קידוש לבנה, אל מלך נאמן, מעט בכוונה ועוד שאלות

שלום חגית,
שאלת שאלות בענינים שונים, ותבורכי על כך. אנסה להשיב לך כמיטב יכולתי. קבלי את הדברים ברמה של שאלה ל'חברים מקשיבים'. כיון ששאלותיך (פרט לשאלה האחרונה, שהתשובה עליה נכתבה על פי דברי תלמידי חכמים) אינם גובלות באיסורים חמורים שבתורה כמו שבת וכשרות וכו' יתכן מאד שאפשר לסמוך גם על תשובה ברמה כזו. בשאלות חמורות יותר יש לפנות לתלמידי חכמים מובהקים.
א. קידוש לבנה (זה השם בנוסח אחד, ובנוסח אחר: ברכת הלבנה) לנשים ולבנות. כעיקרון ברור שנשים פטורות מקידוש לבנה, כיון שהיא מצוה שהזמן גרמא, כלומר שתלויה בזמן, ובכל המצוות שתלויות בזמן (להוציא יוצאים מן הכלל כמו קידוש בשבת ונר חנוכה) נשים אינן מחוייבות. אלא, שאע"פ שאינן חייבות, אין זה אומר שאם הן רוצות הן לא יכולות לקיים את המצוות הללו. גם מי שאינו מצווה יכול לקיים את המצוות. לכן נהגו נשים רבות לשמוע תקיעת שופר בראש השנה וליטול לולב בסוכות ולשבת בסוכה וכו'. ואם כן לכאורה אשה יכולה גם לומר קידוש לבנה.
אלא שיש דיון בין הפוסקים בענין הברכה במצוה שאדם איננו מחויב בה. האשכנזיות נהגו לברך על מצוות אלה, וכן הרבה מהספרדיות. חלק מהספרדיות לא נהגו לברך. גם אלה שאינן מברכות, לא ברור לגמרי שלא יברכו גם על קידוש הלבנה, כיון שיתכן שהבעיה בברכה לדעת האוסרים על נשים לברך במצב של מצוה שהיא פטורה היא בעיה כזו: לא יתכן שאישה שלא ציוו אותה ליטול לולב תברך '...וציוונו על נטילת לולב'. מי ציווה אותה? בעיה זו איננה קיימת בקידוש לבנה שם אין בנוסח הברכה 'וציוונו'.
אך כאן באו הפוסקים (מובא ב'משנה ברורה' וב'כף החיים') והביאו שע"פ טעמים נסתרים נאמר (כתב זאת בעל 'שני לוחות הברית') שאין זה רצוי שאישה תאמר קידוש לבנה. בעל כף החיים הוסיף שאם תרצה תוכל לאמרו בשני אופנים:
1. לשמוע מבעלה או אביה או אחיה שאומר זאת (מה שמתקשר לשאלתך הרביעית).
2. תוכל לומר בעצמה הכל ובלבד שבחלק של הברכה (נמצאת די בתחילת הנוסח של קידוש לבנה) לא תאמר אלא: 'ברוך מחדש חדשים', ותדלג על כל שאר הנוסח (...אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר במאמרו...).
סיכום:א. אשה אינה חייבת בקידוש לבנה. ב. אם תרצה, והיא מהנוהגות לברך על לולב וכדו' לכאורה תוכל לברך גם כאן. ג. אלא שע"פ הקבלה עדיף שלא תברך בקידוש הלבנה. ד. לדעת 'כף החיים' היא יכולה לשמוע מאחרים או לומר 'ברוך מקדש חדשים' (בלי לומר ה' אלוקינו מלך העולם...).

ב. להתפלל הרבה או מעט בכוונה. ככלל, עדיף מעט בכוונה, חוץ מדברים שמחוייבים בהם. וכיון שנשים חייבות רק בתפילת העמידה, תאמרי ברכות השחר ואת תפילת העמידה בכוונה, וביתר הדברים תוסיפי כפי יכולתך, קריאת שמע ברכותיה, פסוקי דזמרה וקרבנות.
ג. אמירת 'אל מלך נאמן' (לעדות הנוהגות באמירתו). המילים הללו נוספות כדי להשלים את מס' המילים בקריאת שמע ל- 248. מי שמתפלל בציבור ושומע 'ה' אלוקיכם אמת' משלים את המספר ל- 248 ע"י המילים הללו של החזן.
לכן, אם לא התחלת איתם, אך התחלת לפני שהחזן אמר 'ה' אלוקיכם אמת', אל תאמרי 'אל מלך נאמן'.
אך אם התחלת 'שמע ישראל' אחרי שהחזן כבר אמר 'ה' אלוקיכם אמת', תאמרי 'אל מלך נאמן' אע"פ שאת נמצאת בציבור.
ד. שומע כעונה. מי ששומע ברכה מחברו איננו חייב לומר בעצמו, אם אכן התכוין האומר להוציא והשומע לצאת. יש בזה עוד פרטים, אך במקרה שכתבת נראה שהיא יוצאת ידי חובה.
ה. צחצוח שינים בתענית ציבור (אם יזדקק עם ישראל לצום עוד). ביום הכיפורים ובתשעה באב, שהצום בהם חמור יותר, אסור. ובשאר הצומות, מי שמפריע לו מאד הדבר, וקל וחומר מי שמפריע לחבריו, יוכל לרחוץ פיו בשני תנאים: 1. שהראש יהיה מוטה כלפי מטה, כך שלא יבוא לבלוע מהמים. 2. שישתשמש במשחה שאיננה טעימה (שלא יהיה חשש אכילה כל שהיא בטעימה מטעם המשחה).
ו. יציאה למסע פולין- אני מצרף קישור לתשובה שלנו בנושא זה-
נסיעה למחנות השמדה בפולין - http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1040

עלי והצליחי,
מיכאל, חברים מקשיבים