֲרִיכוּת; שַׂמְתִּיהָ עַל רֹאשׁ מַהְלְלַי / וּקְרָאתִיהָ כֶּתֶר מַלְכוּת". (פתיחה לכתר מלכות)
פסטיבל העוד: מקום ואורך רוח
ספוילר. המופע הסתיים באנחת שחרור ארוכה ומלאת משמעות. "זה היה מסע רציני", אמר בהקלה יגל הרוש, מלחין ומוביל המופע שהציג מבחר מתוך 'כתר מלכות' לרבי שלמה אבן גבירול. "כמעט ואין חללים ליותר שקט מצלילים", הוא הוסיף, "וכמה טוב שיש מקומות שמהווים בורות ניקוז לנביעה".
מופע 'כתר מלכות' צילום: גיא זגרון
המילים הגדולות הללו מתייחסות לפסטיבל העוד בירושלים, שמתקיים כבר יותר מעשרים שנה ובמסגרתו נוצרו מהיפים באלבומי המוזיקה היהודית-ישראלית. ברי סחרוף ורע מוכיח שהקימו לתחייה את הטקסטים של רבי שלמה אבן גבירול, אתי אנקרי שהחייתה את דמותו של רבי יהודה הלוי, ועוד מופעים, אלבומים ופרויקטים משמעותיים.
כתר מלכות: ארבעים קטעים ליום הכיפורים
בפסטיבל הנוכחי העלה יגל הרוש מופע חדש ובו הוא שר מבחר קטעים מתוך 'כתר מלכות', טקסט ארוך של רבי שלמה אבן גבירול המשובץ בין תפילות יום הכיפורים של הספרדים אך לא נכלל בתפילות עצמן. "נפשי יצאה בדברו, כפשוטו", אמר הרוש במופע על הטקסט. כתר מלכות מכיל ארבעים קטעים בהם מציג רבי שלמה אבן גבירול את תחינתו ואפסותו אל מול האלוהים וגודל היקום.
ארבע שנים עבד הרוש על ההלחנה, וניכרו בפניו ההתרגשות והלחץ. הוא עלה לבמה יחד עם אחיו, אוריה, והוביל את המופע על קמנצ'ה. המופע נפתח בפיוטו של רבי שלמה 'שפל רוח', שנכתב כפתיחה לתפילת 'נשמת כל חי' ונכלל בתפילות ראש השנה. הבחירה של הרוש לשבץ את שפל רוח כפתיחה למופע הייתה מדויקת: לו ולקהל, לטקסט ולרשב"ג.
יגל לצד אחיו אוריה. מופע 'כתר מלכות' | צילום: גיא זגרון
חמישה קטעים נבחרים וזיו יחזקאל אחד
אחרי הפתיחה עלו הנגנים והתחיל המופע-תפילה בנשימה אחת: חמישה קטעים נבחרים מתוך הכתר המלא, אותם הלחין יגל בטוב טעם. לרגעים היה נדמה עליי כי אני אי שם בספרד, בבית הכנסת של רבי שלמה, בעיצומם של הימים הנוראים.
בשלושה מקטעי התפילה עלה החזן האורח זיו יחזקאל, שנחשב לאחד מגדולי הז'אנר בארץ, ועצם הגעתו למופע כזה היא אמירה. המנעד הקולי של יחזקאל עשה חסד לטקסט המופלא ונוכחותו על הבימה השרתה ביטחון. "אֱלֹהַי, אִם עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא גָּדוֹל ‑ / מַה תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל?", הוא שר והפליא בקולו שהעניק נופך ומימד עומק לטקסט.
זיו יחזקאל במופע. וירטואוז קולי | צילום: גיא זגרון
סיום וחתימה: עם הפנים קדימה
הכתר מסתיים באופטימיות מתפרצת, שהובעה גם בצורה מוזיקלית: "וְעַל כָּל‑זֶה אֲנִי חַיָּב לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְפָאֵר וּלְרוֹמֵם אוֹתָךְ: תִּשְׁתַּבַּח בְּפִי בְרוּאֶיךָ, / תִּתְקַדַּשׁ בְּפִי מַקְדִּישֶׁיךָ, / תִּתְיַחַד בְּפִי מְיַחֲדֶיךָ, / תִּתְפָּאֵר בְּפִי מְפָאֲרֶיךָ, / תִּתְרוֹמֵם בְּפִי מְרוֹמֲמֶיךָ, / תִּתְנַשֵׂא בְפִי מְנַשְׂאֶיךָ, כִי אֵין כָּמֹךָ בָאֱלֹהִים, אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ".
בסיום המופע, שהיה כאמור בנשימה אחת, שיתף יגל בתחושותיו על עולם הפיוט בהווה, על המרחב התרבותי ועל רבי שלמה אבן גבירול. הוא פרגן לפסטיבל ולמנהלו האמנותי, אפי בניה, על המרחב המאפשר ותפקידו החשוב בתרבות הישראלית.
לפני ירידתו הוא שיתף בניסיון אישי שלו לכתוב כתר מלכות. בסופו של דבר יצא לו שיר מזה, 'להללך', אך עיקר המסר שלו היה לקהל: "רבי שלמה שפתותיו דובבות, הוא עדיין חי וממשיך להיכתב. אני מזמין אתכם להמשיך לכתוב אותו. אבן גבירול חי, השירה שלו חיה, השירה העברית חיה".
(יגל הרוש, להללך)