הרצח באיתמר וחודש אדר ואמונה

שלום לך יקרה!
קודם כל , התרשמתי מאוד מהעוצמה שהקב"ה ועמ"י נוכחים בחייך, את ראויה להערכה רבה!!
השאלה שלך רוויה כאב שחודר אל הלב, קשה מאוד להתעסק בסוגיות מורכבות אלו- ובכל זאת אנסה לגעת בהם מנקודת ראייתי הקטנה..

["משנכנס אד מרבין בשמחה"]
זהו אולי אחד המשפטים שהכי נאמרים בחודש אדר.
המשפט הזה מופיע בקיצור שולחן ערוך- להלכה! זהו משהו שהקב"ה מצווה אותנו ורוצה מאיתנו שברגע שחודש אדר נכנס להרבות יותר בשמחה. חודש אדר, זהו חודש שנעשה בו נס- המן רצה וגזר להשמיד, להרוג ולאבד את כלך היהודים ביום אחד וה´ הפך את היום הזה מאבל ליום טוב, מיגון לשמחה.
חודש הפך להיות חודש טוב ליהודים, אך מלכתחילה, הוא אמור היה להיות חודש של אסון ליהודים.

לפני שאתייחס לשאלתך, אני רוצה לשתף אותך בחידוש ששמעתי בשם הרב מאיר נאמן (רב בישיבת "הר המור"); "כל העניין של חודש אדר הוא לא סתם להיות בשמחה. העבודה היא להפוך את היגון, את העצב לשמחה. סתם ככה, ביום יום אולי זה לא ממש פשוט לשמוח, החיים מורכבים, אבל עוד יותר קשה לשמוח מתוך דברים קשים."
אם ככה, אולי עכשיו אפשר להבין מה פירוש הביטוי- "משנכנס אדר [מרבין] בשמחה"- אנחנו אלה שצריכים להרבות בשמחה, העבודה הזו מוטלת עלינו, ולא הקב"ה הוא זה שצריך לשמח אותנו.
לנו יש מציאות נתונה שאיתה אנו צריכים להתמודד ולהפוך אותה לשמחה.

השאלה שלך במקומה, חודש אדר עבורנו מסמל חודש של שמחה, של טוב, של ניסים, ואנו מוצאים את עצמינו מתמודדים מול רגשות סותרים בתוכנו- מצד אחד שמחה של חג, הכתרות, מבצעים (באולפנות..) מסיבות, תחפושות ובכלל כל רוח החג, לעומת רגשות של כאב עצוב וחסרון עצום של חלקים מעמ"י.

דברים קשים ארעו לעמ"י בחודש אדר כמעט בכל שנה (!!), וכבר שמעתי על רב באחת הישיבות שהעביר שיעור לתלמידים שלו על "עבודת פורים" והוכיח להם שבכל שנה היה אסון אחר לעמ"י..
לא אני, הקטנה, מבינה או מנסה להבין חשבונות שמיים למה ואיך הקב"ה עושה דברים כאלו לעמ"י,
אך, אם אפשר להבין את עבודת פורים כעבודה המוטלת [עלינו] להפוך את העצב ואת היגון ליום טוב, לשמחה- אני רואה פה הזדמנות ותזכורת מהקב"ה מה הוא רוצה ממני- שאני יהפוך את העצב הזה לשמחה- כשיש דברים קשים לעמ"י או באופן פרטי קשה יותר לעשות את העבודה הזאת, קשה יותר לשמוח, אבל קל יותר לזהות את העבודה שחייבים לשמוח.- ובלי ספק, ברור לי, שהשמחה שתצא מעצב כזה תהיה הרבה יותר אמיתית ופנימית.

ועוד משהו קטן על פורים,
פורים וכל נס ההצלה, כידוע לך היה בהסתר ולא בצורה גלויה (בשונה מפסח, למשל, ששם הנס היה גלוי לכל העולם) אחד העניינים של פורים הוא לגלות את ה´ במציאות הנסתרת, העבודה שלנו היא למצוא את ה´ בכל דבר, וגם במציאות הרעה.
מובן שאנו מתפללים שלא נצטרך להפוך דווקא יגון וכאב כאלו גדולים לשמחה, נראה לי שגם במציאות היומיומית הרגילה יהיה לנו עבודה, אבל כרגע כנראה קיבלנו תפקיד גדול יותר ועמוק יותר.
עבודת השמחה.
בראש ובראשונה, לחזק את הידיעה הבסיסית שה´ הוא טוב לכל!
או כמו שמבאר הרמח"ל בספרו דרך ה´ פרק ב´- בתכלית הבריאה:
"הנה התכלית בבריאה הייתה להיטיב מטובו יתברך לזולתו... ועל כן בהיותו חפצו להיטיב לזולתו, לא יספיק לו בהיותו מיטיב קצת טוב, אלא בהיותו מיטיב תכלית הטוב (הטוב הגדול ביותר) שאפשר לברואים שיקבלו"
ה´ רוצה שיהיה לנו טוב, זאת התכלית של הבריאה שלו, לעשות טוב בעולם, וכיוון שאנו חלק מעולמו, וברוך ה´, חלק מהעם הנבחר אנו זוכים להרבה טוב יום יום! הוא רוצה שאנחנו נצליח, נתקדם ונשגשג.
ה´ הוא "המלך הטוב והמיטיב לכל, שבכל יום ויום הוא היטיב הוא ייטיב הוא מיטיב לנו".
נכון שקורים כל מיני דברים לא טובים לעמ"י, וגם באופן פרטי. אבל בסה"כ רוב האנשים חיים בבריאות, יש להם מה לאכול, ומה ללבוש, יש להם סביבה אוהבת ומשפחה.

כמוך, אני לא יודעת חשבונות שמיים, ואני בשעות כאלה מנסה להזכיר לעצמי שכל מה שנעשה נעשה לטובה- לאו דווקא טובה שניראת בעניים שלי, אלא טובה כללית אלוקית שה´ מנהל את העולם.
אני ממליצה לך לספור את הדברים הטובים שנעשים איתך ועם הסביבה שלך, ולהזכיר אותם לעצמך מידי פעם.
לפעמים גם חיוך מאולץ- מומלץ =) .. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות"- את מחייכת בצורה חיצונית, וזה משפיע על ההרגשה מבפנים.

מה עושים?
אמרתי כבר שאני מעריכה אותך על הרגישות שלך לעמ"י, ותחושת השייכות שלך אליו ואני שוב חוזרת על זה כי זה באמת מיוחד!!

אנו לא יודעים לאן הולכים התפילות שלנו, אנחנו רק יודעים שהם לא מושבים ריקם.
לפני זמן קצר, למדתי את אחת מסוגיות התפילה ואחד הרבנים שמלמדים אותי (הרב דניאל לוי) חידש לי משהו חדש שזעזע וריגש אותי ביחד: הרבה פעמים אנו יכולים להתפלל על משהו מסוים שאנחנו צריכים הרבה מאוד זמן ונראה שאנו לא נענים ששום תפילה לא הועילה. לדוגמא- אישה מתפללת הרבה מאוד זמן להיכנס להריון, במשך שנים, ולא קורה שום דבר כאילו התפילות שלה לא עושות כלום!
למה האמהות היו עקרות? מלמדים אותנו חז"ל- שהקב"ה התאווה לתפילותיהן. מה זאת אומרת? באותם ימים היו חסרות נשמות בעולם, לא היו הרבה אנשים ולא היה כ"כ רצון להביא ילדים לעולם, ובכח של התפילות של האמהות, הקב"ה גרם לכך שכל הדור שלהם יתברך ויבאו עוד הרבה נשמות לעולם בזכות התפילות שלהן נכנסו נשים אחרות להריון.
אנו לא יודעים לאן התפילות שלנו הולכות, יכול להיות שאותה אישה שמתפללת כבר במשך כמה שנים לילד גרמה כבר לכמה וכמה נשים אחרות להיות אמהות מכח התפילות והבכיות שלה, אבל היא לא יודעת את זה ולעולם גם כנראה לא תדע..

אי אפשר לדעת לאן הולכים התפילות שלנו וההשתדלויות שלנו, אנחנו לא יודעים כמה צרות או גזרות אנו דוחים בכוחם, כי אנו לא רואים אותם בפועל, ב"ה, קורים. (רק לפעמים יש לנו איזה רמז לכך שאנו שומעים-"סוקל פיגוע".. או "חומר נפץ התפוצץ בדרך ליעד")
יכול להיות שאת כל התפילות שלנו לשחרור גלעד שליט ופולארד הקב"ה לוקח ומשתמש לשמירה על חיילי עמ"י שלא יפלו חלילה בשבי.

ולסיום,
את אומרת, גם אם אני וכל האולפנא שלי נחליט שאנחנו מתחזקות מה זה יעזור? אנחנו כלום לעומת עמ"י!
יש לי חידוש עבורך.
מי זה עמ"י?
עמ"י, זה את ואני והחברות שלך והשכנים שלנו ברמת גן ובבאר שבע כולם ביחד!
את והאולפנא שלך זה עמ"י! אתן הופכות את עמ"י לעמ"י! לקבוצה כ"כ גדולה כמוכן יש עוצמה אדירה בידיים, וכח מטורף להשפיע טוב על עמ"י, אז נא לא לזלזל- תנו כבוד, אתן מובילות ומשפיעות!!
בשורות טובות ישועות ונחמות,
פורים שמח!!
מעריכה מאוד,
תמר אסולין.

נ.ב- את מוזמנת לפנות אליי לכל שאלה למייל האישי שלי-
Tomight100@gmail.com