שאל את הרב

הפסקה באמצע ברכות השחר

חדשות כיפה חברים מקשיבים 16/04/19 14:51 יא בניסן התשעט

שאלה

אתמול באמצע שהתפללתי ברכות השחר אמא שלי קראה לי והייתה צריכה אותי דחוף התלבטתי מה לעשות ובסוף לא עניתי לה אחר כך למרות שהיא ראתה אותי מתפלל היא התעצבנה מאוד שננתי לה לצעוק ככה ולא עזרתי לה עכשיו השאלה שלי:האם התפילה שלי יותר חשובה מכיבוד אב ואם או שהייתי צריך להפסיק באמצע?

תשובה

לק"י

לשואל היקר!

ב"ה יש לך התלבטויות טובות.

ב"ה זכית לא רק לעשות בצורה ככה זורמת אלא שאתה עוצר וחושב.

ב"ה זכית שאלו יהיו ההתלבטויות שלך והשאלות שלך. לא הייתי מגדיר את זה כבעיה אך בהחלט אתה עונה על הגדרה של "בעיות של עשירים" כי ב"ה ההתלבטויות שלך הן בין מה נכון ומה נכון יותר.

לא שזה הופך את ההתלבטות לקלה, אבל ב"ה אתה נמצא במקום טוב אם אלו ההתלבטויות שלך ואלו המחשבות שעוברות לך בראש.

לחשוב על מה יותר חשוב - התפילה והפניה לקב"ה או כיבוד אב ואם.

כשאני נפגש עם מציאות כזו הדבר הראשון שאני שואל את עצמי זה מה ההלכה אומרת לגבי זה.

מאחר ואני לא רק פוסק אני יכול להגיד לך שמה שעלה לי בראש זו הצורה בה היו מברכים את הברכות בעבר.

איך היו מברכים?

בעבר היו מברכים עם התקדמות במהלך היום (אם תרצה לעיים בזה תסתכל בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ"ו, סעיפים א´-ב´).

לכן, ולא רק לאור מה שנכתב, נראה שאפשר לדבר בין הברכות.

אז אם הייתי עוצר האם זה היה אומר שהתפילה שלך לא חשובה?

אני אישית מאמין שלא. מצד אחד ברור שאנחנו לא רוצים להפסיק בתפילה אך מצד שני אנחנו גם רוצים לכבד את ההורים ולעזור לאמא.

אז מה אפשר לעשות?

אפשר לומר לאמר שאנחנו באמצע ברכות השחר ואם אפשר לגמור לברך או שזה דחוף לעכשיו. כך, אנחנו נותנים לאמא להבין שאנחנו רוצים לעזור לה אך אנחנו גם רוצים להתפלל.

מה גם שעל ידי זה שאנחנו אומרים את זה לאמא אנחנו גם יודעים שכך היא יודעת שאנחנו באמצע תפילה.

למה הוספתי את המשפט האחרון?

הוספתי את זה מהסיבה הפשוטה שלא הייתי נוכח אז אני לא באמת יודע מה קרה. יתכן וגם אם אמא ראתה אותך מתפלל היא לא שמה לב לזה (או שהיא בכלל לא ראתה שאתה באמצע תפילה).

אמנם, זה רק נותן לנו תשובה על מה נעשה בפועל במקרה הזה שבו כן אפשר להפסיק.

אז במקרים אחרים שאי אפשר להפסיק באמצע שווה לגשת לאמא ולהגיד לה סליחה על זה שלא יכולנו לעזור כי היינו באמצע להתפלל וזה לא שלא רצינו לעזור. זה היה כי היינו באמצע להתפלל.

כך, גם אם היא לא שמה לב היא עכשיו יודעת שאנחנו רוצים לעזור וזה לא שלא עזרנו לא נבע מרוע לב אלא מכך שבאמת היינו באמצע להתפלל.

אז אני מקוה שהדברים עזרו לא רק על מה שקרה אלא למצבים דומים, או אפילו קצת שונים. ובהקשר הזה, גם אם אנחנו אמורים להפסיק זה לא אומר שאחד יותר חשוב מהשני אלא שלאחד יש "זכות קדימה" לעומת השי.

אז אשריך על הרצון לדבקות בה´ ועל הרצון לקיים מצות כיבוד אב ואם.

הרבה הצלחה,

נתנאל

netanelweil@gmail.com

כתבות נוספות