שאלה
שלום כבוד הרב,
יש שאלה ששואלים לא מעט, לגבי הקרבת הקרבנות ביום שבת בבית המקדש:
(ט) וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ:
(י) עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ:.
הרבה פעמים לשאלה של "איך עושים דבר כזה ביום שבת שהרי זה הדלקה של אש ועוד איסורים נוספים" נותנים כתשובה את הפסוק שאין ספק שאמור להספיק כי זה ציווי השם, אך עדיין יש פעמים שצריך להשביע את רעב הסקרנות והתשובה הנוספת שניתנת היא: "החוקים החלים על בית המקדש וזה כולל גם את המשכן – שונים מאלו החלים חוצה לו"
אשמח אם תהיה תשובה יותר מפורטת או ציטוט של פסוק שמראה על "החוקים החלים על בית המקדש וזה כולל גם את המשכן – שונים מאלו החלים חוצה לו" ז"א, מאיפה אנו מבינים שהחוקים החלים על בית המקדש שונים על אלו שמחוצה לו במידה שמאפשרת הדלקת אש בשבת.
תודה רבה !
תשובה
בס"ד
שלום רב,
השאלה היא: מדוע 'מחללים' את שבת קדש לשם עבודת המקדש - הקרבת קורבנות וכד'
כדי להבין את טעם הדבר צריך להבין את הדמיון בין שבת ומקדש.
למרות ההבדלים הרבים בין שבת ומקדש יש ביניהם דמיון בסיסי: גם שבת היא סוג של מקדש, מקדש בזמן.
המקדש מציין מקום קדוש:
יש הרבה מקומות. אחד מהם נבחר להיות מקום קדוש. שם משרה הקב"ה את שכינתו. מי שבא למקום הקדוש מרגיש קרבה אל ד'.
באופן דומה השבת מציין זמן קדוש:
יש הרבה ימים אבל אחד מהם נבחר להיות יום קדוש. ביום זה נוהגים אחרת - לא עושים מלאכה וכו'. מי ששומר שבת מרגיש ביום השבת את קדושת הזמן, מרגיש קרבה אל ד'.
בנסיבות הללו: כשהמקדש הוא מקום קדוש, והשבת היא זמן קדוש - צריך להזהר בכבוד שניהם ולא להעדיף אחד מהם ולבטל את השני. שבת לא תבטל את עבודת המקדש והמקדש לא יבטל את השבת.
לכן, כדי לכבד את המקדש, היו מקריבים קרבנות גם בשבת.
אבל כדי לכבד את השבת היו מקריבים רק קרבנות שהם חובת היום, לא מקריבים קרבנות שאפשר להקריב ביום אחר.
לסיום הערה: העמדת השבת והמקדש כשני מקדשים: שבת כמקדש בזמן ובית המקדש כמוקד של קדושת מקום, זהו בסיס לדיונים מאוד עמוקים בהבנת ההבדלים בין המקדש והשבת על רקע ההבדלים בין הזמן והמקום בעולם של האדם - ולא נאריך.